מדינת ישראל מאמצת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים

21 ספטמבר, 2016

שבע שנים אחרי הקמת הרשות ליישומים ביומטריים, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית. הבעיה: כל גופי הביטחון הוחרגו מהפיקוח של הרשות

biometricsשבע שנים אחרי הקמת הרשות ליישומים ביומטריים, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית. הבעיה: כל גופי הביטחון הוחרגו מהפיקוח של הרשות
מדינת ישראל נערכת לעידן הביומטרי ומאמצת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים. המדיניות הלאומית החדשה מיועדת להסדיר את תחום הזיהוי הביומטרי בישראל.

בשנת 2008 אישרה ממשלת ישראל בחוק את היוזמה להקמתו של מאגר נתונים ביומטרי לכל אזרחי ישראל, אשר פועל מאז 2013 כפיילוט. במקביל להחלטה על הקמתו של מאגר נתונים ביומטרי בישראל, החליטה הממשלה להקים גוף חדש בשם הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, האחראי על גיבוש המדיניות ובקרה על הפעילות. בראשו עומד רם ולצר.

רק כעת, שבע שנים מיום כינון הרשות, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים בישראל שגיבש הממונה על היישומים הביומטריים. מסמך המדיניות החדש הוצג על-ידי ולצר בכנס השנתי של תעשיית ההזדהות  והיישומים הביומטריים, המאורגן על-ידי הרשות ומשרד המדע, שנפתח אמש (ג') בתל אביב.

המדיניות שאושרה איננה מיועדת לקדם או למנוע הקמת מאגרים ביומטריים, אלא להניח קווי יסוד לשימוש מאוזן של יישומים ביומטריים על-מנת לממש את התועלת שבהם תוך שמירה על פרטיות וביטחון אזרחי המדינה. בנוסף, הממונה ממליץ לעודד מחקר ופיתוח בתחום הזיהוי הביומטרי, על-מנת לממש את פוטנציאל החדשנות בישראל.

עם זאת, מסמך המדיניות שפורסם אתמול איננו מפרט המלצות, תוכניות עבודה או תקציבים פרטניים לצורך זה, אלא מסתפק באמירה כללית בדבר הצורך במהלך שכזה בנוסף ובנפרד למדיניות הלאומית בתחום. הממונה מותח ביקורת חריפה על אי קיומה של מדיניות כוללת ליישומים ביומטריים. העדרה של מדיניות שכזאת הוביל לכפילויות, אי-הבטחת קישוריות ולפגיעה אפשרית בפרטיות.

עם זאת, נראה כי גם אם תאומץ במלואה המדיניות הלאומית החדשה – הרי שהיא איננה צפויה לתת מענה אמיתי לבעיה זאת, כיוון שמוחרגים ממנה פרויקט המאגר הביומטרי השנוי במחלוקת, וגופי הביטחון כמו צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והשב"כ. הממונה קורא אומנם ליצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים כמו גם לשימוש עתידי במאגר הביומטרי במשרד הפנים, אך כאמור, הוא נטול סמכות לעסוק בגופים אלה באופן מחייב.

השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים – כלומר, מכלול השיטות המשמשות לזיהוי בני אדם על בסיס תכונות פיזיות או התנהגותיות –  הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. מדינות, ארגונים וחברות עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות אלה, אשר הולכות ומתפתחות מיום ליום. לישראל שמור מקום של כבוד בתעשיית הזיהוי הביומטרי, אשר משגשגת בישראל הודות לשילוב בין תעשיית הייטק מבוססת ומצב ביטחוני מורכב.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: אבטחה , חדשות