שוק האלקטרוניקה הצבאית-האישית צומח ב-3.5% בשנה
9 אפריל, 2014
מערכות האלקטרוניקה הצבאית הנישאות על-גב החיילים הפכו מרכיב מרכזי בלוחמה המודרנית. אולם המשקל הפך לסוגייה בעייתית הדורשת פיתרון. שתי המדינות המובילות: ישראל וארה"ב
תוכנית RBDS הבריטית נועדה להפחית את משקל הציוד הנישא מ-70 ק"ג ל-25 ק"ג
השינויים באופי הציוד הנישא על-ידי חיילים בשד הקרב ניכרים בכל מהדורת חדשות בשנתיים האחרונות. אחת מהמגמות החשובות ביותר היא הגידול בהיקף הציוד האלקטרוני הנישא על-ידי לוחמים בשדה הקרב.
התחום הזה קיבל את הכינויMan-Portable Military Electronics , ומתייחס לשלושה תחומים: מערכות מודיעין, מעקב ורכישת מטרה (ISTAR), מערכות תקשורת ומערכות הגנה על החייל. בניגוד לקיפאון הגלובלי בשוק הציוד הצבאי, הוא נמצא בצמיחה מתמדת. להערכת חברת המחקר Strategic Defence Intelligence, היקפו של השוק העולמי הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר בשנת 2013. הוא צפוי לצמוח בקצב שנתי של 3.42% ולהגיע להיקף של כ-4.5 מיליארד דולר בשנת 2013.
ישראל וארה"ב מובילות
חברת המחקר Reportlinker.com קובעת שיש 15 שווקים מרכזיים בעולם, המדורגים לפי סדר החשיבות שלהם: ארצות הברית, ישראל, צרפת, סין, אוסטרליה, בריטניה, ערב הסעודית, איטליה, גרמניה, רוסיה, הודו, קנדה, יפן, דרום קוריאה וטורקיה.
להערכת SDI, מאחורי הצמיחה בשוק עומדת ההצלחה המבצעית של מערכות MPME בעיראק ובאפגניסטן, ובמיוחד ההתפתחויות בתחום המטוסים ללא טייס, אשר מאפשרים להקים במהירות רשתות קשר יעילות והעברת מידע דו-כיווני בין הלוחמים בשטח לבין מפקדיהם.
הצלחה גדולה במיוחד נחלו המל"טים הזעירים (Miniature UAV) הנישאים על הגב. התוצאה היא שחיילי חי"ר יוצאים היום לשטח עם ציוד כבד יותר מאי-פעם, אולם למרות זאת רוב הצבאות הגדולים מנהלים תוכניות פיתוח ורכש מל"טים טקטיים מסוג M-UAV.
החברה מעריכה ששתי התוכניות הגדולות בעולם בתחום זה הן פרוייקטי Raven RQ-11B ו- RQ-20A Puma בארצות הברית, ופרוייקט Skylark-II בישראל. השלב הבא בפיתוח מל"טים זעירים הוא מל"טים חמקניים, שניתן לשגר אותם ברת היחידה ושאינם מתגלים על-ידי האויבים.
אתגרים טכנולוגיים: משקל ותקשורת
גם בתחום התקשורת, התעשייה הביטחונית מתמודדת עם אתגרים: סיבת הלחימה המודרנית, במיוחד באזורים אורביים וצפופים, סובלת מהפרעות בתקשורת RF, צורך לפתח מערכות תקשורת שאינן ניתנות לגילוי ואיכון אלקטרוני (SIGINT) ומאפשרות לנהל לחימה ממוקדת תקשורת (Network Centric Operations). מטרות אלה עדיין לא הושגו.
אתגר אחר הוא הפחתת המשקל של מערכות החייל האישיות: כבר היום מתלוננים לוחמים, במיוחד חיילי חי"ר, שהמשקל הכבד של הציוד פוגע ביכולת התיפקוד שלהם. חלק ניכר מהמשקל מיוחס לסוללות המשמשות להפעלת הציוד האלקטרוני. כיום הסוללות כבדות מדי, בעלות הספק חשמלי נמוך ודורשות החלפה תכופה. דבר המייצר תלות במערך אספקה לוגיסטי. התלות הזו נמצאת במגמה הפוכה לטקטיקות החדשות, אשר שמות את הדגש על צוותי לחימה קטנים, ניידים ועצמאיים.
המדינות המובילות בתחום הציוד האלקטרוני האישי מחפשות פתרונות טכנולוגיים לבעיה הזו. הצבא הבריטי יזם את תוכנית RBDS, שמטרתה להפחית את משקל הציוד הנישא על הגב מ-70 קילוגרם ל-25 קילוגרם, ואילו הצבא האמריקאי החל לבחון שיטות חדשות לנשיאת ציוד אלקטרוני, כולל ממשק משתמש המבוסס על אבזר דמוי שעון-יד.
רופא אלקטרוני לכל חייל
נושא חדש הניכנס לתחום האלקטרוניקה הצבאית האישית הוא שיפור יכולות ההישרדות של החייל. הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA) פירסמה בקשה להצעות תחת שם הקוד SQUAD X, עבור ציוד אלקטרוני נישא, הכולל אמצעי חישה לא פולשניים המנטרים את מצבו הבריאותי של החייל ואת מיקומו המדויק.
אוסטרליה מנהלת תוכנית דומה תחת השם Land 125 Phase 3B, הודו מנהלת תוכנית דומה תחת שם הקוד F-INSAS ובריטניה מנהלת תוכנית כזו במסגרת פרוייקט Future Infantry Soldier Technology.
פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון
פורסם בתגיות: featured
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
