מדוע התחזוקה של צבא גרמניה כל-כך עלובה?
14 אוקטובר, 2014
הציוד הצבאי שממשלת גרמניה החליטה לשלוח לכורדים לא הגיע ליעדו: מטוס אחד קורקע בבולגריה עקב תקלות טכניות, והשני אפילו לא הצליח להמריא. סדרת שערוריות טכנולוגיות מזעזעות את מערכת הביטחון הגרמנית
הציוד שגרמניה החליטה לשלוח לכורדים בצפון עיראק לא הגיע ליעדו. מדוע? מכיוון שמטוס אחד קורקע בבולגריה עקב תקלות טכניות, והשני אפילו לא הצליח להמריא…
מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן
בקריקטורת סוף השבוע של עיתון הגרמני הפופולרי זודויטשה צייטונג נראית שרת ביטחון הגרמנית, אורסולה פון דר ליין, יושבת בצילום פורטריט מכובד, כשמאחוריה ערימה גדולה של גרוטאות טנקים, מטוסים ומסוקים של הצבא הגרמני. השרה נחשבת למומחית בהתנהלות התקשורתית שלה, אולם המומחיות הזו הייתה בעוכריה. לאחרונה החליטה גרמניה לשלוח רכבת אווירית של מטוסי תובלה מסוג C-160 כדי לצייד את הכורדים בצפון עיראק בנהשק קל, תחמושת ומטולי רימונים.
השרה המתוקשרת הצטרפה למטוס הראשון (עם חבורה של עיתונאים) כדי להפוך את הארוע למסיבת עיתונאים מעופפת. אלא שהתוכנית עלתה בתוהו, מכיוון שהמטוסים לא הגיעו ליעד: מטוס אחד הגיע רק עד בולגריה ונתקע למשך שבוע בגלל תקלות טכניות, והמטוס השני בכלל לא הצליח להמריא…
האו"ם ויתר של שירותי חה"א הגרמני
לא כולם הופתעו. בעבר האו"ם ביקש סיוע בהושטת עזרה לאזורים מוכי אסון באפריקה, גרמניה הזדרזה להציע את מטוסי המטען של חיל האוויר הגרמני. אלא שהם סבלו מכל-כך הרבה תקלות טכניות, שהאו"ם ויתר של השירות ושכר מטוסי מטען רוסיים.
ראוי לציין שמדובר במטוסים שנכנסו לשירות בחיל האוויר הגרמני בשנת 1967, ועד היום ביצעו יותר ממיליון שעות טיסה. לא מפתיע שהם סובלים ממחלות זקנה חמורות. לפני עשר שנים הזמינה גרמניה מחברת איירבאס מטוסי מטען חדשים מדגם A-400M, המיועדים להמריא ולנחות על מסלולים קצרים ולשאת מטען של 37 טונות.
אלא שלמרות שהם מבוססים על טכנולוגיות שפותחו עבור מטוס הנוסעים המסחרי A-380, הגרסה הצבאית שלהם לא מצליחה להתרומם. האם זה מקרה יחיד או תופעה מערכתית? דו"ח שנמסר לאחורנה לשרת הביטחון מצביע על הכיוון השני.
הדו"ח מציין שמתוך 109 מטוסי קרב מסוג יורופייטר (Euro Fighter) המשרתים בחיל האוויר הגרמני, רק 8 מטוסים הם שמישים. הצבא הגרמני מצליח להפעיל רק 7 מסוקים מתוך צי של 67 מסוקי CH53. המצב חמור ביותר באפגניסטן: מתוך 33 מסוקי NH-90 רב-משימתיים המשרתים באפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים. היתר מקורקעים עקב תקלות טכניות.
להזכיר, מדובר במדינה שהיא יצואנית עולמית של מכוניות ומכונות תעשייתיות, המדורגת כיצואנית הביטחונית הרביעית בגודלה בעולם. השערוריה עצומה, וגם הבושה. אולם כיצד הגיע הצבא הגרמני למצב מעורר חמלה שכזה?
גרמניה חוזרת לשדה הקרב
ראוי לזכור שלא תמיד היתה רמת המוכנות הטכנולוגית של הצבא הגרמני נושא המעורר עניין. מאז תום מלחמת העולם השנייה נקטה ממשלת גרמניה עמדה חד-משמעית: היא לא מעורבת בפעילות מלחמתית. כאשר צבאה נדרש לבצע פעולות מעבר לגבול, הוא התמקד במבצעים הומניטריים: הושטת סיוע רפואי, חפירת בורות ניקוז וכדומה.
אלא שהמציאות משתנה במהירות. צבא גרמניה נישלח לאפגניסטן כדי להושיט סיוע לאזרחים. אולם התנגדות הטליבן אילצה אותו להילחם ממש, והוא איבד עשרות חיילים בלחימה מול הטליבן. שר הביטחון הקודם החליט לצייד את הכוחות באפגניסטן במיטב הציוד ואמצעי הלחימה. מכיוון שתקציב הביטחון לא עודכן, ההצטיידות נעשתה באמצעות פירוק חלקים מציוד שהיה בגרמניה כדי להשמיש כלים באזורי הקרבות.
כך קרה שכאשר שלחה גרמניה 3 סוללות של טילי פטריוט כדי לסייע לטורקיה לאחר שהסורים הפילו מטוס פנטום טורקי בשנת 2012, נתקעו הצוותים בטורקיה מבלי יכולת להחליף אותם. מדוע? מכיוון שרוב סוללות טילי הפטריוט שנשארו בבית אינן שמישות ולא ניתן היה לאמן צוותים מחליפים.
ארגון מחדש של הצבא
שרת הביטחון הנוכחית החליטה להוביל מהלך להקמת צבא סדיר מחודש, קטן ומקצועי. צבא שיוכל לסייע לנאט"ו לבצע משימות קרביות ממשיות, כפי שמסתמנת כיום המציאות הפוליטית בעולם. היא מינתה ועדת ייעוץ מקצועית הכוללת מהנדסים, משפטנים ומומחים ארגוניים מחברות הייעוץ KPMG, P3 ו-Taylor Wessing. בדו"ח שנמסר לשרה נבחנו ביסודיות 9 פרוייקטים גדולים של צבא גרמניה בהיקף של 50 מיליארד אירו, שחלקם החל לפני כמה עשרות שנים ועדיין לא הסתיים.
מסקנות הוועדה הוגשו לשרת הביטחון לפני מספר ימים ועוררו תדהמה: היא הצביעה על פיגורים באספקת מערכות קריטיות שנימשכו בין שנתיים ל-10 שנים. באף מקרה הספקים מהתעשייה לא שילמו את מחיר המחדלים, מכיוון שהמשא ומתן נערך בין קציני קבע חסרי ניסיון לבין עורכי דין ממולחים של התעשייה הביטחונית הגרמנית.
צבא גרמניה הזמין למשל את מסוק התובלה NH-90. המסוק נמסר באיחור של 10 שנים, אולם אז התברר שמשטח ההעמסה של חיילים וציוד אינו עומד בעומס. הצבא שילם במלואו את מחיר התיקון, והתעשייה עשתה הון ממכירת המסוק בשוק העולמי. גם הצבא עשה טעויות. בשנת 2002 הוא הזמין את טנק הפומה החדש והכתיב לוח זמנים לא סביר. התוצאה: התקבל טנק עם תקלות מהותיות במערכת זיהוי עמית/טורף וללא אינטגרציה עם מערכת הטילים. תיקון התקלות הגדיל את תקציב הפיתוח ב-50%.
ISIS – הסיפור שאינו נגמר
השערוריה הגדולה ביותר קשורה למל"ט הגרמני Euro Hawk, שנועד לשייט בגובה של 20 ק"מ. לאחר שהושקעו בפיתוחו כחצי מיליארד אירו, התברר שהוא מסכן את התחבורה האווירית ואין לו סיכוי לקבל אישורי טיסה. משרד הביטחון ביטל את הפרוייקט בבושת פנים, אולם הפרשה לא הסתיימה. מתברר שצבא גרמניה הזמין מערכת לקליטה, פיענוח ושיבוש אותות אלקטרוניים בשם ISIS.
אולם המערכת תוכננה כך שרק היורו הוק יכול לשאת אותה. כעת משרד הביטחון מנסה להשיג אישורי טיסה מיוחדים למל"ט הבזבזני, כדי שניתן יהיה לבדוק את מערכת ISIS (ראוי לציין שנערכו נסיונות להעלות אותה על המל"ט הישראלי הרון, אולם הם נכשלו).
המחדלים הללו מעוררים כעס גדול מאוד בציבור הגרמני, אולם חשיפתם היא תוצאה של מהלך אסטרטגי ארוך טווח ובעל משמעות כלכלית ופוליטית: גרמניה חוששת שאם לא תתמודד עם משברים עולמיים כמו דעאש או האבולה מחוץ לגבולות גרמניה – היא תיאלץ להיאבק בהם בתוך גבולות גרמניה (טרור ופליטים).
המשמעות היא ברורה: הגדלת תקציב הביטחון והחזרת הצבא לכושר קרבי מלא. בין השאר מדובר כיום גם על מהפיכת רכש: ביטול הבלעדיות של התעשייה המקומית ורכש מערכות מספקים זרים. קנצלית גרמניה, אנגלה מרקל, סיכמה את הדילמה במשפט קצר: "אנחנו לא יכולים לבקש מהעולם להשעות את המשברים הבינלאומיים עד שיהיה לנו תקציב בשביל להתמודד איתם".
פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון
פורסם בתגיות: featured
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
