רוצים צמיחה של אלפי אחוזים? תלכו ל-Sensor hubs

24 אפריל, 2014

מאז הופעתו של שוק צמתי החיישנים (Sensor hubs) בשנת 2012, הוא צמח ביותר מ-2,000%. המגמה תימשך לפחות עד 2017

"Sensor hub הוא מעבד חסכוני מאוד בהספק המסוגל לבצע חישובים על-גבי נתונים המגיעים מהחיישנים"

צמתי חיישנים (Sensor hubs) המאפשרים להסיט את העומס מהמעבדים הקיימים באבזרים מבוססי סוללה הם אחד מתחומי הצמיחה המרשימים ביותר בשוק הרכיבים האלקטרוניים. כך מעריכה חברת המחקר IHS בסקר על המגמות בשוק ה-MEMS שפורסם החודש.

בשנת 2014 יימכרו בעולם יותר מ-658 מיליון רכיבי צומת חיישנים (או בכינוי אחר, רכיבים לניהול רשת חיישנים). מדובר בעלייה של 154% בהשוואה לשנת 2013 (כ-260 מיליון יחידות). מדובר בשוק חדש מאוד, שהחל להתפתח למעשה רק בשנת 2012, ומאז צמח ביותר מ-2,000% להערכת חברת המחקר, הצמיחה תימשך גם בשנים הבאות: עד לשנת 2017 הוק יצמח בכ-1,700% ויגיע להיקף מכירות של כ-1.3 מיליארד יחידות.

"צומת חיישנים הוא מעבד חסכוני מאוד בהספק המסוגל לבצע חישובים על-גבי נתונים המגיעים מהחיישנים", הסביר האנליסט הראשי לתחום MEMS וחיישנים בחברת HIS, מרוואן בוסטאני. "השימוש בחיישנים נמצא בעלייה תלולה עקב המגמה של קישוריות תמידית, כדי לנטר פעילויות שונות, לבצע הוראות קוליות ולספק לאבזרי המיחשוב יכולת תגובה תלויית הקשר".

רוב מטלות העיבוד של המידע המגיע מהחיישנים מבוצעות כיום באמצעות תוכנה אשר רצה על-גבי מעבד היישומים, אולם פיתרון זה מתגלה כבזבזני מאוד באנרגיה כאשר יש לבצע ניטור מתמשך ברקע. לכן נוצר צורך בפתרון חדש המבצע את העיבוד בפחות מאמץ. "ריכוז הטיפול בחיישנים באמצעות מעבד ייעודע מפחית את צריכת האנרגיה ומאריך את חיי הסוללה".

שלוש גישות מתחרות

כיום מיישמים שלוש גישות מרכזיות ליישום צמתי חיישנים: צומחת חיצוני, בדרך-כלל מיקרו-בקר, מאפיין אבזרים דוגמת האייפון 5 והגלקסי 5 של סמסונג. בקרים אלה מיוצרים על-ידי טקסס אינסטרומנטס, STM, אטמל ו-NXP.

בגישה השנייה מיושם צומת חיישנים בתוך מעבד היישומים. אינטל, קואלקום ואנבידיה נוקטות בשיטה הזו, ומקצות לחיישנים ליבת עיבוד ייעודית בתוך המעבד. גישה זו מקטינה את הוצאות הייצור והפיתוח של המערכת, אולם לא מגיעה לרמת החיסכון באנרגיה של שמספקת גישת המיקרו-בקר הניפרד. לכן, למשל, חברת אפל תמשיך להשתמש בבקר ייעודי במוצרים המובילים שלה.

הגישה השלישית מבוססת על שימוש במארז הכולל מעבד חסכוני באנארגיה (בדרך-כלל מיקרו-בקר) וחיישן אחד או מספר חיישנים המופיעים ביחד. לרוב מדובר במד תאוצה ובג'ירוסקופ, מכיוון שהם שני החיישנים הנפוצים ביותר, והשילוב ביניהם מאפשר לספק רמת ניטור גבוהה מאוד של תנועה והקשר. החברות הבולטות ביותר כיום בתחום הזה הן פריסקייל, STM, InvenSense, Bosch ו-Kionix.

באופק מתפתחות כיום שתי טכנולוגיות חדשות שעשויות להשפיע עמוקות על שוק צמתי החיישנים: צמתים המבוססים על רכיבים מיתכנתים (FPGA) לקבל צריכת אנרגיה נמוכה ביותר, וצמתי חיישנים המשולבים בתוך רכיבי קליטת אותות GPS. יחד עם זאת, מדובר בטככנולוגיות הצפויות להיות טכנולוגיות נישה בשוק ולהשתלב רק בכמות מוגבלת של טאבלטים וסמארטפונים.

להערכת החברה, הטכנולוגיה בעלת הסיכויים הטובים ביותר לתפוס את המקום המרכזי בשוק היא של הגישה מעורכת: רכיבים המכילים מעבד וחיישנים במארז יחיד. "בלא קשר לפורמטים שיובילו את השוק, לצמתי חיישנים חסכוניים באנרגיה יש חשיבות קריטית להצלחתם של אבזרים חדשים, כמו למשל התקנים לבישים". חברת Atmel הובילה את השוק הצומח הזה בשנת 2013, עם 32% מכלל הרכיבים שנמסרו ללקוחות. קואלקום החזיקה בנתח של 29% מהשוק העולמי וחברת NXP החזיקה ב-24% ממנו.

פורסם בקטגוריות: חדשות , מחקרים ונתוני שוק , סמיקונדקטורס , רכיבים

פורסם בתגיות: featured