SpaceIL תשגר חללית לירח בסוף 2017
25 ינואר, 2017
חברת גוגל הכריזה רשמית ש-SpaceIL הישראלית עלתה לשלב הגמר בתחרות Google Lunar XPRIZE. התחרות צפויה להסתיים בסוף 2017, אז תשוגר החללית הישראלית הראשונה לירח
עמותת SpaceIL הישראלית העפילה לשלב הגמר בתחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE להנחתת חללית על הירח. כך הודיעה אתמול חברת גוגל. SpaceIL היא אחת מחמש קבוצות בלבד שעלו לשלב הגמר ונותרו כפיינליסטיות בתחרות לצד ארבע מתמודדות נוספות: Team Indus ההודית, Team Hakuto היפנית, Moon Express האמריקנית, ו- Synergy Moon הרב-לאומית. אלה הקבוצות היחידות שהצליחו לעמוד בתנאי הסף של חתימה על חוזה שיגור, המסמל את "כרטיס הטיסה" לירח של המתחרות. בכך קרובה ישראל מתמיד להצטרפות לחוג היוקרתי של שלוש מעצמות העל, שהצליחו עד היום להגיע לירח: ארה"ב, בריה"מ לשעבר וסין.
בסך הכל, במקור נרשמו 33 קבוצות מרחבי העולם לתחרות Google Lunar XPRIZE, שנפתחה בשנת 2007. התחרות היא, למעשה, מרוץ בינלאומי מודרני בין קבוצות פרטיות להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. בתוך שנים ספורות נשרו רוב המתחרות, כשהבינו שמדובר במשימה מורכבת ומאתגרת וכך נותרו 16 קבוצות בלבד במרוץ. בהמשך, הודיעה הנהלת התחרות Google Lunar XPRIZE כי קבוצה שלא תצליח לחתום על חוזה שיגור עד סוף 2016, תודח אוטומטית מהמרוץ. כעת, כשהסתיימה השנה, הפור נפל ורק חמש הקבוצות שחתמו על חוזי שיגור- כשהראשונה לעשות כן הייתה SpaceIL הישראלית – עלו לגמר ונותרו בתחרות כפיינליסטיות.
התחרות שעליה הכריזה גוגל כוללת פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה הפרטית (לא ממשלתית) הראשונה שתצליח לבצע משימה מורכבת הכוללת הנחתה רכה על הירח (ללא התרסקות) של חללית בלתי מאויישת, הנעת רכב הנחיתה למרחק של 500 מטר על-פני הירח ושליחה תמונות וידאו באיכות גבוהה בחזרה לכדור הארץ.
הקבוצה הישראלית פיתחה קונספט ייחודי לביצוע התנועה על-פני הירח. בשעה שהקבוצות האחרות פיתחו רכב חלל גדול המסוגל לנוע למרחק הנדרש, SpaceIL פיתחה תפיסה של תנועה באמצעות קפיצה: החללית תנצל את הדלק הנותר במערכת ההנעה שלה כדי לבצע קיפצה של 500 מטר לאחר הנחיתה. בכך היא מממשרת רעיון של שימור רב-שימושי במערכות קיימות: מערכת הנחיתה היא גם מערכת ההנעה. הדבר איפשר לה לפתח מערכת קטנה יחסית, בגודל של מכונת כביסה. במקביל, הפרוייקט ישמש לביצוע ניסוי מדעי של מדידת השדה המגנטי של הירח, שיתבצע ביחד עם צוות חוקרים ממכון וייצמן למדע בראשות פרופ' עודד אהרונסון, המנהל את המרכז למדעים פלנטריים של המכון.
חיישן המגנטומטר הירחי (ה-LMAG) של משימת SpaceIL מתוכנן ונבנה על-ידי קבוצה בראשותו של פרופ' כריסטופר ראסל מאוניברסיטת קליפורניה. החללית של SpaceIL תבצע מדידות LMAG במהלך שלבי המשימה השונים: כשהיא נעה במסלול מסביב לירח, במהלך הירידה לקראת הנחיתה, במהלך הנחיתה וכן לאורך ביצעו המשימה הקרקעית. בשיטה זו יבוצעו המדידות לאורך מסלול של 600 קילומטר, מהחלל ועד להקרקע, ולאחריהן סמוך לפני הקרקע. האתגר המדעי המשמעותי ביותר יהיה בשידור המידע לכדור הארץ, ולאחר מכן ניתוח המידע שייאסף ופרשנות של הנתונים. הקבוצה מתכננת להפיץ את הממצאים בקרב מדענים בעולם.
שיגור החללית לירח יבוצע בסוף 2017 באמצעות המשגר Falcon 9 של חברת SpaceX (בתמונה למעלה), הנמצאת בבעלות אילון מאסק, מייסד חברת טסלה. SpaceIL חתמה על חוזה שיגור בעלות של כ-10 מיליון דולר בזכות השלמת סבב גיוס הון משני התורמים המרכזיים: קרן קאהן שבבעלות מוריס קאהן, וקרן משפחת ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון.
ניווט אוטומטי לירח
משקל החללית יהיה כ-500 ק"ג בעת ההמראה, שרובו נובע ממשקל הדלק המיועד לאפשר לה לבצע את הקטע האחרון של הטיסה לירח לאחר שהיא תיפרד מרקטת השיגור. גובהה הוא כ-1.5 מטר והרוחב הכולל שלה, כשר רגלי הנחיתה פרושות, הוא כ-2 מטר.
המשגר יישא מספר מטענים בצורה של "אשכול". החללית של SpaceIL תשב בקפסולה בראש ) ייעודית, בבטן המשגר. המטענים המשניים שמעליה יתנתקו ישתחררו בזה אחר זה, לפי התור, אל החלל. ברגע המתאים, יתעופף גם החלק העליון של קופסת המטען בה מצויה החללית של SpaceIL והיא תצא לדרך. משלב זה, הניווט אל הירח לאחר הניתוק מהמשגר בחלל יעשה באופן אוטומטי, על ידי חיישני ניווט בהם מצוידת החללית. מחדר הבקרה בישראל, יוכלו המהנדסים לשלוח לחללית פקודות ותיקוני מסלול, לפי הצורך.
פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעופה וביטחון
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
