חברות הייטק ישראליות מסתכנות בתביעה פדרלית גם אם אינן עושות עסקים בארה"ב

12 אפריל, 2013

הממשל האמריקאי מקשיח עמדות כלפי ספקים זרים, ובשנת 2012 הטיל קנסות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר עבור מה שמוגדר כחריגות מהנוהל התקין. כעת הוא מתמקד בחברות הייטק וספקיות ציוד ביטחוני

השוחד שקיבל דן כהן בישראל, עלה לסימנס 800 מיליון דולר בקנסות בארצות הברית

קארל לוונסון
קארל לוונסון

ארצות הברית היא אחד משוקי היעד החשובים ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית, והממשל האמריקאי הוא אחד מהלקוחות הגדולים של התעשייה הישראלית. אלא שלאחרונה מתברר שמדיניות חדשה שאותה נוקט הממשל, מעמידה חברות רבות בסכנת תביעה פדרלית, והדבר עשוי לעלות להן כסף רב. בשנת 2012 לבדה גבה הממשל האמריקאי כ-5 מיליארד דולר מחברות זרות, בהסכמי פשרה שהושגו כדי להימנע מתביעה פדרלית והיגררות לבתי-משפט.

חוק מתקופת מלחמת האזרחים

בראדלי וויין
בראדלי וויין

ההיבט המפתיע הזה בעבודה מול ארה"ב התברר השבוע במהלך סמינר שערכה חברת עורכי הדין האמריקאית Morrison Foerster לחברות ישראליות. מאחורי הסיכון מסתתרים שני חוקים שהממשל החליט להקשיח את אכיפתם בשנים האחרונות. החוק הראשון, The Falls Claim Act התקבל במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית בשנת 1863. מטרתו היתה למנוע רווחי מלחמה מצד ספקים של הצבא הפדרלי, והוא מאפשר לתבוע כל חברה אשר לא עומדת בהתחייבויותיה לממשל.

מקור הכנסה מפתיע

הבעיה היא שבשנים האחרונות מרחיב הממשל את התכולה של ההגדרה "לא עומדת בהתחייבויות" ב-FCA, ומשתמש בכך כאמצעי חדש לקבלת הכנסות. לדברי בראדלי וויין, שותף בפירמת Morrison Foerster, עד לאחרונה התמקד משרד המשפטים האמריקאי בעיקר בחברות תרופות, ואילו כיום עוברת תשומת הלב שלו לחברות טכנולוגיות וספקיות ביטחוניות. "משרד המשפטים רואה בחוק כמנגנון להגדלת ההכנסות ועורכי דין שהשיגו כסף מחברות מקבלים תמריצים. לאחרונה הודיע המשרד שעל כל דולר שהוא משקיע בתביעת FCA, הוא מתכוון להרוויח 15 דולר בקנסות".

מדובר בכספים רבים מאוד, בארבע השנים האחרונות גבה משרד המשפטים האמריקאי 13.3 מיליארד דולר מחברות זרות בהסכמי פשרה שנועדו למנוע תביעות. בעיני פרשנים מדובר בסוג של סחיטה. שכן למשפט מול הממשל האמריקאי יש השלכות קשות על העסקים של חברות. אחד מהעונשים המפחידים ביותר את הקהילה העיסקית, הוא הוצאת החברה מרשימת החברות המורשות לעשות עסקים בארה"ב. לכן חברות רבות מגיעות לפשרה גם אם הן משוכנעות שלא עברו על החוק.

ארה"ב כופה נורמות בעולם

חוק נוסף המאיים על הפעילות של חברות ישראליות הוא החוק נגד שחיתות (Foreign Corrupt Practices Act) שנחקק בשנת 1977. במקורו, החוק נועד לכפות נורמות של הגינות בעבודת חברות בארצות הברית ובעולם כולו. לכן יש בו סעיפים המאפשרים לתבוע בארצות הברית חברות שהקשר שלהן לארצות הברית הוא זעום ביותר.

כך למשל, ניתן לתבוע חברה על מתן שוחד בניגריה, רק בגלל שיש לה מפיץ בארצות הברית, או ששיחה הקשורה למתן השוחד בוצעה בטריטוריה אמריקאית או אם העברת הכסף בוצעה באמצעות בנק אמריקאי. לא כל שכן, אם יש לחברה משרדים בארצות הברית או שהיא ניסחרת בבורסה האמריקאית, כמו נסד"ק למשל.

החוק מעודד הלשנה של עובדי החברה, ומעניק למדווח על שחיתות 15%-25% מהכסף שהמדינה מצליחה לגבות מהחברה. קארל לוונסון, גם הוא שותף בפירמת Morrison Foerster, מסביר שהמדינה דורשת מהחברות לדווח לה על אפשרות לשחיתות אפילו אם היא לא בוצעה בפועל. "מבחינת החברות הישראליות חשוב לדעת שכיום המדיניות היא להפגין יותר קשיחות כלפי חברות אמריקאיות מאשר כלפי חברות זרות".

גם בתחום זה הממשל האמריקאי מגלה אקטיביות גדולה מבעבר: אם בשנת 2004 ביצע משרד המשפטים האמריקאי רק 2 תביעות, ב-2010 עלה מספרן ל-48. אחד מהמקרים המפורסמים ביותר קשור לישראל: לאחר שרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) קבעה שסימנס ישראל שילמה שוחד לדירקטור לשעבר בחברת החשמל בישראל (השופט לשעבר דן כהן) כדי לקבל חוזים לאספקת ציוד לתחנות כוח, ניקנסה סימנס על-ידי הממשל האמריקאי ב-2008 בסכום של כ-800 מיליון דולר.

חדר שליטה ובקרה מתוצת אלתא. הקימה מפעל ייצור מכ"ם במרילנד, ארה"ב
חדר שליטה ובקרה מתוצת אלתא. הקימה מפעל ייצור מכ"ם במרילנד, ארה"ב

לדברי וויין תעשיית ההייטק הישראלית צריכה להיות מודעת לשני החוקים הללו: "רוב חברות ההייטק הישראליות פעילות בארצות הברית. בשנה שעברה הסתכם היקף העיסקאות בין חברות ישראליות ובין הממשל האמריקאי ביותר ממיליארד דולר. הבשורה הטובה היא שניתן להתגונן: כך למשל, אם אתה מראה שיש לך תוכנית טובה נגד שחיתות, הממשל עשוי להחליט לא לתבוע אותך, או במקרה הגרוע להקטין את הקנס".

לוונסון מסביר שייזום תוכנית תאימות לחוקים הללו, דומה לקניית תוכנית ביטוח. "מנגנון Compliance Program גם מאפשר למנוע שחיתות וגם מעניק הגנה לחברה במידה ומתגלה שחיתות. חברות ההייטק הישראליות צריכות לזכור שהממשל האמריקאי אינו לקוח רגיל. כל עיסקה איתו כרורכה בהתחייבויות מיוחדות והחברות צריכות לבנות מערכת בקרות המבטיחה שהן עומדות בהתחייבויות הללו".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , משפט וקניין רוחני , תעשייה ישראלית