אווירת משבר ומצוקה בתעשיית הייצור האלקטרוני בישראל
8 ספטמבר, 2011
אווירה של משבר בתעשיית האלקטרוניקה המקומית: שמועות על קשיים של קבלניות ייצור וספקיות מוצרים מזעזעות בימים האחרונים את התעשייה הישראלית. הן מקבלות תמיכה מעלייה במספר החברות המדווחות על קשיים, מאמצי הבראה, ועל נסיונות להכנסת משקיעים
בניגוד לחלק מהמתחרות, התעשייה הישראלית פועלת ללא תמיכה ממשלתית
לתעשיית ההייטק הישראלית מוניטין עצומים בזכות פיתוחים מלהיבים וטכנולוגיות חדשניות. אלא שתשתית הייצור בישראל נמצאת במאבק מר מאוד על קיומה, ולא תמיד בהצלחה.
מדד הרכיבים
אחד מהביטויים למצב הקשה בישראל הוא בירידה הנמשכת בהיקף שוק הרכיבים האקטיביים (שבבים). בניגוד לתעשייה בעולם, משקיפים רבים בשוק מציינים ששוק השבבים הישראלי לא מצליח להגיע להיקפים של שנת 2000, אף שבמקומות רבים בעולם הוא הכפיל את היקפו. המשמעות פשוטה: הייצור בישראל תקוע – וקבלני הייצור, המעסיקים אלפי עובדים, לא מצליחים לצמוח.
נסיונות הבראה ושמועות
נראה שהסופה מכה בתעשייה במקומות רבים בו-זמנית: השבוע נסגרה חברת טויו-רם, שהיא אחת מהנציגויות הוותיקות בישראל המספקת רכיבים לתעשייה, שפעלה יותר מ-30 שנה. קבלנית הייצור AMS Electronic איחדה לפני כחצי שנה את מפעליה בערד וראש העין במתקן אחד בראש העין, כדי להפחית את ההוצאות. כיום היא נמצאת בתהליך התייעלות והבראה בראשותו של היו"ר החדש, יהשוע אגסי, לאחר שדיווחה על הפסד של 17 מיליון שקל במחצית 2011.
חברת זייכון (Zicon), אחת מקבלניות הייצור בעלות המוניטין בתעשייה הישראלית, אשר יצרה התמחות מרשימה בשוק הרפואי ובשוק הצבאי, מנסה כיום לבצע תוכנית הבראה כדי להציל את המשרות של כ-200 עובדיה בפתח-תקווה ובכרמיאל.
חברת RH טכנולוגיות, קבלנית הייצור הישראלית העצמאית הגדולה ביותר כיום, דיווחה לאחרונה על ירידה בצמיחה בהיקף המכירות, ועל הפסד של 4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2011. לאחרונה הגדיר הבעלים של אחת מקבלניות הייצור הישראליות את המצב היום בשוק בשתי מלים: "קשה מאוד".
צריך לומר שגם מול הקשיים, ממשיכות חברות רבות להיאבק על עתידן. ל-Techtime נודע שלאור המצב היום בשוק, נכנסה חברת קפיטל למשא ומתן עם מספר משקיעים על ביצוע השקעה בחברה. חברת קפיטל היא אחת מחברות הפצת הרכיבים הוותיקות ובעלות המוניטין בשוק הישראלי, ומתמחה באספקת רכיבים אקטיביים ופסיביים.
תשתית קריטית בסכנה
הפגיעה בתעשיית הייצור הישראלית היא גם פועל יוצא של מגמות גלובליות: ביוני 2011 התפרסמו הדו"חות הרבעוניים של שלוש קבלניות ייצור מהגדולות בעולם: חברת Celestica הקנדית, חברת פלקסטרוניקס (Flextronics), הנחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה אחרי פוקסקון (שלא מפרסמת תוצאות) וחברת Sanmina-SCI. כולן דיווחו שלהערכת הרבעון השלישי יאופיין ב"דרישה יציבה" , כלומר אפס אחוזי צמיחה.
צריך לזכור שהשוק בישראל הוא קטן מאוד. מאחורי כל חברה יש רשימה מאוד מוגבלת של עובדים, לקוחות וספקים. אולי הגיע הזמן שהמדינה תתחיל להתייחס ברצינות אל התעשייה הזו כאל משאב קריטי שצריך לסייע לו לשרוד. שכן בניגוד לחברות הטכנולוגיות המפתחות מוצרים חדשים – תעשיית הייצור האלקטרוני פועלת ללא תקציבי תמיכה ממשלתיים וללא קרנות הון סיכון. היא נמצאת בתחרות קשוחה וחסרת פשרות מול קבלני ייצור מהמזרח הרחוק (הנהנים מסיוע ממשלתי במדינותיהם), ויש לה חשיבות קריטית בשימור כושר התחרות של התעשייה הישראלית כולה, ושל התעשייה הביטחונית בפרט. חשוב לזכור: ללא ייצור – גם לא יהיה פיתוח.
פורסם בקטגוריות: חדשות , ייצור וקבלנות משנה , תעשייה ישראלית
