מחיר האקזיטים: המו"פ הישראלי נישלט בידיים זרות

14 אפריל, 2011

הלמ"ס: כ-71% מכלל ההוצאה למו"פ בהייטק הישראלי בשנת 2007 בוצעה על-ידי חברות ישראליות הנמצאות בבעלות זרה. הן העסיקו 63% מכלל החוקרים והמפתחים הפעילים בתעשייה הישראלית. האם הקטר הכלכלי של המשק יורד מהפסים?

הלמ"ס: בשנת 2007 העסיקו חברות ישראליות בבעלות זרה כ-63% מכלל החוקרים והמפתחים בתחומי ההייטק בישראל

Techtime Israel R&D Debateקצת יותר מ-15 שנה לאחר שהחלו האקזיטים הגדולים של חברות הייטק ישראליות באמצע שנות ה-90, שבהן נמכרו חברות סטארט-אפ מבטיחות רבות לענקים בינלאומיים, השפעתם ארוכת הטווח על התעשייה הישראלית מתחילה להתבהר.

השבוע פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נתונים על פעילות המו"פ של חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. הנתונים מתייחסים אומנם לשנת 2007, אולם קשה להאמין שבשלוש השנים האחרונות חל בהם שינוי מהותי.

נתונים מדאיגים

עיקר הממצאים: ההוצאה למו"פ של חברות ישראליות בבעלות זרה בשנת 2007 הסתכמה ב-4 מיליארד דולר, המהווה כ-60% מכלל ההוצאה למו"פ במשק הישראלי. חלקן הוא גבוה ביותר בתחומי ההייטק ("מחשוב ומו"פ", לפי הגדרת הלמ"ס) – כ-71% מכלל ההוצאה למו"פ בשנת 2007 בוצעה על-ידי החברות הזרות.

בסך הכל, בשנת 2007 העסיקו חברות ישראליות בבעלות זרה כ-26.9 אלף חוקרים בכל התחומים, כאשר בתחומי ההייטק הן העסיקו 63% מכלל החוקרים והמפתחים הפעילים בישראל.

גאווה עם עוקץ

הפעילות של מרכזי המו"פ הבינלאומיים בישראל היא מקור לגאווה רבה. ראוי לציין שחלק מהמרכזים הללו הוקמו בהדרגה, באמצעות בניית עוצמה מחקרית מקומית, והדוגמה הבולטת ביותר לכך היא מרכזי הפיתוח המרשימים של אינטל. אולם רוב מרכזי המו"פ שבידי החברות הזרות הוקמו בעקבות עסקאות רכישה גדולות של חברות סטארט-אפ ישראליות.

קשה לזלזל בתרומתם של מרכזי המו"פ הבינלאומיים לקידום התעשייה הישראלית, אולם השורה התחתונה ברורה. כאשר מרכז מו"פ נמצא בידיה של חברה זרה, הרווח העיקרי למשק הישראלי מגיע באמצעות שכר עבודה בלבד, ואילו כאשר המו"פ מצוי בידי חברה ישראלית בבעלות ישראלית– המשק נהנה גם ממשרות בתחומי הייצור, התשתיות, המסחר והשירותים.

גם עתידם של מרכזי מו"פ בבעלות זרה נתון להחלטתם של מנהלים ודירקטורים מרוחקים, שהיעדים של המשק הישראלי והעובד הישראלי לא מצויים בראש מעיניהם. הנתונים החדשים של הלמ"ס צריכים להדליק נורות אזהרה בקרב מקבלי ההחלטות במשק הישראלי. משמעותם המרכזית היא שתעשיית ההייטק הישראלית, שמאז ומתמיד צמחה בזכות מחקר ופיתוח חדשניים – נמצאת בידיים זרות. במלים אחרות: העובדים אולי ישראלים – התעשייה כבר לא.

רוני ליפשיץ

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: דעות , חדשות , תעשייה ישראלית