תגובת שרשרת בחלל: ההשלכות הרות-האסון של התנגשות בין שני לווייני תקשורת
26 ינואר, 2011
מחקר שבוצע על-ידי חברת SPACECIALIST הישראלית ושיוצג בשבוע הבא בכנס אילן רמון, מגלה שקיימת סכנה ממשית להתנגשות בין לווייני תקשורת בחלל. במקרה כזה עשוי להתפתח "סינדרום קסלר" שיגרום לשיגור אלפי רסיסים אל לוויינים אחרים בעוצמה של פגזי תותח
מחקר שבוצע על-ידי חברת SPACECIALIST הישראלית ושיוצג בשבוע הבא בכנס אילן רמון, מגלה שקיימת סכנה ממשית להתנגשות בין לווייני תקשורת בחלל
חברת SPACECIALIST הישראלית חושפת תוצאות מפתיעות של מחקר שביצעה על הסיכויים וההשלכות של התנגשות שני לווייני תקשורת.
המחקר גילה כי תשתיות התקשורת שהתרגלנו להסתמך עליהן אינן מובנות מאליהן ונתונות בסכנה. החברה ביצעה לאחרונה מחקר ייחודי בשאלת סיכוני ההתנגשות בין לווייני תקשורת, והמסקנה המרכזית היא שצפויה התנגשות בעלת השלכות דרמטיות.
היא תגרום לנזקים של מיליארדי דולרים באופן ישיר עקב השבתת שירותי תקשורת גלובליים ולנזק שהיקפו בלתי צפוי.
קליע חופשי בחלל
בניגוד ללוויינים אחרים, לווייני תקשורת נעים במסלול גיאוסטציוני בגובה של 36 אלף ק"מ מעל כדור הארץ, כדי שיוכלו להישאר בנקודה קבועה בעל האדמה. לדברי פריינטא, זהו מסלול הדומה לכביש חד-סטרי, ולכן ארגון התקשורת העולמי (ITU) טרוד קשות בהקצאת מקומות לכל הלוויינים, באופן שבו לא יתנגשו זה בזה.
אולם תופעות שונות עשויות לגרום ללוויינים לסטות ממסלולם, ואז להתנגש בלוויין תקשורת אחר במהירות של עד 1,500 מטר בשנייה. האנרגיה הקינטית האגורה בלוויין תפזר אלפי שברים שכל אחד מהם ינוע בעוצמה של פגז תותח. שברים אלה עשויים לגרום ל"תגובת שרשרת" שתהרוס לוויינים אחרים, תשבית שירותים נוספים ותגדיל את מספר השברים הקטלניים בחלל, תופעה שקיבלה את הכינוי "סינדרום קסלר".
לדברי פריינטא, המחקר החל בניסיון לבדוק תרחיש דמיוני, אולם בחודש אוקטובר 2010 התברר שהוא ממשי לחלוטין: ב-28 לחודש אבדה השליטה על לוויין התקשורת הצרפתי Eutelsat W3B. זהו לוויין במשקל של 5 טונות, שמאז התאונה תקוע במסלול מעבר בחלל, וצפוי להישאר בו לפחות 25 שנה.
תוצאות המחקר יוצגו בסוף החודש במהלך כנס החלל הבינלאומי השנתי השישי ע"ש אל"מ אילן רמון – מיזם משותף של מכון פישר, משרד המדע והטכנולוגיה וקרן רמון, שייערך ב-30-31 בינואר 2011 בבית חיל האוויר בהרצליה.
מייסד ספייסיאליסט, מידד פריינטא, הוא מוותיקי תעשיית החלל הישראלית. עד לאחרונה שימש כמהנדס מערכות בכיר במפעל מבת חלל של התעשייה האווירית. הוא היה המתכנן הראשי של הלוויין עמוס 3, וממתכנני הלווייין הישראלי-צרפתי "ונוס", ששיגורו מתוכנן לסוף 2012.
שירות חדש: ביטוח ננו-לוויינים
חברת ספייסיאליסט הוקמה בסוף 2009 ופועלת מהוד השרון. לאחרונה החלה החברה בפעילות בתחום הננו-לווייינות. מדובר בתחום חדש ומתפתח בתעשיית החלל המתמקד בלוויינים זולים וקטנים מאוד, לרוב במשקל של עד 15 ק"ג. השבוע תציג ספיישליסט שירות חדש לתעשיית הלווייינים הזעירים, למתן שירותי ייעוץ טכני ושירותי ביטוח לפרוייקטי ננו-לוויינות.
מדובר בשיתוף פעולה בינלאומי של ספייסיאליסט ביחד עם חברת ISILaunch וחברת SATEC. חברת SATEC היא חברת ביטוח איטלקית עם סניפים בוונציה ובלונדון העוסקת יותר מ-20 שנה בביטוח לווייני צילום ותקשורת, ומעורבת בביטוח לווייינים ישראלים. חברת ISILaunch היא חברה בת של ISIS ההולנדית, המספקת רכיבים ומערכות לננו-לוויינים. ISILaunch התמחתה בזיהוי ואספקת הזדמנויות שיגור לננו-לווייינים.
שלוש החברות הקימו את קבוצת SIS, אשר מאפשרת לחברות מסחריות ולמוסדות מחקריים לבטח את פרוייקטי הננו-לוויינות שהם מבצעים. התוכנית תוצג השבוע בכנס האירופאי הראשון לפרוייקטי חלל אקדמיים שייערך ברומא. במסגרתה הקבוצה תכריז על אספקת שירותי ביטוח חומרה ורכיבים עבור תעשיית הננו-לוויינים העולמית. התוכנית תוצג גם בישראל בכנס אילן רמון.
לדברי פריינטא מדובר בשירות חיוני: "עד היום, אם היתה תקלה בשיגור או תקלה בלוויין – כל הכסף היה יורד לטימיון והמאמץ היה חד-פעמי. מכיוון שברוב המקרים התורמים לפרוייקט סירבו להמשיך ולתמוך בו לאחר כישלון ראשון".
מדוע צריך לבטח פרוייקטים אקדמאים?
פריינטא: "בשנים האחרונות התפתח תחום הננו-לוויינות לכדי תעשייה של ממש. נכנסו אליו גורמים מרכזיים כמו חברת בואינג, נאס"א, סוכנות החלל האירופאית ואפילו התעשייה האווירית בישראל. הם זיהו את הפוטנציאל הטמון בננו-לווייינים לשמש כפלטפורמה זולה לבדיקת רכיבי חלל חדשים. כיום מתנהלים בעולם כ-250 פרוייקטי ננו-לוויינות, כולל במקומות כמו מדינות ערב, אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. על-פי הערכה גסה שלנו, היקף השוק נאמד בכ-1-1.5 מיליארד דולר בשנה לפחות".
מהו התפקיד של ספייסיאליסט הישראלית בקבוצה?
"התפקיד שלנו הוא כפול: מצד אחד אנחנו צריכים לסייע למנהלי הפרוייקט הננו-לווייני להציג אותו מול חברת הביטוח ולהבליט את הסיכונים והסיכויים הטמונים בו. מנגד, אנחנו גם מבצעים את הערכת סיכונים עבור חברת הביטוח. מדובר בשירות חדשני מסוגו, ועדיין אין לנו מתחרים בשוק".
פורסם בקטגוריות: חדשות , כללי , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
