המדען הראשי: "זה לא עובד. ההייטק צומח פחות מהמשק"

21 דצמבר, 2014

המדען הראשי, אבי חסון, הציג תמונה של רפורמה שנתקעה בגלל הבחירות: "הורדנו את ההשקעות הממשלתיות מתחת למסה הקריטית הדרושה. הרעיון שכסף ממשלתי יושב במקומות מסוכנים הוא חלק מה-DNA שלנו"

המדען הראשי, אבי חסון, הציג תמונה של רפורמה שנתקעה בגלל הבחירות: "הורדנו את ההשקעות הממשלתיות מתחת למסה הקריטית הדרושה. הרעיון שכסף ממשלתי יושב במקומות מסוכנים הוא חלק מה-DNA שלנו"

שבבים סמיקונדקטורס המדען הראשי
אבי חסון

"ב-20 השנה הקרובות המשימה שלנו תהפוך לקשה ומורכבת יותר. באינדיקטורים של חדשנות ומידע, אנחנו בחוד החנית וזה מאוד קשה לשמור על זה. באותה מידה, לא פחות חשוב להמשיך ולמשוך למעלה את שאר הכלכלה. זו אמירה כלכלית נטו – זה פשוט לא עובד.

כך אמר המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, בכנס "30 שנה לחוק המו"פ", שנערך ביום חמישי האחרון על-ידי משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות',EY  ישראל ובית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. לדברי חסון,

הרפורמה שניתקעה

חסון  התייחס לרפורמה עליה שקד בחודשים האחרונים, במסגרתה אמורה הייתה לקום  רשות לאומית לחדשנות, ואמר: "חשבנו שנכון לשכלל את המודל, לשמר את הדברים הטובים בחוק המו”פ אבל ליצור גוף ממשלתי שהוא חדשני, שהוא נסייני, שאם תכנית לא עובדת לסגור אותה. את כל הדברים האלה עוד נעשה. אנחנו לא הרמנו ידיים ונמשיך לעשות ככל שיכולתנו כדי לתקן את חוק המו”פ, אבל הוא כנראה ייאלץ לחכות לכנסת הבאה".

"בשנים האחרונות ההייטק צומח יותר לאט מהמשק. חייבים להביא את הפריון הגבוה לתוך תעשיות חדשות. בחוק החדש שרצינו להביא וננסה להביא בכנסת הבאה הוספנו מטרה נוספת – הגדלת הפריון. היא הייתה שם גם קודם אבל לא בצורה מפורשת. וחייבים להוסיף שתי מילים: פריון וחדשנות".

לדבריו, אין תחליף להשקעות ממשלתיות בתעשייה: "אני כופר ביכולת הממשלה לזהות נכונה מה הדבר הנכון הבא, אבל אנחנו הרבה יותר טובים מהסקטור הפרטי בלנהל ולבלוע סיכונים. הרעיון שכסף ממשלתי יושב במקומות מסוכנים הוא לא מובן מאליו אבל בארץ זה חלק מה-DNA שלנו". למרות זאת, הוא מוטרד מהנסיגה בתמיכה הממשלתית במו"פ: "אם תסתכלו על המו"פ לעומת התמ"ג – היינו באזור ה-2.5%-4% – אף שאנו עדיין ראשונים בעולם, הקוריאנים כנראה יעברו אותנו. הורדנו את ההשקעות הממשלתיות מתחת למסה הקריטית".

מנוע הצמיחה מאט

"דמיינו לעצמכם מכונה שאתם מכניסים לה מטבע בצד אחד, ומהצד השני יוצאים 10 מטבעות – יש מכונה כזאת והיא נקראת המדען הראשי. זה מוכח אמפירית. האימפקט הכלכלי הוא ההסתכלות שלנו. המשימה שלנו ל-20 הבאות קשורה לאימפקט כלכלי ומיצוי ערך כלכלי ואיך לקחת את הנכס שנוצר פה לשלב הבא".

פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל המשמש כיום כדיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים ובית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר בהקשר לכך: "החל מ-2003 בוצע קיצוץ משמעותי בתקציבי המדען הראשי, מסדרי גודל של יותר משני מיליארד שקלים בתחילת שנות ה-2000 לכ-1.3 מיליארד שקלים כיום, כאשר בפועל התעשייה צמחה במונחים נומינליים ב-7%. זה מנוגד לדברים שצריכים להיעשות. מניתוח שערכנו בנתוני המו”פ של הלמ"ס נמצאה נקודה נוספת, כיום ישנה תוספת של 1.6 שקך בהוצאות המו"פ הפרטיות על כל 1 שקל שהוציא המדען הראשי. מכאן שחלוקת הכספים לא מהווה תחליף, אלא תוספת".

עו"ד ברי לבנפלד, שותף בכיר במשרד יגאל ארנון ושות’ דיבר על השפעת חוק המו"פ על עסקאות בינלאומיות: "חברה ששואפת להירכש חייבת להתכונן לעניין האקזיט מבעוד מועד אל מול המדען, משום שאם לא תעשה כך, הנושא של מעורבות המדען יכול להשפיע על העסקה. אין ארוחות חינם – אם לוקחים כסף מהמדען חייבים לעמוד בהתחייבויות. יש להודיע על שינויים, לתת דו"חות, אם אתה מתכוון לייצר בחו"ל צריך ליידע על זה. אם הרוכש מבקש לייצר בחו"ל זה משהו שהמדען לא יכול לדעת ולכן יש לעדכן גם על כך".

רו"ח איתי ז'טלני, שותף ומנהל תחום תמריצים הממשלתיים גלובליים ב-EY ישראל דיבר על הרפורמות והשינויים בחוק זקוק התקועים בשל התנודות הפוליטיות. "ערב פירוק הממשלה הנוכחית היו הרבה מאוד תהליכים לשינוים חשובים על שולחן הכנסת אשר נעצרו. ללא תלות בממשלה זו או אחרת, השינויים יצטרכו להתרחש כדי שמערך התמיכה הממשלתי יתאים לאתגרים הנוכחיים של התעשיה והמשק כולו".

 

 

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: אנשים , השקעות והון סיכון , חדשות