QuickLogic פיתחה טכנולוגיה מיתכנתת לניהול חיישנים
28 אוקטובר, 2013
הפיתרון עומד באילוצי ההספק של היצרנים: שימוש ב-1%-2% בלבד מאנרגיית הסוללה. נשיא Quicklogic אנדרו פיז: "רכיב מיתכנת המקבל תמיכה מתוכנה ייעודית, מספק את המענה הטוב ביותר לניהול חסכוני באנרגיה של החיישנים"
"מנוע ההתכה" מבוסס על מעבד חסכוני מאוד ועל טבלת מצבים דמויית FPGA
חברת QuickLogic מסן-חוזה, קליפורניה, פיתחה גישה חדשה לניהול מערך החיישנים בתוך אבזרים ניידים דוגמת טאבלטים וסמארטפונים. טכנולוגיית ArcticLink החדשה מבוססת על תפישה שהחברה מכנה בשם "מנוע התכה גמיש" (Flexible Fusion Engine). היא כוללת שימוש במעבדים וברכיבי FPGA ברכיב יחיד, המאפשרים לאסוף את המידע המגיע מכל החיישנים באבזר הנייד, להתיך אותו למידע מאוחד ולהפעיל את האלגוריתם הרלוונטי, בהתאם לאפליקציה המופעלת במכשיר בזמן נתון.
ניטור רציף של כל החיישנים
נשיא חברת QuickLogic, אנדרו פיז, אמר שההכרזה האחרונה היא תוצאה לשל החלטת החברה משנת 2010, לגבש אסטרטגיית פיתוח מוצרים עבור שוק הסמארטפונים והטאבלטים. "אנחנו פועלים מסביב למעבד היישומים באבזר הנייד, והגדלנו את תקציבי המו"פ לכ-45% מהמכירות כדי לספק פתרונות ליצרניות המכשירים".
לדברי מנהל השיווק העולמי של החברה, בריאן פיית', כאשר היא בדקה עם יצרני הסמארטפונים המובילים מה הן מגבלות ההספק לניהול החיישנים, התברר לה שהן מקצות לתחום רק 1%-2% ממשאבי האנרגיה של המכשיר. כלומר יש צורך ברכיב בעל צריכת הספק של 5mW-10Mw בלבד.
"הדבר יצר בעיה: כדי להפעיל את המכשיר במתכונת שהוא עוקב כל הזמן אחר החיישנים, יש צורך להפעיל את מעבד היישומים, אולם הדבר צורך יותר מדי אנרגיה. ניתן להשתמש ברכיב ייעודי מסוג ASIC שהוא חסכוני מאוד בהספק, אולם לא ניתן לתכנת אותו בכל פעם מחדש, בהתאם לאפילקציה שהמשתמש מעדיף להפעיל".
במיפגש עם עורכים טכנולוגיים מאירופה ומאסיה במסגרת פרוייקט EuroasiaPRESS, הוא הסביר שמנוע ההתכה (FFE) מבוסס על מעבד חסכוני מאוד שהחברה פיתחה בארכיטקטורת CISC ועל טבלת מצבים (ALU) שהיא מרכיב דמוי רכיב מיתכנת (FPGA) שבה נאגרות ההוראות לעיבוד בזמן אמת של החיישנים.
ההוראות למכונת המצבים יכולות להשתנות בכל רגע נתון ועל-ידי כך להתאים את המידע המזוקק מהחיישנים לאפלקציה הספציפית מופעלת באותו רגע באבזר הנייד.
"כדי להשיג עיבוד חסכוני מאוד באנרגיה הורדנו את קצב השעון של הרכיב ל-80kHz בלבד, כאשר כל החיישנים נידגמים בקצב של 50Hz, כלומר רק 50 פעמים בשנייה".
להערכת פיז, ההתמקדות בשוק החיישנים היא אסטרטגיית צמיחה, מכיוון שוק זה נמצא בצמיחה מואצת. הוא מצטט את חברת המחקר Semico Research אשר מעריכה ששוק החיישנים בתוך האבזרים הניידים יצמח מכ-3.8 מיליארד דולר השנה לכ-9.2 מיליארד דולר ב-2017.
החברה התייחסה לששת החיישנים הנפוצים ביותר באבזרים הניידים: ג'ירוסקופ, מיקרופון, מגנטומטר, מד-תאוצה, מד-לחץ ומד-טמפרטורה. ראוי לציין שהשוק בפועל גדול יותר, אם כוללים בו חיישנים נוספים שחלקם נמצאים כבר במכשירים וחלקם בשלבי כניסה, כמו חיישני קירבה, חיישני לחות, מד-לחץ ברומטרי, חיישן כיסוי המכשיר, חיישני תאורה וחיישנים מבוססי מצלמה לזיהוי מחוות.
פיז: "אנחנו מאמינים שרכיב מיתכנת המקבל תמיכה מתוכנה ייעודית, מספק את המענה הטוב ביותר לניהול חסכוני באנרגיה של מערך חיישנים, עם יכולת התאמה מיידית להפעלת אלגוריתמים שונים".
פורסם בקטגוריות: FPGA , חדשות , טאבלט וסמארטפון , סמיקונדקטורס
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
