גבריאלוב: אם הייתי המדען הראשי הייתי נותן תמריצים לפיתוח מוצרים מולטי-דיסציפלינריים"
26 יוני, 2011
נשיא חברת Xilinx ואחד מהישראלים הבכירים בתעשייה העולמית: "התעשייה הישראלית לא יכולה להתחרות בסין ובטאיוואן בתחום המחיר. היתרון היחיד שלה הוא רב-תחומיות. מגוון הטכנולוגיות בתוך החברות הישראליות הוא חסר תקדים, וחייבים לנצל אותו"
"ישראל לא יכולה להתחרות בסין ובטאיוואן בתחום המחיר. היתרון היחיד שלה הוא רב-תחומיות" • "בחזית ה-ASIC ניצחנו: כיום מתוכננים 1,000 שבבי ASIC בשנה – בהשוואה ל-12,000 לפני עשור"
בשבוע שעבר הגיע לארץ נשיא חברת Xilinx העולמית, משה גבריאלוב, כדי להיפגש עם בכירים מתעשיית הביטחון הישראלית. בראיון ל-Techtime סיפר מדוע התעשייה הביטחונית הישראלית מייצגת יכולת לא מנוצלת דיה.
"ישראל היא מרכז חדשנות עולמי. אחת מהתכונות המיוחדות של התעשייה כאן היא רב-תחומיות: יכולת לחבר בין הנדסה מכנית, הנדסת חשמל, אופטיקה ועוד. מגוון הטכנולוגיות בתוך החברות הישראליות הוא חסר תקדים, ולא רואים כמוהו בעולם עד שלא מגיעים לחברות הענק העולמיות. אבל היכולת הזאת לא מנוצלת מספיק. אם הייתי המדען הראשי הייתי מתכנן את התמריצים לתעשייה על-פי אסטרטגיה המתייחסת ליכולת הזאת כאל עיקרון טכנולוגי מרכזי".
מדוע?
גבריאלוב: "יש כאן הזדמנות גדולה. המגוון נותן לחברות הישראליות יכולת הסתגלות לשינויים בשוק. חברות כמו גיוון אימגי'נג ממחישות למשל כיצד אפשר ליישם טכנולוגיות צבאיות בשוק המכשור הרפואי. כיום אי-אפשר להתחרות בסין ובטאיוואן בתחום המחיר, אולם הרב-תחומיות היא יתרון שקשה להתחרות בו. ישראל חייבת לעודד את הרב-תחומיות באקדמיה ובתעשייה, משום שהיא תיתן לתעשייה כושר הישרדות ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים בשוק".
מחיפה לסן-חוזה
גבריאלוב הוא אחד מהישראלים הבכירים בתעשיית האלקטרוניקה בעולם. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני במדעי המחשב מטעם הטכניון בחיפה, ובעל ניסיון של 30 שנה בתעשיית השבבים. את דרכו החל בחברת נשיונל סמיקונדקטורס בישראל, ולאחר מכן מילא תפקידים בכירים בחברת LSI Logic (כולל מנהל חטיבת ה-ASIC של החברה).
משנת 1998 שימש כמנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי, עד שזו נמכרה לקיידנס ב-2005 תמורת 315 מיליון דולר. בעקבות העסקה התמנה לסגן נשיא פעיל ומנכ"ל חטיבת וריסיטי בתוך קיידנס. ב-2008 הוא פרש מקיידנס והתמנה לנשיא ומנכ"ל חברת Xilinx, הנחשבת לספקית הרכיבים המיתכנתים (FPGA) הגדולה בעולם.
FPGA נגד ASIC
בשנים האחרונות מתחולל מאבק איתנים בין ספקיות FPGA לבין חברות המפתחות רכיבים ייעודיים (ASIC). גבריאלוב, אשר צמח בתחום ה-ASIC ונחשב בשנים האחרונות לנביא הזעם המתריע על היעלמותו, טוען שצדק. "עד לפני שנתיים הסתכם שוק ה-FPGA בעולם בכ-3.5 מיליארד דולר. ב-2010 הוא צמח ל-5 מיליארד דולר והתחזית היא שב-2014 נתחרה בשוק של 10 מיליארד דולר.
"הצמיחה הזו באה על חשבון פתרונות אחרים, ובמיוחד ASIC, ונובעת מכמה גורמים: FPGA מעניקים פיתרון אולטימטיבי גם ליישומי פס רחב (High Bandwidth) וגם ליישומי מחשוב מקבילי (Parallel Processing). ככל שיש יותר יישומי פס רחב, יש יותר צורך ברכיבי FPGA ולכן הגורם המרכזי המשפיע על השוק הוא היקף שוק תשתיות התקשורת.
"בתחום המחשוב המקבילי, צריך לזכור שרכיבי FPGA בנויים ממיליוני יחידות לוגיות מקבילות, שבהרבה יישומים יש להם יתרון על-פני מעבדים סריאליים (CPU). למשל, כל מקום שיש בו מדיה זורמת, מתאים יותר למימוש באמצעות רכיבי FPGA. לעתים מתמודדים עם קשיי הטיפול במדיה באמצעות הצמדת מעבד גרפי (GPU) ל-CPU, אבל זהו רק מקרה פרטי. בהרבה יישומים יותר נוח להתמודד עם הבעייה באמצעות FPGA".
המאבק הוכרע. ניצחנו
"המגמה השנייה שדוחפת את שוק ה-FPGA היא שכל דור טכנולוגי חדש בייצור מוליכים למחצה, הופך את האלטרנטיבות ליקרות ומסוכנות. אנחנו מעריכים שבגיאומטריה של 28 ננומטר, עלות התכנון של רכיב ASIC עלתה לכ-100 מיליון דולר. לכן מספר תכנוני ה-ASIC נמצא בירידה: לפני 10 שנים תוכננו 12 אלף רכיבי ASIC בשנה, וכיום אנחנו מדברים על כ-1,000 רכיבים בלבד. בשוק הצבאי ובשוק התקשורת הפסיקו בכלל לייצר רכיבי ASIC. המאבק בין ASIC ו-FPGA הוכרע. ניצחנו. רוב חברות ה-ASIC פורשות היום מהתחום ומפנות לנו שוק של כ-14 מיליארד דולר להתחרות בו".
כיצד אתם מושפעים מהתפתחות השבבים התלת-מימדיים?
"בזיילנקס פיתחנו את טכנולוגיית SSIT, שהיא טכנולוגיית 2.5D המאפשרת להתקין מספר שבבים במקביל על רכיב פסיבי. זה דומה למעגל מודפס מיניאטורי, המופיע מבחינת הלקוח בתוך מארז שבבים סטנדרטי. הטכניקה הזו פחות צפופה מטכניקות 3D מלאות, אולם היא מתאימה יותר לשוק ה-FPGA מכיוון שהיא קלה ליישום ואמינה יותר. צריך לזכור שהמוצרים שלנו צריכים לשרוד יותר מ-10 שנים משום שהם מותקנים בתשתיות תקשורת, מערכות צבאיות וציוד רפואי.
מה מיוחד במשפחת 7 החדשה?
"המשפחה הזו מבוססת על שילוב מעבד CPU של ARM ביחד עם רכיב FPGA בשבב אחד. בעיקרון הרעיון לא חדש. בעבר סיפקנו רכיב FPGA (ממשפחת Vertex) שהוטמע בו מעבד PowerPC. אולם אלה היו רכיבים יקרים וממוקדי FPGA. הפעם מדובר ברכיבים ממוקדי CPU שיש בהם גם FPGA. בנוסף, אימצנו את ארכיטקטורת ARM שהיא הפופולרית ביותר בעולם המערכות המשובצות. היא מאפשרת לנו לספק את הפתרון גם ברמת מחירי הביניים והמחירים הנמוכים. עד עכשיו השגנו כבר 100 לקוחות ראשונים, בהם גם לקוחות ישראלים".
מהו השוק הפוטנציאלי של המשפחה?
"זוהי טכנולוגיה המאפשרת להפחית את צריכת ההספק, להגדיל את רמת הפונקציונליות של הפתרון וגם לרדת ברמת המחיר של המוצר. השינוי הזה מגדיל את היקף השוק שאנחנו מתחרים בו. כך למשל, משפחת 7 מאפשרת לנו להתחרות ביישומי SoC (מערכת על-גבי שבב) מול יצרניות שבבים גדולות שהן לא יצרניות FPGA, כמו למשל טקסס אינסטורמנטס, ST, ברודקום או אינטל".
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס , רכיבים , תעשייה ישראלית
