ירידה של 67% בהיקף האקזיטים בישראל ב-2016
25 דצמבר, 2016
כך על פי דוח שנתי של PwC. היקף האקזיטים עמד על 3.5 מיליארד דולר, לעומת 10.69 מיליארד דולר ב-2015. מספר האקזיטים ירד מ-70 ל-55
כך על פי דוח שנתי של PwC. היקף האקזיטים עמד על 3.5 מיליארד דולר, לעומת 10.69 מיליארד דולר ב-2015. מספר האקזיטים ירד מ-70 ל-55
צניחה חדה בהיקף האקזיטים בהיי-טק הישראלי ב-2016. לאחר שב-2014 וב-2015 נרשם שיא בהיקף האקזיטים בשוק המקומי, שנת 2016 סימנה האטה דרמטית במגמה הזו. כך עולה מדו"ח האקזיטים השנתי שלPwC ישראל. היקף האקזיטים (רכישות והנפקות) הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר, ירידה של של 67% בהשוואה לשנת 2015, שבה עמד היקף האקזיטים על 10.69 מיליארד דולר.
על פי הדו"ח של PwC, בשנת 2016 היו 55 אקזיטים, וזאת לעומת 70 אקזיטים ב-2015 ו-70 אקזיטים ב-2014 גם כן. בדומה ל-2015, רוב האקזיטים ב-2016 היו במגזר המחשוב והתוכנה לתאגידים, בעוד תחום מדעי החיים ירד משמעותית והיווה 15% מכלל האקזיטים.
"לאחר שנות השיא שחווה ההיי טק הישראלי ב-2014 וב-2015, 2016 מחזירה אותנו לפרופורציות," נכתב בדו"ח. עם זאת, ב-PwC מבקשים להרגיע ומדגישים שלא מדובר במשבר בהיי-טק הישראלי. "האמת אינה כה דרמטית. איננו חווים משבר, בוודאי לא משבר בסדרי גודל של שנת 2000 או שנת 20088. טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו ולבחינת טכנולוגיות חדשות להשקיע בהן".
בחברה מציינים כי הירידה בהיקף האקזיטים נובע בעיקר בירידה במספר עסקאות הענק, כאשר עשר העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2016 הסתכמו בסך של 2.5 מיליארד דולר בלבד, וזאת לעומת 4.6 מיליארד דולר ב-2015. הדבר בא לידי ביטוי גם בירידה בהיקף הממוצע של כל עסקת אקזיט. אם ב-2015 השווי הממוצע של כל עסקת אקזיט עמד על 153 מיליון דולר, הרי שב-2015 השווי הממוצע הזתכם ב-64 מיליון דולר בלבד.
בתחום ההנפקות הפעילות השנה היתה מצומצמת למדי, כאשר ב-2016 התבצעו שתי הנפקות בלבד של חברות טכנולוגיות, בהשוואה ל-8 הנפקות ב-2015 ו-18 הנפקות ב-2014.
ירידה טבעית לאחר שיא
ב-PwC מציינים כי מדובר בירידה טבעית לאחר שנות השיא של 2014 ו-2015. "כיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר פחות או יותר כמות שהוא, אך טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו, ולצורך בחינה של הטכנולוגיות החדשות להשקיע בהן. רכישת חברה והטמעתה בארגון היא משימה מורכבת בכל ארגון, לא משנה כמה הוא גדול. יש צורך להקדיש משאבים משמעותיים בהצלחת המיזוגים והרכישות".
בדיוק משום כך, המשקיעים המרכזיים של 2014 ו-2015 נעדרו כמעט לחלוטין מפעילות ההשקעות. ב-2016, 87% מהרכישות בשנת 2015 הן לא של הרוכשים ב-2016. "עובדה זו תומכת בתיאוריה כי אותם הרוכשים הגדולים של 2014 ו-2015 לוקחים פסק זמן. במונחים כספיים".
"יתכן שהמסקנה המתבקשת הינה שלמרות הנוכחות הגלובלית המאסיבית בישראל, ותהליכי הגלובליזציה באופן כללי, אין מספיק רוכשים גלובליים עם היכרות מספקת ונוחות לבצע רכישות בישראל. כך, נוצרות תקופות האטה משמעותיות לאחר גל רכישות. בהיעדר כמות רוכשים מספקת, גם מחירי העסקאות יורדים. היעדרם של גופים בינלאומיים רבים מקהל הרוכשים הפוטנציאלים בישראל, הוא גם ההזדמנות הגדולה והפוטנציאל העצום שעדיין טמון בשוק ההיי-טק שלנו".
רוכשים חדשים נכנסים לשוק
בדוח מציינים כי התנאים בשקו בשלים לעלייה מחודשת ברמת הפעילות, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף השיא של גיוסי ההון ב-2016. "יש הרבה כסף זמין להשקעות להיי-טק הישראלי. קרנות הון הסיכון הישראליות והזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג׳לים ושאר גופי השקעה – נוכחים בשוק עם יכולות השקעה משמעותיות ככל הנראה יותר מאי פעם".
"חברות ההיי-טק שיעסקו בבניית ערך לטווח ארוך וודאי יתקלו שוב בצונאמי של רכישות בעוד זמן מה, אליו נכון להגיע בשלים ומוכנים עם יצירת ערך וחדשנות".
"שחקנים חדשים נכנסים לשוק הישראלי כל הזמן, ומתווספים לרוכשים הפוטנציאלים העתידיים. גופים סינים בראשם, מרגישים יותר ויותר נוח לבצע עסקאות בישראל. כמות החברות והחדשנות הישראלית ממשיכה לפרוח ולשגשג וכמות הניסיון בניהול חברות מצליחות גדל מדי שנה. די בכך כדי להיות אופטימיים לעתיד. אין ספק כי נועדו לנו שנות שיא רבות בהמשך".
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , כללי , מיזוגים ורכישות
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
