מסקנות ועדת החלל: ישראל צריכה לפתח ולבנות לוויין תקשורת חדש בכל ארבע שנים

19 דצמבר, 2016

שר המדע אקוניס: "תעשיית החלל הישראלית עומדת בפני אובדן כושר הייצור והתחרות". הוועדה ממליצה על פיתוח וייצור לוויין חדש בכל ארבע שנים. מהמלצות הוועדה עולה שהמדינה צפויה להתנגד למכירת חלל תקשורת לחברה סינית

"תעשיית לווייני תקשורת היא צורך הישרדותי של מדינת ישראל", אמר היום שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, עם הצגת המסקנות של ועדת החלל שהוקמה על-ידי שר המדע אופיר אקוניס מיד לאחר התפוצצות הלוויין עמוס 6 על מגדל השיגור של חברת ספייס-אקס בארצות הברית. עיקר המסקנות: תוכנית החלל האזרחית הישראלית נקלעה למשבר חמור ביותר. יש סכנה להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל למיקומי לוויינים (נקודות שמים) וקיימת פגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל.

עם הצגת ההמלצות אמר השר אקוניס שיש צורך בפעולה מהירה להצלת תעשיית לווייני התקשורת בישראל."בעקבות ההתפוצצות של הלוויין עמוס 6, עומד שוק לווייני התקשורת הישראלי בפני משבר חמור. ללא פיתוח מיידי של לוויין נוסף, נמצאת תעשיית החלל הישראלית בפני אובדן כושר הייצור והתחרות שלה".

בשלב הראשון, הוועדה ממליצה לפעול מיידית ולהקצות 20 מיליון שקל שיינתנו לחברת חלל תקשורת לצורך חכירת לוויין תקשורת אשר ימלא את מקומו על עמוס 6, עד להשלמת הפיתוח והייצור של לוויין חדש. זאת מכיוון שבתוך מספר חודשים ייצא הלוויין עמוס 2 משירות, וישראל תיקלע למצב שבו יש לה רק שני לווייני תקשורת (מיושנים) בחלל, עמוס 3 ועמוס 4 (הלוויין עמוס 5 שיוצר ברוסיה אבד עקב תקלה בחלל), ונקודות שמיים נטושות.

לוויין חדש בכל ארבע שנים

לטווח הבינוני, הוועדה ממליצה על הקצאת תקציב של 70 מיליון שקל בשנה לצורך התנעה של תוכנית לאומית רב שנתית לפיתוח ובניחיה של ארבעה לווייני תקשורת בישראל. המטרה היא שישראל תגיע למצב שבאופן קבוע יש לה ארבעה לווייני תקשורת פעילים בחלל. שלושה לוויינים הממוקמים שנקודות שמיים שהוקצו לישראל על-ידי האו"ם, ולוויין נוסף, המשמש כלוויין גיבוי המצוי בנקודת שמיים רביעית. ראוי לציין שכיום יש תחרות רבה על נקודות השמיים המוגבלות המוקצות ללווייני תקשורת, ואם ישראל לא תצליח למלא את כל נקודות השמים שלה בלוויינים היא עשויה לאבד אותן. כדי לעמוד ביעד שנדרש, ומתוך הנחה שאורך החיים של לוויין תקשורת כיום הוא 15 שנים, יש צורך באופן קבוע לבנות לוויין חדש בכל ארבע שנים.

בנוסף, הוועדה ממליצה על תוספת של 30 מיליון שקל בשנה לסוכנות החלל הישראלית, כדי לתקצב פרוייקטים שיתמגוכ בתעשיית לווייני התקשורת. מבחינת סוכנות החלל הישראלית מדובר בהגדלת התקציב מכ-80 מיליון שקל בשנה לכ-200 מיליון שקל בשנה.

אלא שיש להמלצות היבטים נוספים ומענייינים. אחת מהן היא שהחברה המפעילה את לוויין התקשורת הישראלי צריכה להיות חברה ישראלית הנמצאת בבעלות ישראלית ומנוהלת מישראל. זוהי החלטה משמעותית ביותר בנוגע לעתידה של חברת חלל, הנמצאת היום במשא ומתן למכירתה לחברה סינית. השר אקוניס סרב להתייחס לשאלה האם הרגולטור הישראלי יסרב לאשר את עיסקת המגירה של חלל תקשורת, ואמר שזה נושא שמשאד הביטחון צריך לתת עליו את הדעת. מכאן שיכול מאוד להיות שמבחינה מעשית העיסקה אבודה.

לאישור הקבינט הביטחוני

השר אמר שבקרוב תוגש הצעת מחליטים לממשלה שבה היא מאשרת את מסקנות ועדת החלל. בעבר התקבלו בממשלה מספר החלטות בנוגע להגדרת תחום החלל כיעד לאומי ולתיקצובו אולם הן לא מומשו. הפעם הצעת ההחלטה תוגש לוועדת השרים לענייני ביטחון ("הקבינט המדיני ביטחוני") ולא למליאת הממשלה. היא גם תוגש במשותף על-ידי משרד המדע והמטה לביטחון לאומי (מל"ל), כדי להדגיש את המימד הביטחוני של המשבר. הדבר מגדיל את סיכויי היישום של ההמלצות. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, מדובר במשבר של ממש שניתן להתגבר עליו בסכום מאוד צנוע – ולא בהשקעה בטכנולוגיות עתידעיות מתוך ציפיה שהן יביאו עמן תמורה כלכלית עתידית.

מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, שהוביל את הדיונים, אמר שההמלצות התקבלו על-ידי כל חברי הוועדה. יו"ר ועדת החלל במולמו"פ, פרופ' חיים אשד, אמר שתעשיית החלל היא בנפשנו, ויכולה למנף את המשק הישראלי כפי שעשתה תעשיית הסייבר. שוק החלל העולמי מוערך בכ-320 מיליארד דולר בשנה וההערכות כי ישראל יכולה להגיע לייצוא של כ-3 מיליארד דולר בשנה.

פעילות ועדת החלל

הוועדה קיימה 12 מפגשים אליהם זומנו נציגים מתעשיות החלל מהאקדמיה, מחברות סטארט אפ בתחום החלל, וממשרדי ממשלה ורשויות ציבוריות ונציגי ציבור. יו"ר הוועדה הוא מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן וחבריה: מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר; יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל; ראש תכנית החלל במשרד הבטחון תא"ל (במיל') אמנון הררי; יו"ר ועדת החלל במועצה הלאומית למו"פ פרופ' תא"ל (במיל') חיים אשד; מנהל סוכנות החלל של ישראל במשרד המדע אבי בלסברגר; סגן ראש הרשות לחדשנות צחי שנרך; ינון בן צור ראש חטיבת מיזמים טכנולוגיים במטה לבטחון לאומי.

ד"ר דגנית פייקובסקי מאוניברסיטת תל אביב ריכזה את עבודת הוועדה וחיברה את הדו"ח המסכם לפעולתה. מורן קוגן מנהלת רגולציה במשרד המדע הייתה מזכירת הוועדה.

בתמונה למעלה: אופיר אקוניס (מימין) ופרץ וזאן. צילום: Techtime

פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעופה וביטחון