אקטליס יוצאת מההבראה עם פתרון לרשתות היברידיות

12 פברואר, 2017

בלעדי ל-Techtime: לאחר שנקלעה למשבר, חברת Actelis פיטרה כמחצית מהעובדים, חזרה לבעלות ישראלית ומפתחת כיום טכנולוגיית G.fast סופר-מהירה

Share via Whatsapp

לאחר שנקלעה לקשיים בעקבות המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008, חברת אקטליס (Actelis) הישראלית יוצאת כעת מהמשבר עם מבנה עלויות הדוק יותר, בעלות ישראלית חדשה וטכנולוגיות פורצות דרך שעשויות לשנות את פני תעשיית התקשורת. בראיון מיוחד ל-Techtime, סיפר המייסד והמנכ"ל טוביה בר-לב, כיצד החברה גיבשה את הטכנולוגיות האקזוטיות שלה, בנתה שיתופי פעולה עם ענקיות סמיקונדקטורס ומתחילה מחדש עם חבילה של מוצרי תקשורת חדשים לרשתות היברידיות (המשלבות סיבים אופטיים ונחושת), ועם פרוייקט פיתוח טכנולוגי שהוא כנראה הגדול והמסובך בתולדותיה.

למרות שמדובר באחת מחברות התקשורת הוותיקות בארץ, יכול להיות שכדאי להתייחס אליה כאל חברה חדשה. אקטליס הוקמה בשנת 1999 על-ידי טוביה בר-לב, שלפני-כן עסק במשך 16 שנים בפרוייקטי עיבוד אותות תקשורת ביחידה 8200. באותה תקופה כל המשקיעים האמינו שעתיד התקשורת בעולם טמון בפריסה רחבת היקף של סיבים אופטיים. החברה הוקמה מתוך הנחה שהרעיון בלתי אפשרי, והתמקדה בפיתוח סדרת טכנולוגיות שיאפשרו לספק תקשורת מהירה על-גבי תשתיות הנחושת, אשר משלימות את רשתות הסיבים האופטיים ומאפשרות תקשורת באיכות סיב-אופטי לכל מקום שאליו הסיב אינו מגיע.

היא גייסה 150 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים ופיתחה שיטות מיוחדות להסרת רעשים מקווי נחושת פעילים. החברה רשמה 50 פטנטים בתחום, ובשנת 2005 אישר ה-IEEE את פרוטוקול Ethernet First Mile שפיתחה, ורשם אותו כתקן סטנדרטי מספר IEEE802.3ah. אלא שהיה קשה להפוך טכנולוגיה חדשנית לחברת ענק: אקטליס הוקמה במימון קרנות הון סיכון מארצות הברית שרצו שהיא תצמוח במהירות ותיהפך לחברה גדולה. בשנת 2008 היא נערכה להנפקדה ציבורית ואפילו ביצעה גיוס ראשוני של הון למימון ההנפקה, אלא שאז פרץ משבר הסאב-פריים בארצות הברית, והמערכת הפיננסית בעולם נקלעה לקיפאון שהיא לא התאוששה ממנו לגמרי עד היום.

אקטליס חוזרת הביתה

ההנפקה בוטלה והחברה שינתה את המודל העיסקי כדי להתמקד בריווחיות. בשנת 2010 עזב בר-לב את ניהול החברה, והיא נקלעה לקשיים. היה ברור שהמודל העיסקי שלה כבר לא מתאים ליעדים של המשקיעים. בשנת 2013 בר-לב חזר אליה כיו"ר פעיל ולפני שנתיים קיבל מחדש את מושכות המנכ"ל. החברה הגדירה את עצמה מחדש: בשנת 2015 גובשה קבוצת אנג'לים המורכבת מתעשיינים ישראלים אשר רכשו את אקטליס מידי המשקיעים האמריקאים. בר-לב: "אקטליס חזרה הביתה".

במסגרת תהליך ההבראה החברה צמצמה עלויות ונאלצה לפטר כמחצית מתוך 150 העובדים, וכיום היא מעסיקה כ-70 עובדים. במקביל, גובשה אסטרטגיה חדשה: טכנולוגיית התקשורת העיסקית המקורית שודרגה מ-100Mbps ל-200Mbps ולאחר מכן ל-800Mbps. החברה פיתחה דור של מגברים אנלוגיים המגדילים את הטווח של כרטיסי ADSL ו-VDSL, וכעת היא נכנסת לתחום ה-G.fast לשוק העסקי. "זה היה פרוייקט הפיתוח המורכב ביותר שלנו. הוא מגדיל את הכיסוי של ארון התקשורת לשטח גדול פי 3-4, דבר שמבחינת ספקי התקשורת מעניק חיסכון עצום: הם יכולים להשתמש בארון אחד במקום בארבעה ארונות בטכנולוגיה הקודמת". להערכת בר-לב התפנית מתחילה לתת את אותותיה: "מאז 2013 הצטרפו אלינו 110 ספקי תקשורת חדשים, כאשר מתחילת 2016 קיבלנו 50 לקוחות טלקום חדשים".

הייצור האלקטרוני – רק בישראל

חברת אקטליס רשומה פורמלית כחברה אמריקאית המפעילה חברה בת בישראל. אולם בפועל זו חברה ישראלית במלוא מובן המילה שעיקר הפעילות שלה נעשה בארץ. כל צוות הפיתוח פועל ממשרדי החברה בפתח תקווה. במקום נמצאת מעבדת בדיקות הכוללת ציוד תקשורת מגוון ו-100 ק"מ של גלילי כבלים מסוגים שונים ובטמפרטורות שונות, לבדיקת תיפקוד המערכות. גם הייצור נעשה בישראל אצל קבלני משנה מקומיים.

מדוע אתם לא מייצרים במזרח הרחוק?

בר-לב: "אנחנו מוכרים את המערכות שלנו ב-30 מדינות שונות, ולכן אין יתרון מיוחד למיקום גיאוגרפי. מדובר במוצרים מאוד טכנולוגיים ועלויות הרובוטיקה בסין ובישראל מאוד דומות, כאשר מרכיב כוח האדם בייצור אינו גדול. הדבר גם מאפשר לנו לשמור על קשר הדוק בין הפיתוח והייצור. מבחינת המודל העיסקי, אנחנו לא מתחרים על המחיר. המותג שלנו אליסטיסטי וזה אומר שאנשים מוכנים לשלם יותר".

טכנולוגיה אקזוטית שפותחה בעבודת נמלים

טוביה בר-לב מאמין שתפישת השוק של החברה נשארה נכונה גם כיום: "החברה הוקמה מתוך הנחה שיהיה קשה מאוד לפרוס סיבים אופטיים עד לבית של הצרכנים בגלל מחירם הגבוה. המצב הזה לא השתנה. כיום יש בעולם חמישה מיליארד קווי נחושת, וכמעט שאין סיבים אופטיים המגיעים עד לבית הלקוח. כל הנסיונות שנעשו בכיוון הזה הסתיימו בפשיטת רגל או בפשרה שבה הוקמה רשת היברידית הכוללת כבלי נחושת וסיבים אופטיים. ענקית כמו חברת ורייזון מחפשת דרך לצאת ממיזם הסיבים האופטיים שלה, ואפילו גוגל ביטלה את פרוייקט Google Fiber שלה".

מהי ליבת הטכנולוגיה שלכם?

"פיתחנו שיטות שונות המאפשרות להתגבר על רעשים הפרעות הדדיות בקווי תקשורת כדי לספק מהירות תקשורת אופטית בקווי נחושת קיימים. כדי לפתח את הפרוטוקול היינו צריכים להתמודד עם בעיות יוצאות דופן. כך למשל, חפרנו בספרים ישנים של בריטיש טלקום משנות השלושים של המאה ה-20, שבהם היא מיפתה את רמות ההפרעה וההנחתה של כבלי נחושת סמוכים אחד לשני. קווי הנחושת בנויים במתכונת של צמה הכוללת כבלים רבים. כך למשל, רמת הבידוד בין שני קווים סמוכים היא 40dB, אולם כשהקווים בצמה מרוחקים זה מזה, מקבלים 50dB נוספים. וכשאתה יכול לשלוט במיקום של הכבל בו מועבדים אותות שונים, אתה יכול לנהל את רמת ההפרעות".

הפרעות יזומות לביטול רעשים

"ברמה השנייה אנחנו מבצעים מיפוי וקטורי (Vectoring) של ההפרעות בקו, באמצעות הציוד שלנו המצוי במרכזיה השכונתית והמודם הנמצא בבית הלקוח. הציוד במרכזיה מחשב כיצד לבצע ביטול של ההפרעות, ומורה למודם כיצד לבטל אותן ולקבל אות נקי. ביטול הרעשים חיוני כדי לקבל תקשורת מהירה. באמצעות הטכנולוגיות האלה הצלחנו לספק קצב תקשורת של עד 800Mbps ולהגיע למרחקים של עד 100 ק"מ בטכנולוגיות VDSL ו-G.SHDL (הדומה באופיו ל-ADSL).

כיצד אתם ניגשים אל הקווים?

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יצרני השבבים המספקים את הרכיבים שדוחפים את הקווים. היצרנים העיקריים בתחום הם אינטל, ברודקום וסקיפיו הישראלית. הם מספקים לנו ממשק גישה אל שבב התקשורת שלהם, אשר מאפשר לנו לקבל את דגימות הקו בין ממירי ה-ADC לבין יחידות העיבוד של שבב המודם. אנחנו מרכזים את הדגימות מכל כרטיס תקשורת, מנתחים אותן ומגדירים את האות שיש להזריק לכל קו כדי לנקות אותו מרעשים".

מה תפקיד הטכגנולוגיה החדשה?

"כעת אנחנו נכנסים לדור השלישי שלנו, G.fast. המטרה היא להוציא השנה (2017) לשוק מתגים אשר יספקו קצבי תקשורת של עד 10Gbps המיועדים לשימוש בעסקים ובתחנות בסיס של רשתות הדור החמישי. מדובר בשווקים צומחים מאוד, מכיוון שככל שהסיב האופטי חודר עמוק יותר, כך יש יותר עבודה לספקי הנחושת.

"בשוק הבריטי, למשל, נדרשו מספר אלפי מרכזיות כדי לתת שרותיADSL  על-גבי נחושת למדינה כולה. כשעברו לטכנולוגייתVDSL  נדרשו כמה עשרות אלפי ארונות עם ציוד נחושת, ובעידן ה-G.fast יידרשו מליוניםכך גם בשוק תחנות הבסיס הסלולריות. בדור החמישי יהיה צורך בהרבה מאוד תחנות בסיס ברמת ה-Microcell. הן צריכות להיות זולות, מהירות ולהתחבר לתשתיות התקשורת הזמינות. והן ייפרסו בכמויות גדולות מאוד".

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעשייה ישראלית , תקשורת