ההזנחה הממשלתית של מפעל מיקרון היא חוסר אחריות לאומי

22 פברואר, 2013

מדינת ישראל לא צריכה לחשוב של פרנסתם של 1,800 עובדי מיקרון – היא צריכה לצאת מעורה כדי שהמפעל יישאר בארץ - וישמש מוקד צמיחה וגרעין לבנייתה של תעשיית שבבים מקומית המפרנסת לפחות 18,000 עובדים

באף מקום בעולם לא צמחה תעשיית הייטק ללא תמיכה ממשלתית מסיבית

מנכ"ל מפעל מיקרון בקרית-גת יונתן ונד (מימין) עם שר התמ"ת שמחון
מנכ"ל מפעל מיקרון בקרית-גת יונתן ונד (מימין) עם שר התמ"ת שמחון

המשבר בחברת מיקרון (Micron) התחולל בתיזמון אומלל: בגלל תנודות ושינויים טכנולוגיים בשוק רכיבי הזיכרון, החברה העולמית החליטה למכור או לסגור את המפעל בקרית-גת כמה שבועות לפני הבחירות, וכעת נסיונות ההצלה של המפעל נתקלים בחומת חוסר תפקוד ממשלתי עקב המבוי הסתום בהרכבת הממשלה.

במסגרת נסיונותיהם של מנהלי המפעל להשיג אוזן קשבת בממשלה ולהקל על מציאת פיתרון, הם הזמינו בשבוע שעבר את שר התמ"ת שלום שמחון לבקר במפעל. אלא שהשר, כיאה לפוליטיקאי משופשף שמפלגתו (עצמאות) נעלמה פתאום מתחת לרגליו, הצליח לומר את הדברים הכאילו-נכונים, מבלי לומר דבר: ״הדבר החשוב ביותר הוא הבטחת פרנסתם של עובדי מיקרון. עלינו להבהיר לכל קונה פוטנציאלי, שישראל איננה תחנת מעבר. ישראל כמוקד של קידמה טכנולוגית לא יכולה להיות החצר האחורית של חברות רב לאומיות".

למה הוא התכוון? אי-אפשר לדעת. האם הוא חושב שצריך להקשות על קונה פוטנציאלי, או שמפעל מיקרון ומרכזי הפיתוח הזרים הם "החצר האחורית" של החברות הרב לאומיות? ומה הקשר בין האמירה הסתומה הזו לבין פרנסת העובדים? מנהלי המפעל מתמודדים כיום עם חלון הזדמנויות קצרצר של כחודשיים בלבד, שבמהלכו אם לא יימצא קונה ייסגר המפעל ומדינת ישראל תאבד תשתית פיסית מדהימה וידע שאין לו תחליף באחד מהשווקים החשובים ביותר בכלכלה העולמית. כיצד האמירה הזו נועדה לסייע להם?

לכן כל-כך עצוב ששר התמ"ת, גם בשבועות האחרונים לכהונתו, מסתפק בדברי פרשנות סתומים במקום בפעולה נחרצת. שכן מדינת ישראל לא צריכה לחשוב של פרנסתם של 1,800 עובדי מיקרון – היא צריכה לצאת מעורה כדי שהמפעל יישאר בארץ וישמש מוקד צמיחה תעשייתי שיביא פרנסה לעוד 18,000 עובדים.

חלון ראווה, לא חצר אחורית

הנירפות הממשלתית לגורלו של מפעל שמדינת ישראל השקיעה בו, בצורות שונות, סכום מצטבר של 2.6 מיליארד דולר, היא בלתי מובנת ושערורייתית. תפקיד שר התמ"ת ותפקיד הממשלה כולה, הוא להציב חזון ולקדם את התעשייה. ואין תעשייה חיונית יותר ותשתיתית יותר לכלכלה המודרנית מאשר תעשיית השבבים.

חוסר התיפקוד הממשלתי מתסכל גם לאור העובדה שמדובר בתחום הצטיינות ישראלי מסורתי. מאז שנות ה-60 חוקרים ומהנדסים ישראלים צוברים ידע מהשורה הראשונה בתחום תכנון וייצור שבבים. לא לחינם מחזיקות חברות בינלאומיות את מרכזי תכנון השבבים האסטרטגיים ביותר שלהן בישראל – החל מאינטל וכלה בחברות כמו מארוול, ברודקום, פריסקייל וטקסס אינסטרומנטס. ולא לחינם נחשב מפעל טאואר ממגדל העמק, יצרן שבבים ישראלי עצמאי, לאחד מיצרני השבבים המתמחים האיכותיים ביותר בעולם. זו לא החצר האחורית – זה חלון הראווה הקדמי.

ועוד עניין לתשומת ליבה של הממשלה: באף מקום בעולם לא צמחה תעשיית הייטק כלשהיא, שלא לדבר על תעשיית שבבים, ללא תמיכה ממשלתית מסיבית. צמיחת התעשייה הקוריאנית והופעתן של ענקיות קוריאניות כמו סמסונג היא תוצר של השקעה ממשלתית עקבית ולאורך שנים. בקוריאה אפילו למדו את מסמכי המדיניות של משרד התמ"ת הישראלי שנכתבו בשנות ה-90, מסמכים שהשר שמחון שכח כנראה מקיומם.

גם תעשיית השבבים המפוארת בטאיוואן היא תולדה של החלטה ממשלתית ושל מדיניות מסודרת לעידוד תעשיית השבבים. התוצאה היא שבטאיוואן על 23 מיליון תושביה יש כיום כמעט 60 פאבים לייצור שבבים. בישראל צריכים להיות לפחות 20 מפעלי ייצור כאלה. רק אחר-כך מותר לממשלה להגג על "החצר האחורית" של החברות הרב-לאומיות.

ראש הממשלה, השר שמחון ומחליפיהם הבאים צריכים לזכור שהעולם לא עוצר מלכת עד אשר הם יתעשתו. גם שכנינו במזרח התיכון למדו את הלקח הישראלי ומנסים לחזור על ההצלחה הישראלית. אבו-דאבי מקימה היום תעשיית שבבים מפוארת במעורבות ממשלתית נמרצת ומרוקו מקימה תעשיית ייצור אלקטרונית שכבר הגיעה להיקף מכירות של 600 מיליון אירו בשנה. אם הממשלה לא תחזור לתפקד כממשלה, בתוך מספר שנים עשויה ישראל לאבד גם את היתרון הטכנולוגי, הכלכלי והאיכותי הזה.

ומילה אחרונה לשר שמחון. משבר פוליטי אינו תירוץ לחוסר-פעולה. מפקד טוב הוא זה שבשעת משבר עולה על רכב הפיקוד, עוקף את כל דרגי הביניים ודואג אישית לסתום את הפרצות בחזית. במצב כזה נמצא היום שר התמ"ת. בלי קשר לעתידו הפוליטי העמום, זה הזמן שעליו ללבוש אימונית ונעלי ריצה, ולהתחיל לפקוד אישית את כל הפקידים בתמ"ת, באוצר, במשרד ראש הממשלה ובכל מקום אפשרי אחר – כדי לדאוג למפעל מיקרון ולעובדיו – ולהשאיר מורשת מחייבת ליורשו בתפקיד.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: דעות , השקעות והון סיכון , חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית