האם משרד המדע והטכנולוגיה מתעניין במדע וטכנולוגיה?

17 אוגוסט, 2016

משרד המדע והטכנולוגיה הצליח להגדיל את תקציבו בשנים 2017 ו-2018, אולם מתגאה דווקא בקייטנות קיץ ובפרוייקטי הנגשת מדע לקהילה. כעת הוא מינה מדען ראשי המגיע מפקולטה למדעי החברה והרוח. ומה עם מדע וטכנולוגיה?

משרד המדע והטכנולוגיה הוא אחד מהמשרדים הקטנים בממשל הישראלי, אולם למרות זאת היתה לו השפעה עמוקה לאורך השנים על התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל. התקציבים הקטנים שלו איפשרו לו לממן מחקרים פורצי דרך של זוכי פרסי נובל ישראלים, לפתח את תחום האינטרנט המהיר בישראל בתקופה שבה הדבר נחשב למדע בדיוני, להקים תשתיות לאומיות בתחום האלקטרו-אופטיקה שחלק גדול מהתעשייה הישראלית נשענת עליהן כיום, ועוד. אולם כל אלה הושגו בזכות התמקדות קנאית במדע מדוייק.

לאחרונה נוצר הרושם שהמחוייבות של משרד המדע והטכנולוגיה לקידום המדע והטכנולוגיה הולכת ומתרופפת, והמשרד עסוק יותר בתחומים הנושקים לפעילות של משרדים אחרים כמו החינוך או הרווחה, במקום לקדם את המדע והטכנולוגיה. הדוגמא האחרונה היא מינוי של המדען הראשי החדש של המשרד. היום אישרה נציבות שירות המדינה את מינויו של פרופ' אלכסנדר בליי לתפקיד מדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, במקומה של המדענית הקודמת, פרופ' נורית ירמיה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית.

האם המדענים צריכים להיות מדענים?

פרופ' בליי הוא סגן דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל, והקים את המחלקה ללימודי ישראל והמזה"ת באוניברסיטת אריאל. בסוף שנות השמונים ובראשית שנות התשעים שירת במשרד ראש הממשלה ובתפקידו האחרון במשרד ראש הממשלה היה יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. בעבר היה נהוג שהמדענים הראשיים יהיו אנשים הקשורים למדע מדוייק, משום שעיקר פעילותו המשרד היתה מתן תמיכה במחקרים מדעיים: פרופ' אהוד גזית הגיע מהקתדרה לננו-ביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דני וייס הגיע מהפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון, פרופ' דוד מנדלוביץ' הגיע מהחוג להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' מינה טייכר הגיעה מהמחלקה למתמטיקה באונ' בר-אילן ופרופ' חגית מסר-ירון היא מומחית בתקשורת ועיבוד אותות.

הבעיה לא נעוצה בכישוריו של פרופ' בליי, אלא בשאלה האם השר אופיר אקוניס מגדיר מחדש את מטרותיו של המשרד ומכוונו אל תחומים שהם חוץ-מדעיים. לפני שבוע סוכמו הדיונים בין משרדי המדע והאוצר, שבהם נקבע תקציב המשרד לשנים 2018-2017. על-פי הסיכום, בשנת 2017 יהיה גידול של כ-15% בתקציב המשרד והוא צפוי לעמוד על כ-480 מיליון שקלים. בשנת 2018 צפוי גידול נוסף של כ-25%, והתקציב יעמוד על כ-530 מיליון שקלים.

יפה מאוד. אבל לאן יופנו הכספים האלה? מצ"ב הודעת השר: "הסיכום על התקציב יביא לשיא השקעות לפעילויות שמטרתן הנגשת המדע והטכנולוגיה, הסייבר והרובוטיקה, לכלל אזרחי ישראל, בדגש מובהק על השקעה בדור הבא". בהמשך הוא מוסיף: "משרד המדע נערך לתמיכה משמעותית ברשויות המקומיות ברחבי הארץ במסגרת תכנית 'סל מדע'. התכנית נועדה לאפשר לבני נוער ולילדים בכל יישוב בארץ להיחשף לתחומי המדעים המדויקים מתוך עידוד למצוינות והנגשת תחומי המדעים לכלל האוכלוסייה. עוד נערך המשרד להגדלת התקציב לטובת צמצום הפער הדיגיטלי בכל אזורי ישראל לרבות בפריפריה…".

"הצלחה גדולה לקייטנות הקיץ…"

האם אלה התפקידים של משרד המדע, או שמא אלה פרוייקטים שמיועדים להביא את שמו של השר אל קהלים רחבים שאינם קשורים למדע? מדוע תקציבים שהיו מיועדים לקדם מחקר מדעי מועברים לפרוייקטים חינוכיים ברשויות מקומיות? בסוף יולי פירסם המשרד הודעה לעיתונות תחת הכותרת "הצלחה גדולה לקייטנות הקיץ של משרד המדע". מדובר בתוכנית המיועדת לילדי כיתות א'-ו' ומטרתה לעודד פעילות מדעית וטכנולוגית בקרב הילדים.

המשרד העריך כי עד סוף חופשת הקיץ ישתתפו בקייטנות האלה אלפי ילדים. וכאן אנחנו שואלים: האם קייטנות חינוכיות לא אמורות להיות פרוייקט של משרד החינוך? מה הקשר בין מדע לבין קייטנות? האם משרד התחבורה יוזם קייטנות בנושא עידוד הנהיגה באוטובוסים, האם משרד הביטחון יוזם קייטנות הגנה עצמית, האם משרד האוצר יוזם קייטנות חשבונאות?

האקדמיה בישראל נמצאת בשנים האחרונות במשבר הולך ומחמיר עקב הצטמצמות תקציבים, קיצוץ בתקני הוראה ומחקר ומחסור בציוד מחקר מודרני ואיכותי. זו סכנה אמתית לעתיד התעשייה הישראלית וזה צריך להיות הנושא המרכזי שבו מתמקד משרד המדע. הדבר כואב במיוחד כאשר המשרד הקטן מצליח להגדיל את תקציבו. זהו הישג אמיתי לשר, אז מדוע לבזבז אותו על פרוייקטים חסרי-ערך למדע ולטכנולוגיה בישראל?

גילוי נאות: עורך Techtime וכותב המאמר שימש בעבר כיועץ מקצועי לשר המדע

פורסם בקטגוריות: חדשות , מדע