אלברטו סנג'ובאני: "תעשיית ה-EDA תיאלץ לאתר מקורות צמיחה חדשים"

4 מאי, 2011

הגורו של תעשיית התכנון האלקטרוני מסביר מדוע תעשיית ה-EDA תקועה במחזור של 4-5 מיליארד דולר בשנה, ומרמז על פתרון אפשרי: התרחבות לשוק תכנון המערכות

הגורו של תעשיית התכנון האלקטרוני מסביר מדוע תעשיית ה-EDA תקועה במחזור של 4-5 מיליארד דולר בשנה, ומרמז על פתרון אפשרי: התרחבות לשוק תכנון המערכות

כאשר אלברטו סנג'ובאני וינצ'נטלי מדבר, כל תעשיית התכנון האלקטרוני (EDA) מקשיבה בתשומת לב. שכן, חבר מועצת המנהלים ויו"ר ועדת הטכנולוגיה של חברת קיידנס הוא לא פחות מאשר גורו כריזמטי ונערץ בתעשייה. למעשה, הוא מחלוצי תעשיית ה-EDA והיה ממייסדי קיידנס. הוא אפילו ייסד את המתחרה שלה, סינופסיס.

כיום הוא משמש כראש בית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ומייעץ לחברות הגדולות ביותר בתעשייה: הוא בוועדה הטכנולוגית המייעצת של HP ו-GM, מייעץ לקרנות ההון סיכון גריילוק, ורטקס, וולדן ועוד ומחזיק בשלל של פרסים מקצועיים לצד 880 פרסומים מדעיים, 15 ספרים ו-3 פטנטים.

השבוע הגיע סנג'ובאני להשתתף בכנס ChipEx שנערך במלון הילטון בתל-אביב. בכנס הוא קיבל את פרס שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, על תרומתו לתעשיית הסמיקונדקטורס, וביקר עם מנכ"ל קיידנס ישראל, ארז צור, במרכז הפיתוח של יבמ ובטכניון.

דילמת השוק השטוח

בראיון ל-Techtime הוא הביע דאגה ממצבה של תעשיית התכנון האלקטרוני בעולם. "שוק ה-EDA הוא שוק של 4-5 מיליארד דולר בשנה, ובשנים האחרונות הוא לא צומח והיקפו נשאר ללא שינוי. לכן חברות ה-EDA צריכות להיכנס לתחומים חדשים, ולהתחיל את המהלך בשווקים הקרובים אליהן – תכנון מערכות. אומנם יש ניסיונות של החברות להיכנס לרמה הזו, אולם הדבר קשה מאוד לביצוע מכיוון שהן צריכות לשרת לקוחות מסוג חדש לגמרי, כמו יצרניות מטוסים ומכוניות".

התפתחות הסמארטפונים והטאבלטים לא משפיעה על תעשיית ה-EDA?

סנג'ובאני: "לסמארטפונים השפעה עצומה. הם ימשיכו לצמוח ורוב היישומים הצרכניים ימומשו בסופו של דבר באמצעותם. במקביל, המחשב האישי (PC) נעשה פחות חשוב. הסמארטפון של העתיד יהיה בעל פונקציונליות גדולה יותר ויכיל הרבה מאוד חיישנים. לדעתי ייכנסו אליו גם חיישנים כימיים שיאפשרו יישומים חדשים, כמו למשל מעקב אחר אחר זיהום אוויר. מבחינת תעשיית הסמיקונדקטורס, פירוש הדבר התחזקות החברות הממוקמות חזק בתחום הסמארטפונים, כמו קואלקום או TI, אבל מבחינת חברות ה-EDA הדבר לא משנה אם הלקוחה היא קואלקום או אינטל.

"כל עוד הלקוחות שלנו הן חברות סמיקונדקטורס ולא יצרניות מערכות, שינויים כאלה לא משפיעים על המודל העיסקי של תעשיית ה-EDA. השאלה המרכזית כיום היא האם חברות ה-EDA יעלו לרמת המערכת. אומנם הן כבר מנסות לעשות זאת, אבל לדעתי בינתיים ללא הצלחה".

מגה-פאב ומגה-פאבלס

במובן מסויים, היתרון של תעשיית ה-EDA הוא גם החסרון שלה מכיוון שהיא לא נפגעת מהשינויים הדרמטיים המתחוללים אצל לקוחותיה. "מגמת ההתפתחות של מגה-פאבים נמשכת כבר חמש שנים, אבל היא לא משפיעה על האופן שבו מפתחים שבבים, מפני שאנחנו מסייעים לתכנן שבבים וזה לא קשור לשאלה מי מייצר אותם.

"מבחינתנו יותר מעניין תהליך ההתפתחות של חברות תכנון גדולות ללא קווי ייצור (Fabless) כי יותר קל לתמוך בחברות פאבלס מאשר בחברות המבצעות בבית גם את הייצור וגם את התכנון. ב-10 השנים האחרונות אף סטארט-אפ לא הקים קו ייצור שבבים, וגם התכנון של שבבים חדשים הפך ליקר מאוד.

"בממוצע יש צורך בהשקעה של 20-40 מיליון דולר בהקמת חברת תכנון שבבים ולכן קרנות ההון סיכון הפסיקו להשקיע בחברות שבבים. לדעתי המגמה תימשך וצפויים הרבה מאוד מיזוגים. המגמה הבאה היא של חברות Mega-Fabless כמו ברודקום, קואלקטם ו-ST. יהיו הרבה פחות חברות שיספקו הרבה יותר פתרונות".

אתם כבר מרגישים את הלחץ לעבור ל-16 ננומטר?

"זהו מהלך קשה. כיום התעשייה פחות נלהבת לעבור לתהליכי ייצור חדשים משום שעלות המעבר מאוד גדולה. בעבר כל התעשייה החליפה תהליך ייצור בכל 3 שנים. כיום חברות משנות תהליך רק כאשר יש לכך יתרון ממשי. כך למשל, הרבה מאוד חברות עדיין מייצרות שבבים בגאומטריה של 65 ננומטר. צריך לזכור שהמיזעור ייקר גם את כלי התכנון, כי הם יצטרכו לספק כלים להתמודד עם בעיית יחס האות לרעש (SNR), התפתחות אותות פרזיטיים ותופעות אחרות במימד הזעיר המקשות על התכנון".

מהו האתגר המרכזי של התעשייה כיום?

"לדעתי השאלה המרכזית היא כיצד אנחנו יכולים להגדיל את השוק. הדילמה הזו תקפה לכל חברות ה-EDA, כמו קיידנס, סינופסיס, מנטור גרפיקס ואחרות. כדי להיכנס לשוק המערכות צריך לספק כלים המקשרים בין המכניקה לתכנון החשמלי ולספק פתרון מחזור חיי המוצר (PLM). וקיימת גם השאלה מי יהיה השחקן המרכזי בשוק המערכות: מי יפתח כלים וגישות חדשות לשוק זה? כיצד חברות ה-EDA ייכנסו לתחום שבו גם יצרניות שבבים כמו אינטל כבר משקיעות רבה כסף וגם התבססו חברות ותיקות כמו סימנס ודאסו סיסטמס?".

פורסם בקטגוריות: חדשות , תוכנה ותכנון אלקטרוני