"ווטסון" הביס את אלופי משחק הטריוויה הפופולרי Jeopardy

17 פברואר, 2011

המשחק הוכיח את יכולתן של מכונות לענות לשאלות באופן דומה לזה שבו מתבטאים בני אדם: במשפטים שלמים ובדיבור רהוט. חברת יבמ מאמינה שההישג מניח תשתית לצורה חדשה של תקשורת בין אדם למחשב

בתום דו-קרב שנימשך שלושה ימים, הביס מחשב-על של יבמ המכונה ווטסון את שני אלופי-האלופים במשחק הטלוויזיה האמריקאי Jeopardy. בסיכום החלק האחרון של התחרותצבר ווטסון 77,147 דולר עבור תשובות נכונות, לעומת 21,600 דולר של בראד ראטר ו- 24,000 של קן ג'נינגס.

המשחק הוכיח את יכולתן של מכונות לענות לשאלות באופן דומה לזה שבו מתבטאים בני אדם: במשפטים שלמים ובדיבור רהוט. חברת יבמ מאמינה שההישג מניח תשתית לצורה חדשה של תקשורת בין אדם למחשב.

ווטסון פעל באופן חלק ברוב המקרים – אולם היו לו טעויות שעוררו צחוק בקהל. כך, למשל, כאשר נשאל לגבי שמו של נמל תעופה בניו יורק הקרוי על שם גיבור של מלחמת העולם השניה, השיב המחשב "טורונטו" – שמה של עיר בקנדה. במקרה אחר, התעקש המחשב להציע תשובה שגויה גם כאשר מתחרה אחר כבר הציע אותה, ולאחר שתשובתו לא התקבלה.

חוקרים מישראל

תהליך הפיתוח של ווטסון נמשך ארבע שנים בהשתתפות מעבדות מחקר של יבמ ברחבי העולם, בהן מעבדת המחקר בחיפה. החוקרים הישראלים דוד כרמל ודפנה שינוולד התמקדו ביכולות חיפוש מתקדמות ובהגדרת ההקשרים האסוציאטיביים שסייעו לווטסון לדלג בין תכנים ומונחים שונים כדי להבין את ההקשר בו הם מוצגים.

מדוע ווטסון חשוב?

המחשב ווטסון כולל 2,880 ליבות של מעבדי IBM Power 7, וזיכרון בנפח 15 טרה-בייט (שקול לתוכן של מיליון ספרים מודפסים). הוא מצוייד בתוכנה המאפשרת לתקשר עם הסביבה בשפה טבעית: ווטסון "מבין" את השאלה המוצגת לו בדיבור, מנתח אותה, מוצא תשובה – ומשמיע אותה בקול מסותנז.

ביבמ מעריכים כי המחשב ווטסון פותח עידן חדש בתחום טכנולוגיית המידע, שכן הוא נאלץ להשתמש בשיטות ניתוח ואיחזור מידע מסוג שאינו מקובל בתעשיית המחשבים. לפי חוקי המשחק של Jeopardy, המתחרים מקבלים תשובה וצריכים לנחש את השאלה. כלומר, ווטסון נידרש לנתח פריטי מידע רבים, להעריך אותם לפי הקשרים שונים, לחפש פריטי מידע לא מפורמטים ולבצע חישובים שהתוצאה שלהם תהיה מקבילה ל"תמונת עולם" אנושית. בתוך כך, הוא נאלץ להתמודד עם כל הקשיים הכרוכים בשימוש בשפה טבעית ולהתחשב גם ברמזים סמויים.