מנכ"ל אלווריון: "הסינים עלולים לרכוש טכנולוגיות ישראליות"

4 ינואר, 2011

הדיונים המרכזיים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה הוקדשו להזדמנויות ולאיומים על עתיד התעשייה הישראלית

1,200 משתתפים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. הדיונים המרכזיים הוקדשו לשאלת עתיד התעשייה הישראלית – האיומים וההזדמנויות

איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מעלה הילוך, והשנה יזם כנס גדול לדיון בעתיד תעשיית ההייטק הישראלית בהשתתפות בכירים מהתעשייה, מהממשלה ומהמגזר הפיננסי. הכנס נערך היום במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב בארגון חברת אנשים ומחשבים. את הכנס הינחה פלי פלד ("הנמר") והשתתפו בו יותר מ-1,200 מבקרים מתעשיית ההייטק הישראלית.

במהלך הדיונים בכנס אמר דב בהרב, עד לאחרונה נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שבישראל לא מתקיים שיתוף פעולה בין המדינה לבין החברות הגדולות, כפי שמקובל במקומות רבים בעולם. "ההצלחה של קוריאה וסין היא תוצאה של שיתוף פעולה בין המדינה לבין החברות הגדולות – במטרה ליצור חברות גדולות יותר", אמר.

דגל אדום בסין

מנכ"ל חברת אלווריון, ערן גורב, הציג היבט אחר של חוסר שיתוף הפעולה עם החברות. לדבריו, אלווריון ניצחה את חברת התקשורת הסינית Huawei (ספקית תשתיות התקשורת השנייה בגודלה בעולם) במכרז תקשורת בקנדה בהיקף של 75 מיליון דולר. "לפי דרישת הלקוח היינו צריכים להשיג ביטוח אשראי, אולם מדינת ישראל מסרבת לסייע לנו בכך. התוצאה היא שנצטרך להימנע מעסקאות כאלה בעתיד, משום שהמדינה מסרבת להעניק את התמיכה המינימלית בייצוא, כפי שמקובל בעולם".

הוא ניצל את ההזדמנות כדי להציג פן אחר של חוסר שיתוף פעולה בין התעשייה למדינה: "ממשלת סין מעמידה ל- Huawei קווי אשראי אדירים של 40 מיליארד דולר, ומבצעת השקעות גדולות מאוד בחינוך. אם לא נתעורר בזמן, נגלה בעוד 5 שנים שאנחנו מוכרים את הטכנולוגיות שלנו לסינים".

גם אורי בכור, מנכ"ל חברת פלקסטרוניקס ישראל, הנחשבת לקבלנית הייצור הגדולה בארץ, מביט אל סין בדאגה. כיום מעסיקה החברה כ-3,300 עובדים בישראל, בהם 380 עובדי מפעל הייצור בערד שהיא רכשה לאחרונה ממוטורולה. בכור מודאג מהמהירות שבה סין עולה בסולם הערך התעשייתי: "הפיכת סין למרכגז מחקר ופיתוח היא איום מאוד גדול על התעשייה הישראלית".

האסטרטגיה של אלביט

נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, יוסי אקרמן, סקר את הקשיים של התעשיות הביטחוניות והציג את האופן שבו אלביט מתמודדת עימם, במהלך מושב האלקטרוניקה וה-ICT בהנחיית משה הלל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס ישראל.

לדבריו, רוב המדינות שואפות להוציא את תקציבי הביטחון שלהם בתוך גבולותיהן ומשתדלות שלא לייבא מוצרים, ולכן חברות ביטחוניות רבות מתקשות לייצא. "העולם מוציא 1.5 טריליון דולר בשנה על ביטחון, אולם רק 3%-4% מהסכום הוא יבוא. לכן החלטנו להקים חברות בנות ולרכוש חברות יצרניות בכל שוקי היעד של אלביט. ב-10 השנים האחרונות רכשנו 40 חברות בכל העולם, העוסקות בייצור מערכות ונשענות על המחקר והפיתוח של אלביט בישראל".

אקרמן אמר שיש צורך לארגן במתכונת חדשה את תעשיית הביטחון הישראלית, מכיוון שרוב החברות הישראליות קטנות מאוד, ומתמודדות מול מתחרים גדולים מאוד. "כיום פועלות בישראל כ-1,000 חברות ביטחוניות – מספר מוגזם לתעשייה בגודל שלנו. בישראל יש יותר חברות המייצרות טילים מאשר באירופה ובארה"ב ביחד.

"אנחנו צריכים שתי תעשיות חזקות בהיקף של 3-4 מיליארד ודלר כל אחת, ופחות מעורבות ממשלתית. כיום נמצאת 50% מהתעשייה הביטחונית בבעלות המדינה, לעומת 10% באירופה ו-0% בארה"ב. מהבחינה הזו רק רוסיה דומה לנו". לדבריו, המעורבות הממשלתית צריכה להיות מוגבלת לתמיכה בהרבה מו"פ.

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעשייה ישראלית