יהודה זיסאפל, האם הממשלה אטומה ומזניחה את ההייטק?
26 דצמבר, 2011
בראיון פרישה לאחר ארבע שנים שבהן שימש כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מאוכזב זיסאפל מהרפיון שהממשלה מפגינה, ומודאג מהירידה החדה במספר הבוגרים בעלי בגרות של חמש יחידות במתימטיקה. "אם המגמה לא תשתנה, תעשיית ההייטק תצטמק. כבר כיום מספר הפורשים מהתעשייה גדול ממספר המצטרפים"
זיסאפל: "כל כספי הסיוע שהממשלה התחייבה להעביר אלינו תקועים איפשהו"
מאת: יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בוחר השבוע יו"ר נשיאות חדש במקומו של יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת בינת המסיים את תפקידו. זיסאפל יסיים שבע שנות פעילות ציבורית: שלוש שנים כיו"ר ארגון בוגרי הטכניון וארבע כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. האיגוד נחשב לנציג תעשיית ההייטק הישראלית, שמנתה בשנה שעברה כ-3,000 חברות טכנולוגיות שהיקף מכירותיהן הסתכם בכ-23 מיליארד דולר – כמעט מחצית מהייצוא התעשייתי של ישראל.
"הרזרבות נגמרות"
זיסאפל, שיהיה מרצה אורח בכנס השנתי של האיגוד – "חזון או חלום", שייערך בתחילת פברואר בהפקת אנשים ומחשבים, מסיים את תפקידו עם לא מעט דאגה ואפילו אכזבה. נדמה שהמסר המרכזי אותו משדרים תעשייני ההיי-טק בשנים האחרונות, לפיו על הממשלה להשקיע יתר בחינוך הטכנולוגי, לא ממש נקלט.
להערכתו, המיתון של 2008 רחוק מסיומו: "אנחנו מצויים בעיצומו של משבר, ואנו רק הולכים ושוקעים בו. הכספים שהבנקים בעולם שופכים לא יעזרו. המיתון החריף המשתולל באירופה חייב להשפיע על המשק הישראלי, כי הרזרבות הולכות ונגמרות.
"בעולם ממשיכים להעריך אותנו, וחברות בינלאומיות משקיעות בישראל; אבל בארץ הממשלה ממשיכה להתעלם מהענף ולא משקיעה מספיק בחינוך, כדי לגדל את דור העתיד של ההייטק. המשבר הוא תוצאה של היעדר מודעות".
אתם מדברים על כך כבר כמה שנים, האם הממשלה אטומה?
"אני לא יודע אם היא אטומה, אבל היא בוודאי לא עושה מספיק. תהליך ההכשרה בתעשיית ההייטק הוא ארוך. 'גידול' של מהנדס לוקח זמן. בניגוד למגזרים אחרים, שהם תלויי הון בעיקר, תעשיית ההייטק בנויה על ההון האנושי. בלעדיו, אין תעשייה".
אם ההייטק הוא עתיר כוח אדם, מדוע אתה צופה שהאבטלה תגדל?
"האבטלה תגדל במשק בכלל, לא בהכרח בהייטק, וזה היתרון שלנו. אבל אם לא נדאג שיהיו עובדים בהייטק, אז היתרון ייהפך לחיסרון. כוח האדם בהייטק מוקפא כבר הרבה שנים והכל מתחיל ונגמר במערכת החינוך. לצערי אני צופה שאם המגמה לא תשתנה, תעשיית ההייטק תצטמק, משום שכבר כיום מספר הפורשים מהתעשייה גדול יותר ממספר המצטרפים.
"כשהתחלתי בפעילות הציבורית, מספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה בתיכונים היה כ-8,000. היום 6,500 בלבד. כלומר מספר המהנדסים יורד – וזה אומר הכל".
איך התעשיינים מתמודדים עם הבעיה?
"אני לא יכול להקים אוניברסיטה. עשינו את כל מה שאפשר לעשות מבלי להחליף את הממשלה, כמובן. השקנו מספר תוכניות שמטרתן להזרים דם חדש להייטק, כדי להתגבר על התהליך הארוך של הכשרת כוח אדם מקצועי ומעולה".
מהפריפריה לתעשייה
"תוכנית אחת היא 'אופקים להייטק', שעיקרה גיוס אנשים מהפריפריה ללימודים אקדמיים ושילובם בתעשייה. זוהי תוכנית נפלאה, שיש בה הרבה ציונות: לוקחים צעירים שאין להם שום סיכוי להגיע ללימודים אקדמיים ומצליחים להכשיר אותם כמהנדסים. אתה רואה את הילדים האלו ולא יכול שלא להתרגש. גיבשנו תוכנית משותפת עם הממשלה. הרעיון היה להכשיר 1,000-1,500 מהנדסים בשנה. קיבלנו הרבה הבטחות, אבל בפועל הצלחנו להכשיר בין 200 ל-300 צעירים בלבד. כל הכשרת תלמיד כזה עולה כ-120 אלף שקלים".
הממשלה לא עוזרת?
"את מרבית המימון אנחנו מגייסים מתרומות. כל כספי הסיוע שהממשלה התחייבה להעביר אלינו תקועים איפשהו. הסיוע היחיד שאנו מקבלים הוא בשילוב התלמידים במכינות, שמקבלים מימון ממשרד הביטחון. הקצב הוא איטי. המחזור הבא של בוגרי התוכנית יסיים בעוד שנתיים את לימודיו בטכניון – וזה המון זמן.
"תוכנית שנייה שיזמנו נקראת '45 פלוס' ועוסקת בהסבת אקדמאים להשתלבות בתעשייה. ישבנו עם האוצר, וכעת אנו מצויים בתוכנית פיילוט שתיערך בטכניון. בתום הפיילוט נחליט לאיזה כיוון ללכת".
"אסור להתפשר על האיכות"
"פעילות נוספת שנעשתה במהלך הקדנציה שלי היתה גיוס עולים מהנדסים צעירים, בעיקר בתחום התכנות. היופי בתוכנית הזו שהיא מוכיחה שזה לא נכון שמהנדסים צעירים רק בורחים לחו"ל – חלק מהם רוצים לבוא לארץ אחרי שבילו כמה שנים מעבר לים. חשוב להבין שאנחנו מחפשים תמיד את הכי טובים, ואת אלו אתה מקבל בארץ בעיקר מהאוניברסיטאות. אנחנו לא יכולים להתפשר, כי על זה בנוי כל העסק שלנו".
אתה מיואש?
"לא. אני מקווה שהממשלה תתעשת. יש לנו תוכניות חומש שהגשנו לממשלה. כולן אושרו, אבל הביצוע והזרמת המשאבים נעשית באופן איטי מאוד. אין כל-כך עם מי לדבר".