שרשרת אספקה של אי-בודד; כיצד נשפר את כושר התחרות שלנו
10 אוגוסט, 2011
לירידה ביצוא התעשייתי של ישראל גורמים רבים, החל משער הדולר וכלה בהיותה מדינה המתנהלת כמו אי-בודד, ללא גבולות יבשתיים פתוחים עם שכנותיה. אולם שימוש מושכל בפתרונות טכנולוגיים לניהול שרשרת האספקה של התעשייה, יכול לסייע לישראל להתגבר על חסרונותיה המובנים
הישראלים הם אשפי האילתור בעתות חירום, אך מתקשים להשקיע בתכנון
מאת: אבי שחם, מומחה פתרונות לוגיסטיים וקיימות, SAP ישראל
מכון הייצוא הישראלי דיווח השבוע על ירידה של כ-3.5% בייצוא הסחורות מישראל בחודשיים האחרונים, והוא הסתכם בכ-7.4 מיליארד דולר. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הסביר בראיונות לעיתונות שהירידה בייצוא היא תוצאה של שחיקת כושר התחרות של ישראל עקב ייסוף השקל והתייקרות עלויות הייצור.
אלא שקיים גורם נוסף בעל השפעה מכרעת על כושר התחרות של ישראל – שרשרת האספקה. הירידה בייצוא הסחורות מישראל שנרשמה בחודשיים האחרונים הינה סימפטום למגמה ארוכת טווח, שעלולה להתרחש אם החברות הישראליות לא יבצעו הסתכלות פנימה בניתוח מעמיק וינקטו צעדים לשיפור יכולת התכנון והביצוע של שרשרת האספקה שלהן.
מבחינה גיאופוליטית, ישראל היא אי לכל דבר ועניין. בכל הקשור למסחר וייצוא סחורות, אפשר בהחלט להשוות אותנו למדינות כמו אירלנד או אוסטרליה – משום שעלינו לבצע הכל דרך האוויר או הים. לצערנו, אין עדיין רכבת הנוסעת מנמל אשדוד לסלוניקי או למוסקבה.
תכנון שרשרת האספקה
על-מנת להצליח בשוק הגלובלי, ישראל חייבת לפתוח את שרשרת האספקה שלה ולייצא סחורות גם בתנאים המורכבים והייחודיים שלה. הצלחת הייצוא מישראל תלויה ביכולת לנהל ולתכנן את שרשרת אספקה באופן קפדני ועמידה בכללי הרגולציה המחמירים של האיחוד האירופי וארצות הברית. ברור כיום לכל כי לא ניתן לנהל זאת תוך שימוש בניירת כמו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. היכולת לנהל חברה מסחרית גלובלית תלויה באופן מוחלט בטכנולוגיה: תקשורת, מחשבים, טלפוניה ומערכות מידע.
למרות שמדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה במדינות ה-OECD שהתאוששה באופן מופלא מהמשבר של 2008-2009, היא עדיין לא מוכנה למורכבות ולתחרות הגוברת בשוק העולמי. המרווחים של הסחורות הישראליות קטנו, והדבר מצריך חשיבה יצירתית בהשגת חומרי גלם ושירותים ממקורות זולים, כמו המזרח הרחוק, מזרח אירופה ואפילו ירדן. שרשרת האספקה של החברות הישראליות פורקה לרכיבים קטנים יותר על מנת להשיג יתרון כלכלי עד כי הפכה משרשרת לרשת תלת-ממדית מורכבת.
מעבר לכך, חייהם של יצואנים קשים היום מבעבר. מדינות מערביות מטילות הגבלות מורכבות על שרשרת האספקה ומייצרות חסמי סחר באמצעות תקנות איכות סביבה ובקרה של מכירת נשק וטכנולוגיה. המחוקק משתמש בכלים הטכנולוגיים על-מנת לפקח ולדאוג לאכיפת תקנות הרגולציה, ואילו החברות משתמשות בכלים הללו על מנת להתאים את מוצריהן לרגולציה.
כישראלים, אנו אשפי האלתור בעתות חירום, אך אנחנו מתקשים להשקיע בתכנון. החברות הישראליות הגדולות מתחילות להבין את החשיבות של השימוש בכלי תכנון ותפעול טכנולוגיים. רק כך תוכל ישראל להיפתח לשווקים חדשים ולשפר כושר התחרות שלה בשוק העולמי.
פורסם בקטגוריות: דעות
