האם יש לכם אסטרטגיית IoT?

19 נובמבר, 2015

דעה: ארגונים שלא יחשבו כעת על האסטרטגיה שלהם בתחום האינטרנט של הדברים (IoT), יישארו מאחור ועם הזמן ייהפכו מיושנים ומיותרים

Share via Whatsapp

דעה: ארגונים שלא יחשבו כעת על האסטרטגיה שלהם בתחום האינטרנט של הדברים (IoT),  יישארו מאחור ועם הזמן ייהפכו מיושנים ומיותרים

מאת: גיא פרי *

GUY-PERRYבעבר דיברו על הבית החכם שבו כל מכשירי החשמל יהיו מחוברים למערכת אחת שניתן לשלוט בה בצורה מרוכזת. זה לא קרה, אבל מה שכן קרה זה "האינטרנט של הדברים" (IoT), שבו מוצרים (גם כאלה שבעבר כלל לא היו חשמליים) מקבלים תוספת של מחשוב וחיבור לאינטרנט לשם שליטה ובקרה.

אומנם הדבר מספק הרבה פונקציות שיוחסו בעבר לבית החכם, כמו למשל שליטה בדוד החימום, באזעקה, במערכת המיזוג ובמערכות השמע וכדומה, אולם מדובר בתופעה חדשה. בניגוד ל"בית החכם", בעולם ה-IoT כל אחד מהמכשירים הללו נשלט באופן עצמאי ללא מערכת שליטה מרכזית. זו כנראה תהיה המגמה בעתיד.

יצרנים שונים מתחילים להוסיף יכולות מחשוב למוצריהם וחיבור אינטרנטי ובכך יוצרים את ה"אינטרנט של דברים" בתחומים שאינם קשורים דווקא לציוד צריכה: ישנן ערים בהן כל פנס תאורת רחוב מחובר לאינטרנט ומאפשר בקרה על מצבו ושליטה על זמני ועוצמת התאורה. בתעשייה מחברים את מרכיבי שרשרת האספקה לרשת לקבלת בקרה מלאה על תהליכי הייצור והלוגיסטיקה. חיבור מוצרים בתעשייה לאינטרנט מאפשר לקבל מידע על תקלות ואף לבצע פעולות תיקון מרחוק, ולהפחית משמעותית את זמן ההשבתה של מכונות ואת עלויות התיקון.

הירידה במחירי החומרה מאפשרת להוסיף יכולות קישוריות לחפצים זולים ופשוטים, וחיבור מוצרים לאינטרנט נעשה מעשי כמעט בכל תחום. כיום מדברים על חיבור בגדים, מזון (דרך האריזה כמובן) ומוצרי צריכה נוספים. הטכנולוגיה כבר קיימת, והדבר יהיה כלכלי עם ירידה נוספת בעלויות. לכן כמעט כל יצרן היום צריך לחשוב על אסטרטגיית IoT: כיצד ניתן לנצל את ה-IoT כדי להעניק למוצר שלו תועלות נוספות ללקוח, כדי ליצור יתרון תחרותי.

כיצד מגבשים אסטרטגיית IoT?

גיבוש אסטרטגיית IoT צריך להיעשות מנקודת מבטו של המשתמש במוצר: מה הן היכולות הנוספות למוצר שיעניקו לו תועלות. זהו אתגר לא פשוט, מכיוון שברוב המקרים לא ניתן לזהות יכולות חדשות על-ידי תישאול הלקוחות, מכיוון שהם לא יודעים את התשובה. זה כמובן בניגוד לגישה המסורתית של השיווק, שהיא לשאול את הלקוח לצרכיו ולגבש הצעת ערך מתאימה. בתחום ה-IoT, היצרנים חייבים לאתר צרכים שעדיין אפילו לא קיימים בתפיסת הלקוחות, ולבחון באיזו מידה ניתן "לייצר" צרכים אלו – ולענות עליהם.

חיבור לאינטרנט של חפצים מעניק שתי תועלות מרכזיות: העברת מידע עם החפץ, ושליטה על החפץ עצמו. העברת מידע היא תופעה דו-כיוונית, ניתן לקבל מידע וניתן למסור מידע. כאשר חושבים על חיבור החפץ לאינטרנט, צריך לחשוב איזה מידע עשוי לעניין את המשתמשים, שהם אינם מקבלים היום, ואיזה מידע אפשר לספק לחפץ שישפר את פעילותו.

לדוגמה, אם חיתול התינוק יהיה עם חיישן וחיבור לאינטרנט, ההורים יוכלו לקבל הודעה על המועד המדויק שבו יש להחליף לתינוק חיתול. ובכיוון ההפוך, אם נספק למחשב השקייה של גינה מידע על גשם צפוי, הוא יוכל באופן עצמאי להפחית את ההשקיה כדי לחסוך מים, או אם נספק למנעול הדלת מידע על מי עומד מחוץ לבית, הוא יוכל באופן אוטומטי להיפתח בפני בני הבית ללא צורך במפתח כלל.

השליטה על החפץ יכולה להתבצע באופן אוטומטי או בצורה מבוקרת על-ידי משתמש. למשל, תאורת רחוב אשר נכבית אוטומטית על-פי כמות האור בחוץ, או מזגן בבית המודלק על-ידי הדיירים בדרכם הביתה, כדי שיוכלו להיכנס לבית ממוזג מראש.

הצורך בחשיבה על IoT נעשה חיונית כיום כמעט בכל תחום ובכל ענף. יש לבחון את התועלות שניתן להעניק על ידי חיבור חפצים לאינטרנט בשתי הדרכים: העברת מידע מהחפץ, ושליטה על פעילות החפץ, ולהעניק את התועלות החשובות ביותר.

ארגונים שלא יתמודדו עם השינוי הטכנולוגי הזה באמצעות חשיבה אסטרטגית, עשויים להישאר מאחור ועם הזמן ליהפך מיושנים ומיותרים.

* גיא פרי הוא מנהל מחלקת הייעוץ האסטרטגי של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel.

פורסם בקטגוריות: IOT , דעות , חדשות