אינטל גנבה את ההצגה במחול מתואם של 100 רחפנים
19 אוקטובר, 2016
פסטיבל Ars Electronica ייצר חוויית מפגש מסעירה בין האמנות לבין הטכנולוגיה, והמחיש מה מתחולל כאשר העולם הדיגיטלי מפגיש בין אינפורמציה לחומר
פסטיבל Ars Electronica ייצר חוויית מפגש מסעירה בין האמנות לבין הטכנולוגיה, והמחיש מה מתחולל כאשר העולם הדיגיטלי מפגיש בין אינפורמציה לחומר
מאת: נוח כהן, מינכן
ראיתם פעם צמחים מהלכים? כאשר נגמרת להם האנרגיה בסוללה הם נחים לרגע בשמש, נטענים, ואז יוצאים שוב לשוטט? או תולעים רוקדים על שולחן מתכת ומקישים עליו מוסיקה קצבית? או בגדים חכמים הפותחים חלונות איוורור זעירים כאשר חיידקים מהונדסים גנטית חשים שהלחות גבוהה מהרגיל?
אלה היו רק מעט מהתצוגות שהתקיימו בפסטיבל ארס אלקטרוניקה (Ars Electronica) שנערך באמצע חודש ספטמבר בעיר לינץ באוסטריה.
מטרת יוזמי הפסטיבל היא להעניק לאמנים בעלי נטיות טכניות לחזות כיצד ייראה העתיד על סמך שינויים טכנולוגיים וסוציולוגיים. מעין תחזית על האפשרויות העומדות בפני האנושות כאשר אמנות, טכנולוגיה וחברה נפגשות ביחד ומייצרות עולם חדש.
אלכימיה בסגנון המאה ה-21
הנושא המרכזי של הפסטיבל השנה היה Radical Atoms. "מדובר בעצם במפגש בין אינפורמציה לבין חומר", הסביר מנהל מעבדת המדיה של MIT ואוצר תערוכת Atom Show שנערכה במסגרת הפסטיבל, פרופ' הירושי אישי. "האדם אינו יכול להתקיים על דטה בלבד, ללא חומר אולם השילוב ביניהם הוא מפתיע ובלתי צפוי ומשתנה ללא הרף. לא במקרה כותרת המשנה של הפסטיבל היא "האלכימאים של זמננו".
זהו גם נושא התערוכה שהתקיימה בבית הדואר המרכזי הישן, שכבר מזמן לא נמצא בשימוש. הבניין נקרא Post City וכשמו כן הוא: מבנה אדיר מימדים בשטח של 70,000 מ"ר שבמרכזו מגלשות לולייניות ומערכי סרט-נע ששינעו בעבר את החבילות, ומתחתיו בונקר מקלט גרעיני עצום מימדים הבנוי ממבוך בלתי ניתן לפיענוח של חדרים, אולמות ומסדרונות אינסופיים.
כאן פועל מעין בית חרושת עתידי: פינות עבודה ותצוגות של מאות אמנים העובדים במקום ומסבירים לקהל המבקרים מה הם עושים. ניתן ללכלת לאורך רחוב שלם שבו רובוטים מייצרים פסליםן בסגנון מיכלאנג'לנו ומדםפסות תלת-מימדיות מייצרות מוצרים לא מוכרים ופריטי לבוש הייטקיסטיים מסתוריים.
רובוט צילום נע באופן אוטונומי בין המוני המבקרים ומציע להם שירותי צילום דיוקן. הוא מפריד את צילום הפורטריט מהרקע המקומי, ומחליף אותו ברקעיםפ פסטורליים כמו הרי האלפים, אגמי מים או נופים כפריים אחרים.
פרוייקט אחר שעורר תשומת לב רבה מאוד היה ה-Phytowalker: אלה הם עציצים שבתוכם מצויים מתקנים דמויי צמח בעלי זרועות הכוללות חיישנים ומיקרו מעבדים. העציצים מטיילים על משטח המצוי ליד החלון, וכאשר רמת האנרגיה שלהם יורדת, הם נעים לכיוון החלון ושם נחים באור השמש, כאשר הסוללה נטענת באנרגיה הודות למערך הכולל שילוב של פוטו-סינתיזה וטכנולוגיות פוטו-וולטאיות.
ליבו של הפסטיבל מתקיים במוזיאון Ars Electronica Center, מבנה זכוכית מודרני דמוי ספינה הניצב על גדת הדנובה, בו רוכזו העבודות שהוגדרו על-ידי השופטים כמצטיינות ביותר. המבנה עצמו נראה כמו מוצג בתערוכה, בייחוד בשעות החשיכה כאשר הוא מואר כולו באמצעות עשרות אלפי נורות LED צבעוניות.
כאן מוצגת עבודה שהובאה ממעבדת המדיה של MIT: כדור טניס אדום מונח על זרועות פלסטיות. תנועות ידיים של המבקרים באזור מרוחק מהכדור, שולטות בזרועות הפלסטיות ומאפשרות להניע את הכדור ולהשתעשע איתו מרחוק.
אומנם מדובר ביצירת אמנות אינטראקטיבית, אולם היא מיועדת להמחיש יכולת ממשית ביותר לשליטה מרחוק בחפצים ובמכונות באמצעות תנועות יד אינטואיטיביות.
לצידה ניצבת עבודה מפתיעה בשם "זבובים דיגיטליים". מסך גדול שעליו נע באי-סדר נחיל גדול של זבובים. כאשר המבקר ניצב מול המסך, הזבובים יסתדרו באופן שבו הם מציירים את תמונת הפנים שלו. כאשר הוא מבצע תנועה חדה, הם מתעופפים לכל עבר והפנים נעלמות.
הפיקסל הלך לאיבוד: נפלאות הזום האינסופי
לצד עבודות האמנות, ניפתח במוזיאון גם מרכז תצוגה להמחשת הדרכים להפקת מידע בתצלומי לוויין. החל ממחקרים על המקומות הטובים בעולם לגידול דגנים כדי להיאבק ברעב, וכלה במערכת מידע המצליחה לחזות את הופעתם של "גלי מונסטר": גלי-ענק בגובה של כ-40 מטרים המופיעים בפתאומיות באוקיינוסים ואחראים להטבעתן של אוניות רבות.
באולם פועל גם אולם קולנוע ברזולוציה של 8K, הכולל מסך ענק ורצפה מלוטשת המשמשת גם היא כחלק מהמסך. מערכת מקרנים מעניקה לצופים חוויית היטמעות מלאה בתוך הסרט. הרזולוציה הזו מאפשרת לצופים להתקרב למסך למקחר של סנטימטרים בודדים, ועדיין לצפות בתמונה חדשה ומלאה בפרטים.
היכולת הזו הומחשה בעבודה בשם Mont Bance. צילום הפסגה האלפינים הגבוהה ביותר בצרפת הורכב מ-72,000 תמונות נפרדות בנפח של 400GB. בתמונה רואים את כל ההר, אולם כאשר מבצעים הגדלה, ניתן להציץ לתוך חלונות בית, לזהות מה מתרחב בתוך קרונית הרכבל ואפילו לזהות מטפס הרים על קיר סלע תלול.
מנחת המופע מגדילה את תמונת מטפס ההרים ומסבירה: "אנחנו לא יודעים מיהו ומה שמו, אבל אנחנו יודעים שיש לו כושר טוב ושהוא נשוי". היא ממקדת את התמונה על כף ידו, ועליה ניתן לראות בבירור את טבעת הנישואים.
החברות הטכנולוגיות האירופאיות מודעות היטב ליתרונות התדמיתיים של הארוע, ולכן היו רבות שתמכו בו. מרצדס הביאה לפסטיבל מכונית אוטונומית שנסעה באופן עצמאי ברחבי העיר. חברת אינטל תמכה בפרוייקט Spaxel 100, שהיה לאחד מהארועים המרהיבים ביותר בפסטיבל וגנב את ההצגה.
למעשה, זה היה מופע מחול רובוטי תלת-מימדי בהשתתפות 100 רחפנים מתואמים. הרחפנים המריאו בארבעה גלים מתואמים עם רדת הערב, כשהם מוארים בנוריות LED צבעוניות. הם ביצעו סדרת תרגילים כוריאוגרפיים לצלילי הסימפוניה החמישית של בטהובן, בדיוק רב מאוד ומבלי להתנגש אחד בשני.
המופע כולו תוכנת מראש באמצעות תוכנה ובוצע באופן אוטונומי. המפעילים היו שם עם הידיים על מוטות השליטה רק כאמצעי הגנה חמקרה ותהיה תקלה שתדרוש התערבות אנושית. "רצינו להראות שרחפנים זה לא רק משהו שמסתכל עליך, אלא גם משהו שאנשים יכולים להביט בו", אמר אחד ממהנדסי אינטל שתכננו את המופע.
תיעוד ההכנות למופע הרחפנים המסעיר של אינטל:
פורסם בקטגוריות: events , אנשים , חדשות
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
