המדיקל צובר תנופה: "בכל שנה מוקמות בישראל 70-80 חברות חדשות בתחום מדעי החיים"
21 יוני, 2011
"בישראל קיימות הרבה טכנולוגיות שיכולות להוביל את תחום המכשור הרפואי בעולם", מאמינה מנהלת תחום מדעי החיים בקרן ההון סיכון גיזה, אלקה ניר. אפילו תעשיית האבטחה הישראלית היא מנוע צמיחה: "בעידן שבו יהיו אבזרים ממוחשבים מושתלים בגוף, אף אחד לא ירצה להסתכן בווירוסי מחשב"
אלקה ניר מקרן גיזה מאמינה בתחום המכשור הרפואי הישראלית. אפילו תעשיית האבטחה הישראלית תתרום לו: "בעידן שבו מושתלים בגוף אבזרים ממוחשבים – אף אחד לא רוצה להסתכן בווירוסים ממוחשבים". אחת מהבעיות של התעשייה היא משרד הבריאות, המאלץ חברות ישראליות לבצע ניסויים קליניים בחו"ל
תעשיית המכשור הרפואי בישראל מתחילה לדהור, ואלקה ניר, מנהלת ושותפה בקרן ההון סיכון גיזה, היא אחת מהמאמינות הגדולות בעתידה. לדבריה, בכל שנה נוצרות כ-70-90 חברות מדעי חיים חדשות בישראל, ובבורסה נסחרות כבר 55 חברות. וזו רק ההתחלה.
כיצד המשבר הפיננסי השפיע עליהן?
ניר: "מובן שחברות הסטארט-אפ הושפעו מהמשבר, אבל שיעור ההשקעות גדל באופן יחסי: ב-2010 יועדו 28% מההשקעות של קרנות ההון סיכון לתחום מדעי החיים, בהשוואה ל-15% בשנת 2008. מתוכן, כשני שלישים הן השקעות במכשור רפואי והשאר בתרופות וביוטכנולוגיה – יחס הפוך מאשר בארה"ב".
כנס אינטל ואיסטרוניקס
ניר היתה אורחת הכבוד ביום העיון המשותף של אינטל ואיסטרוניקס שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב והתמקד בתחום המערכות המשובצות לציוד רפואי. בכנס הוצגו כל הפתרונות של חברת אינטל עבור מערכות מכשור רפואי, החל ממערכות הדמייה ורובוטיקה וכלה במערכות מידע רפואיות. פתרונות למערכות עתירות מחשוב, מערכות דלות הספק וניידות והוצגו כלי הפיתוח מהדור הבא של החברה: Inspector XE, VTune ו-Signal Processing SDK.
אלקה ניר מובילה את תחום מדעי החיים. היא בעלת 20 שנות ניסיון בתחום המכשור הרפואי, והיתה סמנכ"לית פיתוח וסמנכ"לית שיווק בתחום הרפואה הגרעינית בחברת GE Medical Systems. לאחר מכן ניהלה את פעילות הפיתוח, הייצור והרגולציה של חברת ביוסנס מדיקל שנירכשה על-ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון.
1,000 חברות סטארט-אפ
לפני 5 שנים היא הצטרפה לקרן גיזה כדי להוביל את תחום מדעי החיים, ומשמשת דירקטורית ב-6 חברות, בהן יו"ר IceCure. כיום הקרן מנהלת כ-600 מיליון דולר והשקיעה עד היום ב-94 חברות וביצעה יותר מ-30 אקזיטים. אלקה היא מאמינה גדולה בעתיד התעשייה הרפואית בישראל: "התחום נהנה מטכנולוגיות צבאיות ישראליות המגיעות אליו מהחברות הביטחוניות. להערכתנו פועלות כיום כ-1,000 חברות סטראט-אפ במדעי החיים, לעומת 100 חברות בלבד ב-1995. מתוכן יותר מ-30% הגיעו לשלב ההכנסות.
כיצד אתם מחליטים היכן להשקיע?
"אנחנו קרן של Early Stage המשקיעה בחברות בשלבים המוקדמים, ומתמקדים בקרדיולוגיה, אונקולוגיה, גסטרו, רפואת עיניים ותחומים נוספים. אנחנו מתעניינים בחברות שהפתרונות שלהן מיועדים לספק מענה לצורך אמיתי בשוק גדול. חברות שיש בהן צוות מנוסה, ושאנחנו מניחים שהן יוכלו להגיע עם מוצר לשוק במהלך חיי הקרן, שהוא כ-7-10 שנים.
"חברת IceCure היא דוגמא מצויינת לכך. החברה פיתחה מכשור המבוסס על טכנולוגיית Cryo המאפשרת לסלק גידולים מהשד באמצעות הקפאה מדוייקת שלהם הגורמת להרס התאים. החברה הצליחה להביא מוצר לשוק בהשקעה של פחות מ-10 מיליון דולר בלבד. זהו תחום של מומחיות ישראלית שיתווה דרך בשוק המכשור הרפואי וימשיך להתפתח".
מגמות טכנולוגיות מרכזיות
"אנחנו מזהים מספר מגמות טכנולוגיות רחבות היקף הדוחפות את עולם המכשור הרפואי. אחת מהן היא טכנולוגיות ניווט שיאפשרו פיתוחים חדשים כמו ניתוחים מודרכים (Guided Surgery). טכנולוגיות מרכזיות נוספות כוללות רובוטיקה, ובמיוחד שילוב של רובוטיקה וניווט, ניטור אלחוטי לצרכים שונים ושילוב המערכות באמצעות טכנולוגיות מידע (IT).
"יש הרבה דוגמאות: חברת Navotek פיתחה טכנולוגיית ניווט ומעקב האמפשרת לבצע הקרנה מדוייקת של גידולים. סירקולייט פיתחה משאבה המושתלת דרך כלי הדם ומתחברת ללב, כדי לסייע לו לשאוב ועוזרת 3-5 ליטר דם בדקה. עד היום בוצעו 50 טיפולים בהצלחה והיא צפויה לקבל אישור CE. חברת פת'וויי פיתחה מקדח זעיר המוכנס לגוף דרך כלי הדם ומסלק סתימות מעורקי הרגליים. החברה צפוייה להגיע למכירות של עשרות מיליוני דולרים כבר השנה. בתחום התקשורת התוך-גופית, הובילה רמון מדיקל, שנימכרה לבוסטון סיינטיפיק, פיתוח חיישן הממוקם בעורק הריאתי ונותן אינדיקציה על מצבם של חולי אי-ספיקת לב".
טכנולוגיה וביורוקרטיה
להערכתה, "בישראל קיימות הרבה מאוד טכנולוגיות שיכולות להוביל את תחום המכשור הרפואי בעולם. בכל התחומים האלה יש בארץ ידע מאוד משמעותי. שיתוף פעולה עם גופים גדולים, כמו אינטל למשל, יוכל להביא לפיתוח דורות חדשים של פתרונות ניטור, טיפול מרחוק, נגישות של טיפולים מורכבים לחולים מרוחקים ועוד. לכך צריך להוסיף גם את הידע הישראלי בנושאי הצפנת מידע: בעידן שבו יהיו אבזרים ממוחשבים מושתלים בגוף, אף אחד לא רוצה להסתכן בווירוסים. ישראל היא בדיוק המקום שבו ה-IT והמכשור הרפואי יכולים להיפגש בהצלחה".
בתי החולים בארץ פותחים את שעריהם בפני חברות הסטרט-אפ?
"יש בארץ הרבה רופאים שאוהבים לשתף פעולה עם חברות הסטארטאפ. לדעתי גם בתי החולים היו שמחים לבצע יותר ניסויים קליניים. אבל הדברים מתחילים להסתבך ברמה של אישורי משרד הבריאות. זו נקודה כואבת, משום שאנחנו נאלצים לבצע ניסויים קליניים במערב אירופה, במזרח אירופה ובדרום אמריקה בעלויות מאוד גבוהות – במקום לעשות אותם בארץ.
"זה חבל, מכיוון שבתי החולים בארץ היו יכולים לזכות בנגישות לפיתוחים חדשים וליהנות מכסף שיכול היה להגיע אליהם, אבל היום הוא לא מגיע. צריך למצוא דרך לקדם את הנושא במשרד הבריאות. זו לא בעיה של רגולציה, אלא של ביורוקרטיה. הנה דוגמה: המוצר של חברת IceCure קיבל את אישור ה-FDA, אבל בארץ עדיין הוא לא קיבל אישור למכירה במרפאות ובבתי החולים".
מה צריך להיות היעד של חברת מכשור רפואי ישראלית?
"אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה. חברת סטאראפ קטנה לא צריכה לכבוש את העולם. הדרך הנכונה היא לפעול בשיתוף פעולה עם חברות גדולות או עם המפיצים הגדולים בעולם".
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , מכשור רפואי , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
