חממת קסניה ון ליר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קרן ההשקעות ההולנדית BOM Capital

29 מאי, 2013

לרשות הקרן BOM Capital עומדים 120 מיליון אירו פנויים להשקעה וקיים רצון להשקיע בחברות ישראליות שיתחילו פעילות באזור בראבנט. בחממת קסניה ון ליר שותפים חברת ההשקעות הציבורית קסניה, הרשות לפיתוח ירושלים וקרן דוקור-ון ליר, שהיא חברת ההשקעות בישראל של קבוצת ון ליר ההולנדית

חממת קסניה ון ליר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה (MOU) עם קרן ההון סיכון BOM Capital ההולנדית. מטרת ההסכם מהצד הישראלי הינה ליצור גשר לשוק האירופאי ולשיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות בוגרות החממה לבין שותפים באירופה.

שגריר הולנד בישראל קאספר וולדקאמפ (מימין), ומנהל BOM יאן פלה
שגריר הולנד בישראל קאספר וולדקאמפ (מימין), ומנהל BOM יאן פלה

נציגי הרשות לפיתוח Brabant, הממומנת על-ידי ממשלת הולנד, הגיעו השבוע לישראל בראשותו של יאן פלה (Jan Pelle), מנהל BOM, לבחינת אפשרויות שיתוף פעולה והשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות. פלה אמר בטקס החתימה שנערך בתל אביב, כי מטרתו לעודד שיתוף פעולה בין תעשיות הטכנולוגיה ומדעי החיים בישראל ובהולנד. לדבריו, לרשות הקרן BOM Capital עומדים 120 מיליון אירו פנויים להשקעה וקיים רצון להשקיע בחברות ישראליות שיתחילו פעילות באזור בראבנט.

המפגש בין הנציגים המייצגים את אשכול ההייטק ב-Brabant ובין נציגי החברות הישראליות שבחנו את אפשרויות שיתוף הפעולה עם האזור, ארגנה חברת Kurtz Marketing & Management, בניהולו של הישראלי קובי קורץ. במפגש השתתף שגריר הולנד בישראל, קאספר וולדקאמפ.

בחממת קסניה ון ליר  שותפים חברת ההשקעות הציבורית קסניה, הרשות לפיתוח ירושלים וקרן דוקור-ון ליר, שהיא חברת ההשקעות בישראל של קבוצת ון ליר ההולנדית.

מנכ"ל דוקור ויו"ר קסניה ון ליר, ד"ר אלון דומניס, אמר ההסכם ייצור בסיס להחלפת רעיונות ומידע בין הולנד וישראל ולהמשך השקעה ופיתוח של חברות מצוינות בתחום המכשור הרפואי, ה-IT, אפליקציות תעשייתיות וחומרים. "זהו תחילתו של שיתוף פעולה פורה לטווח ארוך", אמר.

מה אורבוטק מצאה בבראבאנט?

מי שעומד מאחורי הפרוייקט הוא קובי קורץ, ישראלי היושב בהולנד ועוסק בסיוע לחברות ישראליות המחפשות שיתופי פעולה בהולנד, ולחברות הולנדיות המחפשות את השוק הישראלי. לדבריו, הניסיון של הרשות לפיתוח בראבאנט לא נועד להוציא חברות וטכנולוגיות מישראל, אלא לנצל את היתרונות של אקו-סיסטמם שהתפתח במקום.

"באזור נמצאות ענקיות טכנולוגיה כמו פיליפס ASML, וחברות נוספות. ההולנדים מאמינים באינטראקציה בין חברות שונות, שיכולה להתבטא בצורות רבות. כך למשל חברת אורבוטק משתפת פעולה עם חברת Holst בפיתוח אלקטרוניקה אורגנית. אורבוטק זקוקה ליידע של הולסט כדי לפתח מערכות בדיקה עתידיות לאלקטרוניקה חדשה, והולסט זקוקה ליידע של אורבוטק בבדקת מעגלים אלקטרוניים. מדובר בפרוייקטים שהם גדולים מדי לכוחותיה של כל חברה בניפרד, אולם ביחד את יכולות להתמודד עם האתגרים.

"לכנס שאירגנו הגיעו יותר מ-100 חברות ישראליות שרואות ברעיון כגשר אל השוק האירופי. גם ההולנדים מעוניינים בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות. הם מודעים ליזמות הישראלית ולכמות הגדולה של חברות סטארט-אפ שיש בישראל. הם מעוניינים לייצר מיפגש בין היזמות הישראלית לבין העוצמה הכלכלית של הגופים האירופאיים". לדבריו, השלב הבא יתרחש בהולנד: "כעת נצטרך לתפור את הפיתרון המתאם ביותר לצרכים של החברות הישראליות שהביעו התעניינות לשתף פעולה".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות