קיידנס ממקדת את טנסיליקה בשוק המעבדי-עזר

28 נובמבר, 2016

מנהל שיווק קבוצת טנסיליקה בקיידנס, סטיב רודי: "כיום יש כ-40 מעבדים שונים בתוך שבב SoC המיוצר ב-16 ננומטר. ב-7 ננומטר יהיו לפחות 70 מעבדים שונים בתוך ה-SoC"

מנהל שיווק קבוצת טנסיליקה בקיידנס, סטיב רודי: "כיום יש כ-40 מעבדים שונים בתוך שבב SoC טיפוסי המיוצר ב-16 ננומטר. לפי ההערכה שלנו, ב-7 ננומטר יהיו לפחות 70 מעבדים שונים בתוך ה-SoC"

tensilica-stephen

מאחורי הכניסה של חברת קיידנס (Cadence) לתחום הקניין הרוחני של מעבדים עם רכישת טנסיליקה בשנת 2013, ניצבת תחזית שוק מאוד מוגדרת של החברה על עתיד שוק מעבדים בעולם. בשיחה עם Techtime מבהיר מנהל השיווק של קבוצת מעבדי Tensilica בתוך קיידנס, סטיב רודי, שהכוונה איננה להתחרות בפלטפורמות ה-CPU הנפוצות בשוק – אלא לספק פונקציה שונה לחלוטין, המתקיימת לצד ארכיטקטורות הענק השולטות בשוק.

רודי: "טנסיליקה מספקת לנו מעבדי DSP המבצעים את כל הפעולות הנעשות מחוץ למעבד ה-ARM: עיבוד האודיו, התמונות, הווידאו, התקשורת ועוד. אלו פעולות שאינן מתבצעות במעבדי CPU, אלא באמצעות מעבדים ייעודיים. כעת אנחנו מפתחים מעבדים ייעודיים לפונקציות ספציפיות.

"כך למשל, האודיו הוא אחד משוקי היעד המרכזיים שלנו ויש בו צורך במעבדים מסוגים שונים. אחד מהם לדוגמא הוא מעבד אודיו חסכוני מאוד בהספק המקשיב כל הזמן למתחולל סביבו, כם כאשר המכשיר סגור. במקביל, יש צורך במעבדי אודיו לעיבוד קולי, ליישום ביצוע פקודות קוליות ועוד".

באיזה שווקים אתם מתמקדים?

"אנחנו ממקדים מאמצים רבים בתחום הסמארטפונים משום שזהו שוק גדול מאוד, אולם אין בטכנולוגיה הזו משהו מיוחד המתאים רק לסמארטפון. לאחרונה הוציאה אפסון שעון חכם הפועל באמצעות מעבד שלנו, וסיסקו החלה לבנות נתבים גדולים מאוד המבוססים על הטכנולוגיה שלנו. אנחנו לא מתמקדים בשוק ספציפי אחד. המוצר שלנו מתאר בשפה עלית את סוג המעבד שנעשה בו שימוש, את הפקודות, מספר הליבות ועוד. הקוד הזה מייצר תכנון המותאם ללקוח, כאשר כל מעבד שלנו מתחיל בליבת RISC שאליה המתכנן מוסיף את הדרישות המיוחדות שלו".

מערכת על שבב היא צבר של מעבדים על שבב
מערכת על שבב היא צבר של מעבדים על שבב

השרתים הכלליים הפסיקו להיות יעילים

"אנחנו לא מתכננים להחליף את ארכיטקטורות ה-CPU הקיימות בעולם השרתים, אבל כבר היום ברור לכל ששרתים כלליים אחידים אינם יעילים. שרתי הדור הבא יצויידו במעבדי תמונה ייעודיים, מכיוון שכ-70% מהתנועה ברשת היא של קבצי וידאו. גם ה-FPGA אינו מספק פתרון מלא, מכיוון שלצד הגמישות שהוא מעניק לשרתים, הוא מבזבז אנרגיה בערך פי 10 מאשר מעבדים הבנויים בלוגיקה סטנדרטית. לכן אנחנו רואים את טנסיליקה נמצאת בתוך השרתים, לצד רכיבי FPGA או אפילו בתוכם".

כיצד אתם מעריכים עתיד את שוק מעבדי-העזר?

"זהו שוק הצומח בקצב מעריכי, וכבר כיום יש כ-40 מעבדים שונים בשבב SoC טיפוסי המיוצר בגיאומטריה של 16 ננומטר. לפי ההערכה שלנו, בתוך שבבי ה-SoC שייוצרו בגיאומטריה של 7 ננומטר יהיו לפחות 70 מעבדים שונים. למשל, צפויים להיות בהם כ-4-8 מעבדי תמונה שונים ועוד כמה מעבדי אודיו מסוגים שונים. ברשתות 5G העתידיות יהיו 10-12 מעבדים ייעודיים רק במודם האלחוטי עצמו.

"לעתים רבות קשה לראות בדיאגרמת מלבנים פשוטה את כל המעבדים המצויים בשבב. בממשקי DDR למשל קיימים הרבה מאוד בקרים קטנים לשליטה על האותות, שאינם מופיעים בדיאגרמת המלבנים. אתה לא משלב עשרות מעבדי ARM בתוך שבב, אבל מוסיף עשרות מיקרו-בקרים ומעבדים ייעודיים אחרים כדי לוודא את התיפקוד הכולל שלו".

מהו המשקל של ישראל אצלכם?

השוק בישראל הוא מאוד דינמי. כיום יש בעולם ארבעה ריכוזים של חברות סטארט-אפ אקטיביות: עמק הסיליקון, ישראל, סין וטאיוואן. טכנולוגיה כמו שלנו מתאימה מטבעה לחברות המפתחות מוצרים חדשניים, לכן אנחנו נמצאים בשוק הישראלי כבר משנת 2000. דוגמא ללקוח כזה היא למשל חברת Design Art Networks, שפיתחה ערכות שבבים לתחנות LTE זעירות ונירכשה לפני כ-5 שנים על-ידי קואלקום".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , מחשבים ומערכות משובצות , סמיקונדקטורס