שערוריית משפט אפל מול סמסונג – לא כל פטנט ראוי להגנה

26 אוגוסט, 2012

המאבק של חברות דוגמת אפל על רישום פטנטים "מקיר לקיר" הוא שימוש לרעה במנגנון בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטכנולוגיה, כדי להשיג את היתרונות העיסקיים של מונופול ללא המגבלות הרגולטוריות הכרוכות בו

מאז המצאת הטלפון משמשות תביעות פטנטים כמכשיר ליצירת מונופולים

אפל סמסונגמשפט הפטנטים האדיר שהתנהל בין סמסונג לבין חברת אפל הסתיים בשלב הזה בניצחון מוחץ של אפל: חבר המושבעים בארצות הברית קבע שסמסונג הפרה פטנטים של אפל, וחייב אותה בתשלום פיצויים של כמיליארד דולר. בנוסף, יירדו מכשירי הגלקסי של אפל ממדפי החנויות בארצות הברית.

אלא שעל החגיגה של אפל מאפילה החלטתו של בית המשפט הקוריאני, שלפיה סמסונג לא הפרה פטנטים של אפל. רגע, מה קורה פה. בכל מקום יש עקרונות משפטיים אחרים? לא ממש, בכל מקום יש אינטרסים אחרים. והדבר בולט במיוחד כאשר הסוגייה המשפטית עצמה מהווה כיסוי למאבקי שוק חסרי קשר ממשי לסוגיית הקניין הרוחני. כדי להבין מדוע המושבעים בארצות הברית עשו טעות חמורה כשפסקו חד-משמעית לטובת אפל, כדאי לחזור לרגע אל השורשים.

מנגנון לעידוד חדשנות

כשהוקם משרד הפטנטים בארצות הברית הוגדרה מטרתו, כיצירת מנגנון המעודד חדשנות. ההנחה היתה שממציאים לא ישקיעו הון, זמן ומאמצים אינטלקטואליים אם הם לא יוכלו לקבל תגמול על המצאתם כאשר אחרים ישתמשו בה.

בישראל מכירה כל חברה טכנולוגית את החשיבות של הפטנטים. כאשר משקיעים שוקלים להזרים הון לחברת סטארט-אפ, אחד מהנושאים הראשונים שאותו הם בודקים הוא "הפורטפוליו של הפטנטים" שלה ו"עוצמתם" של הפטנטים. כלומר, רוחב התחולה שלהם ועד כמה קשה לתקוף אותם ולערער עליהם. הדבר מבטיח שמדובר בחברה חדשנית עם יכולת כניסה לשוק.

אלא שכאשר חברה מוציאה לשוק מוצר חדש, והמנכ"ל שלה (סטיב ג'ובס) מצהיר שהוא "ירשום פטנט על כל דבר" ולאחר מכן גם צוטט במשפט הפזיז שלפיו הוא "יחסל את גוגל", תביעות הפטנטים של החברה מגלות את פנים המכוערות של הקניין הרוחני: לא מנגנון לעידוד חדשנות – אלא מנגנון להשתלטות על השוק.

מי המציא את הטלפון?

האמת היא שהדבר מוכר כבר מימיה הראשונים של תעשיית התקשורת. כל ילד שנישאל מי המציא את הטלפון, יודע לענות מייד: "אלכסנדר גרהאם בל המציא את הטלפון בשנת 1874". טעות! גראהם בל לא היה הראשון שניסה להעביר קולות על-גבי תשתית קווי הטלגרף שנמתחו בארה"ב בסוף המאה ה-19. הוא כנראה גם לא הראשון שהצליח, ולא הראשון שהמיר זעזועים מכניים לאותות חשמליים.

אלא שעורכי הדין שלו היו ממולחים דיים כדי לא לרשום פטנט על הטכנולוגיה, אלא על הרעיון של שידור צלילים בקווי החשמל. מרגע שנרשם, הפטנט הותקף על-ידי מאות ממציאים. האיום הגדול ביותר הגיע מצד ווסטרן יוניון שהחלה כבר בשנת 1850 להקים את רשת הטלגרף הגדולה ביותר בעולם, והגישה לבית המשפט תיק טכנולוגי עב-כרס שכלל מאות פטנטים בתחום הטלפון שהיא רשמה או רכשה.

אולם הדיון לא הגיע לבית המשפט: מסיבות שלא קשורות למשפט ווסטרן יוניון החליטה לצאת משוק הטלפוניה, ובעיסקת הפשרה שחתמה עם חברת הטלפונים בל, הועברו כל הפטנטים שלה לבעלות של בל תמורת מניות בחברת הטלפונים החדשה. כך הפך בל לממציא הטלפון ובנה את מונופול התקשורת הגדול ביותר שהיה במאה ה-20.

חדשנות טכנולוגית או יצירתיות עיצובית?

אלא שהמשפט האחרון בין אפל וסמסונג לא נוגע לחדשנות טכנולוגית, הוא מתייחס בעיקר לסוגיות עיצוב. מה שחלק מעורכי הדין מכנים בשם "חוויית משתמש". זהו כבר תחום אפור ומעורר מחלוקת. העיצוב מייצג סוג של יצירתיות, של סגנון, של טעם. ומדוע אסור לחקות מוצרים בעלי טעם טוב? האם ניתן להשתמש במנגנון שנועד לעודד חדשנות טכנולוגית כמנגנון למניעת ההפצה של רעיונות טובים?

המשפט האחרון מזכיר את הימים הרעים של שנות התשעים שבהן חברות אינטרנט ניסו לרשום פטנטים על רעיונות עסקיים ועל ממשקי משתמש. תתארו לכם איך היה נראה האינטרנט אם כל יזם שרוצה לפתוח חנות מקוונת היה חשוף לשלל תביעות של עורכי דין המחזיקים בפטנט על רעיון החנות המקוונת.

מונופול משפטי

קיימות גם אפשרויות נוספות: דווקא המאבק הקיצוני והלא מאוזן על פטנטים בתחום התוכנה הוליד את תנועת הנגד של הקוד הפתוח. הפלא ופלא, לא רק שהתנועה הזו הזניקה את איכות התוכנות והולידה את מערכת ההפעלה לינוקס – היא אף הגדילה את כלכלת התוכנה ואת מספר החברות הנהנות ממנה.

המאבק של חברות דוגמת אפל על רישום פטנטים "מקיר לקיר" הוא שימוש לרעה במנגנון בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטכנולוגיה, כדי להשיג את היתרונות העיסקיים של מונופול ללא המגבלות הרגולטוריות הכרוכות בו.

והמבחן יכול להיות פשוט: אם אפל היתה דורשת מסמסונג ומיצרניות אנדרואיד אחרות לשלם לה תמלוגים תמורת השימוש ברעיונות שלה, אפשר היה לטעון שהיא מגינה על קניין רוחני. אולם היא לא מעוניינת בכך – המטרה שלה היא להוציא אותן מהשוק – וזה לא צריך להיחשב למהלך לגיטימי בעולם חופשי.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: דעות , חדשות , טאבלט וסמארטפון