בלעדי: מפעל הייצור של מיקרון בקרית גת החל לספק שבבי זיכרון בטכנולוגיה של 45 ננומטר
16 נובמבר, 2011
המפעל החל לספק את השבבים הראשונים לאחר תהליך פיתוח שנמשך כ-4 שנים והשקעה של כ-50 מיליון דולר בציוד ותשתיות. התהליך מאפשר להכפיל את מספר הזיכרונות המיוצרים במפעל, ולקצר את זמני הקריאה והכתיבה שלהם. מנכ"ל המפעל: בכ-50% מהטלפונים הניידים בעולם יש זיכרונות שיוצרו בישראל"
עד היום הועברו כ-20% מתפוקת המפעל לייצור בטכנולוגיה החדשה

מפעל ייצור הזיכרונות של חברת מיקרון (Micron Technologies) בקרית גת השלים את פיתוח קו ייצור הזיכרונות בגיאומטריה של 45 ננומטר.
לאחרונה החל המפעל לספק את השבבים הראשונים ללקוחות החברה, ובכך הפך למתקן הייצור היחיד בעולם המייצר זיכרונות flash NOR על-גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ.
פריצת דרך טכנולוגית
כך סיפר מנכ"ל המפעל (Fab12), שמוליק פרץ, בראיון מיוחד ל-Techtime. לדבריו, בהשוואה לטכנולוגיה הקודמת של 65 ננומטר, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להכפיל את מספר הזיכרונות המיוצרים בכל פרוסה, בעלות כמעט זהה, להגדיל את נפח הזיכרון ולקצר את זמני הקריאה והכתיבה לזיכרון.
תהליך הייצור החדש פותח ב-4 השנים האחרונות, בתחילה במסגרת חברת אינטל שהקימה את המפעל, בהמשך במסגרת חברת נומוניקס, ומסוף 2010, במסגרת חברת מיקרון שרכשה את נומוניקס. בהתאמת קו הייצור ל-45 ננומטר הושקעו כ-50 מיליון דולר, ועד היום הועברו כ-20% מתפוקת המפעל לייצור בטכנולוגיה החדשה.

זיכרונות flash NOR, הינם זיכרונות בלתי נדיפים הנחשבים איטיים יחסית, אולם מאפשרים כתיבה וקריאה של ביטים בודדים. לכן הם משמשים לאחסון תוכנות והוראות הפעלה של מכשירים, ולא לאגירת מידע מאסיבי כמו קבצי תמונות או סרטים, הנשמרים לרוב בזיכרונות flash NAND או DRAM. ברוב המכשירים המשובצים, ובכלל זה טלפונים ניידים, קיימים זיכרונות NOR ולצידם זיכרונות NAND, DRAM, או זיכרונות דומים.
זיכרון ישראלי במחצית מהטלפונים בעולם
למפעל Fab12 נוכחות גדולה בשוק העולמי. בשנת 2010 הוא מכר זיכרונות בהיקף של 365 מיליון דולר (מחירי העברה למיקרון). להערכת החברה, בכ-50% מכל הטלפונים הניידים בעולם מוטמעים זיכרונות NOR שיוצרו בישראל.
כיצד אתם חשים את המשבר הכלכלי העולמי?
פרץ: "תעשיית הזיכרונות מאופיינת ברווח שולי נמוך ולכן אנחנו צופים מגמה של מיזוגים ורכישות בתעשייה, מכיוון שבתנאים כאלה רק הגדולים יכולים לשרוד. צריך גם לזכור שזוהי תעשייה תנודתית מאוד מטבעה, גם בלא קשר לתהליכים מאקרו-כלכליים. לכן אימצנו את התנודתיות כסוג של מהלך עבודה תקין, ופיתחנו מנגנונים המעניקים לנו גמישות ומאפשרים להגיב במהירות למגמות בשוק העולמי".
הדממה יוצאת דופן
"פיתחנו תהליכים המאפשרים לנו לווסת את היקף הייצור, ואפילו להשבית את החדר הנקי לתקופות מוגדרות. זוהי יכולת יוצאת דופן בתעשייה. ברבעון הראשון של 2009, למשל, כאשר התעשייה חוותה את שיא השפל, הצלחנו לבצע הדממה של החדר הנקי ליום אחד בשבוע ולעבור לשבוע עבודה של שישה ימים. זו היתה פריצת דרך בתעשיית השבבים העולמית.
"עלויות התשתית במפעלי יצור שבבים היא עצומה. אנחנו משלמים 6-7 מיליון שקל בחודש לחשמל וצורכים מים (ביחד עם הפאב של אינטל) בכמות השקולה לצריכה של קרית גת כולה. פיתחנו מודל של גמישות תפעולית גם ברמת העובדים. כיום אנחנו מעסיקים ישירות כ-1,500 עובדים, ולצידם עוד כ-1,000 עובדים של קבלני משנה המגיעים בקביעות למפעל.

"מכיוון שהיקף העבודה של חלק מהעובדים תלוי בנפח העבודה, בנינו מנגנון מיקור חוץ למפעילי קו. הדבר דרש בניית הגדרות חדשות של תפקידי העובדים, אשר צימצמו את משך ההכרשרה של טכנאי קו מ-3-4 חודשים ל-2-3 שבועות בלבד. כיום כ-20% ממפעילי הקו עובדים במתכונת הזאת, והדבר מעניק לנו יכולת צמצום והרחבה של הייצור בהתאם למצב בשוק העולמי".
אינטל אימצה את הפתרון המתימטי
שמוליק פרץ הגיע לאינטל לפני 24 שנים כמהנדס תעשייה וניהול, כדי לפתח שיטות ייצור חדשות. הוא הוביל את אחד מהתהליכים המעניינים שאומצו יותר מאוחר בכל מפעלי אינטל בעולם. התברר שקיימת בעיה בקווי הייצור, כאשר צריך לכוונן מכונות המספקות שירות למספר תהילכים בקו. בכל משמשרת כיוונו אותן מחדש לפי הדרישות המשתנות, והתוצאה היתה שבסך הכל התהליך התבצע יותר מדי פעמים, ולא תמיד בצורה היעילה ביותר. כלומר, מדובר בבעיית זימון.
ביחד עם המכון למתימטיקה תעשייתית בבאר-שבע, הוגדרה הבעיה במונחים מתימטיים ופותח אלגוריתם המקצר ומייעל את כל תהליך הזימון. הפתרון נחשב לפריצת דרך ואומץ בכל מפעלי הייצור של אינטל בעולם".
אחד מהדברים שעליהם פרץ לא מספר, הוא תוכניות המו"פ העתידיות של Fab12. הוא רק נותן רמזים: "אנחנו מפעל ייצור זיכרונות NOR, אבל אנחנו פועלים לפיתוח עתיד טכנולוגי נוסף למפעל, ובוחנים טכנולוגיות חדשות, מעבר לזיכרון ה-NOR הקלאסי".
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית
