כנס DLD: "אתרי גיוס המונים שינו את תפקיד הקרנות"
16 ספטמבר, 2014
הענן והאינטרנט משנים את הדרכים בהם היזמים מגייסים כסף. האם הקרנות יודעות להתמודד עם המציאות החדשה? הדיון על עתיד תעשיית ההון סיכון שנערך במסגרת כנס DLD בתל-אביב, היה למעשה דיון כלל-אירופי
הענן והאינטרנט משנים את הדרכים בהם היזמים מגייסים כסף. האם הקרנות יודעות להתמודד עם המציאות החדשה?
הטכנולוגיה משנה לא רק את המוצרים עצמם, אלא גם את המודלים הכלכליים של גופי המימון הפועלים מול המגזר הטכנולוגי. כך התברר במושב עתיד קרנון ההון סיכון, שהתקיים אתמול במסגרת ארועי כנס DLD, שהוא כנס ההייטק השנתי המאורגן בשיתוף עיריית תל-אביב. פנל עתיד ההון סיכון אורגן על-ידי נציגות האיחוד האירופי בישראל, איגוד התעשיות המתקדמות (IATI) והמנהלת הישראלית לתוכנית המו"פ האירופית (ISERD) הפועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה.
העניין האירופי בתעשיית ההייטק הישראלית הוא ברור: מדינת ישראל משתתפת בתוכנית המו"פ האירופית Horizon 2020, ותשקיע בה כמיליארד אירו ב-7 השנים הבאות. אירופה היא גם שוק אסטרטגי להייטק הישראלי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה שהאיחוד האירופי אחראי לכ-25% מייצוא שירותי ההייטק ולכ-23% מייצוא מוצרי ההייטק של ישראל.
דמוקרטיה פיננסית
יו"ר IATI ,יואב שלוש, אמר שהמשקל של ישראל באירופה בא לידי ביטוי בכך שהאיחוד החליט לקיים כאן את הדיון על עתיד קרנות ההון סיכון. "אירופה רואה את ישראל ככר ליזמות ולמודל שניתן ללמוד ממנו". המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, אמר שבעשר השנים האחרונות שינתה תעשיית ההון סיכון את פניה: "סוגים חדשים של מנגנוני גיוס, כמו אתרי גיוס המונים (Croudfunding), שינו את תפקיד הקרנות.
"ההון סיכון לא ייעלם מכיוון שהוא משרת צורך שאין לו תחליף, אולם הוא יצטרך להשתנות ולכן ראוי לדבר היום על המודלים הבאים שלו. זה היה חלק ממהגורמים להקמת הרשות הלאומית לחדשנות. הרגשנו שאנחנו לא יכולים להישאר עם המודל הקיים". לדבריו, למרות שעדיין לא הסתיימו השיחות לצירוף ישראל לתוכנית Horizon 2020, "אנחנו עובדים כאילו ישראל כבר שותפה מלאה ביוזמה".
שותף בקרן מגמה, יהל זילכה, אמר שהשיפור בטכנולוגית ענן, העבודה עם קוד פתוח והעובדה שליזמים יש היום גישה ישירה יותר ללקוחות פוטנציאליים, שינתה לחלוטין את מודל ההשקעות בחברות הללו. "יש כיום תופעה של דמורקטיזציה בתחום ההשקעות. כמעט כל אחד יכול להשתתף בהשקעה בשלב מוקדם של חברה".
גדי מזור מפלטפורמת גיוס ההמונים Ourcrowd נישאל כיצד היזמים מסתדרים עם מודל גיוס ההמונים, המצריך אותם לוותר על סודיות. לדבריו, "רוב החברות שבוחרות במודל המימון הזה לא נמצאות בשלבי התחלה, אלא שנה-שנתיים ממוצר, ולכן פחות רגישות לנושאי הסודיות. השקענו עד היום ב-49 חברות, ב-11 מהן ביצענו השקעות המשך, ואחת מהן אף הולכת לביצוע הנפקה ציבורית בבורסה (IPO)".
בסייבר אין מתחרים סינים
גדי תירוש מקרן JVP: "הקרנות צריכות לזהות מהו היתרון התחרותי של ישראל. בשנות ה-90 הוא היה בעיקר בתחום התשתיות וטלקום, והיום הוא בסייבר ובטכנולוגית ענן. אנחנו יודעים למשל שבתחומים אלה לא תהיה תחרות גדולה מסין, כי לא הרבה גופים ירצו לקנות טכנולוגית סייבר מסין".
במהלך הפאנל פנה שלוש באופן לא צפוי למשקיע הפרטי (אנג'ל) גיגי לוי, ושאל לדעתו על הטענה שאנג'לים יודעים להעניק כסף אבל לא ערך מוסף כמו קשרים, בדיקות נאותות וכדומה. לוי: "בישראל התפתחה סצינה מפותחת של קרנות, אבל היום גם לא מעט אנג'לים , במיוחד בתחומים ספציפיים כמו גיימינג, שבו משקיעים יזמים שביצעו אקזיט ומנצלים את הידע והקשרים שלהם לסייע ליזמים. התפתח מעמד של אנג'לים מתמחים.
"הרבה מההשקעות כאן נעשות על בסיס של היכרות אישית עם היזמים, אינטואיציה ואמון בצוות המייסדים, ופחות באמצעות בדיקות נאותות וכלים המשמשים את הקרנות. ההשקעות הטובות ביותר שעשיתי היו כאלו שנראו טיפשיות. כשהשקעתי בחברת קנשו, למשל, המנכ"ל של דאבל קליק לי שאמר שאין סיכוי שחברה קטנה מישראל תצליח. רוב הסיכויים שאם יועץ של מקינזי היה בודק את ההשקעות שלי, הוא היה מונע ממני להשקיע ברובן".
למכור או לא למכור? זאת השאלה
וכמובן, אי-אפשר היה להתעלם מהשאלה המטרידה את התעשייה הישראלית לפחות 20 שנה. האם הישראלים ממהרים מדי לבצע אקזיטים? אדם פישר מקרן בסמר האמריקאית (פעילה 7 שנים בישראל וביצעה 15 השקעות) ניסה להתמודד עם הדילמה: "המשקיעים ישראלים ממהרים יותר למכור, אך יש כאן חברות שהצליחו לצמוח בקצב של 100% לשנה.
"ההתלבטות אם למכור או לחכות היא תמיד קשה ולא תמיד ברורה. באינטוסל למשל, השקענו מספר מיליוני דולר, החברה גדלה וסיסקו הציעה לקנות אותה. היינו בפוקוס להצמיח את החברה ובסוף סיסקו הגיעו עם הצעה שלא יכולנו לסרב לה. למרות שהחברה היתה בת שנתיים בלבד, החלטנו להסתכן במכירתה ולדעתי זה היה לטובת הקרן ולטובת היזמים.
"למשקיעים אמריקאים אין הרבה סבלנות. הם רגילים לראות חברות הצומחות מהר והלחץ לעשות אקזיט הוא גדול. לכן אם יש הרבה תחרות בשוק שבה פועלת החברה והכסף אוזל בקצב מהיר מדי, מעדיפים למכור. הסיכון של גיוס הון נוסף המדלל את הקרן ואז למכור, הוא לפעמים גדול יותר מהסיכוי להרוויח".
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
