וקס: "אני לא מזלזל באקזיטים, אבל צריך לבנות תעשייה גדולה"

30 ינואר, 2012

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מבקש שהמדינה תסייע לתעשייה באמצעות התמודדות עם משבר קרנות הביניים ועם בעיית שער המטבע אשר פוגעת בכושר התחרות של תעשיית ההייטק. "אנחנו יכולים לבנות תעשייה של 40 מיליארד דולר בשנה"

מאת: הדס גייפמן, אנשים ומחשבים

שלמה וקס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה — שלמה וקס. משבר קרנות הביניים דורש פתרון

"המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא מכירות של 40 מיליארד דולרים לתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה"

"אין לי ספק שאפשר ליצור כאן חברות שמוכרות במיליארד ובשני מיליארד דולרים בשנה, אבל כדי לעשות זאת חייבים לפתח את תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה", אמר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

לדבריו, "זה אומר שיש להקים חברות כמו אמדוקס (Amdocs), צ'ק-פוינט (Check Point), נייס (Nice) ומלאנוקס (Melanox). אין לי כלום נגד אקזיטים. ברור שיש פיתוחים שאם לא יימכרו, לא יהיה להם קיום. אבל צריך למצוא את האיזון".

קס, שאמר את הדברים בראיון ל-אנשים ומחשבים לקראת כנס חזון או חלום של האיגוד. "חייבים להגדיל את תקציב המדען הראשי. לא יכול להיות שתקציב המדען הראשי, שהסתכם השנה ב-1.3 מיליארד שקלים, יהיה נמוך מהתקציב שעמד לרשותו בשנת 2000, קרי שני מיליארד שקלים".

קרנות הביניים כשלו

בנוסף, קורא וקס לממשלה ליצור תנאים להקמת קרנות שמשקיעות בחברות בשלבי ביניים (המוכרות ב-5-10 מיליון דולר בשנה). "ההשקעות של קרנות אלה יאפשרו לחברות לפנות לשווקים חדשים, לפתח קווי מוצרים חדשים ולהגדיל את היקף המכירות. זה יבטיח שהחברות הללו ימשיכו להתפתח בארץ ולא ייאלצו להימכר לחברות בחו"ל או להיסגר.

"לאור כשל השוק בנושא קרנות ביניים, אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לעודד את הקמתן על-ידי הענקת בטחונות למשקיעים, או להקים בעצמה קרן ביניים. גם תעשיית קרנות ההון סיכון קמה בעקבות קרן 'יוזמה' שהוקמה על ידי הממשלה". לדבריו, "אחד היתרונות של קרנות הביניים הוא אורך החיים שלהן. בעוד שאורך חייה של קרן הון סיכון הוא 7-10 שנים, אורך חייה של קרן ביניים הוא 15 שנים ומעלה. הניסיון בארה"ב מראה שלאורך זמן, קרנות הביניים רושמות הישגים גבוהים מאלו של קרנות ההון סיכון".

מהנדסים בני 45

תרומת החברות עצמן להתפתחות תעשיית ההיי-טק, לדברי וקס, צריכה להיות הסרת הסטיגמה ממהנדסים בני 45 ומעלה. "חייבים למצוא דרך לקלוט אותם בחזרה למעגל העבודה. מספר המהנדסים הפורשים לגמלאות גדול כיום ממספר המהנדסים המסיימים את לימודיהם. אולם במקום להעסיק מהנדסים ישראלים בני 45 ומעלה, אנחנו מספקים עבודה למהנדסים בסין, בהודו ובמזרח אירופה. לכן, הצענו תוכנית לקורסי הסבה ורענון של מהנדסים שעברו את גיל 45.

"חלק מהמהנדסים האלה שימשו בעבר בתפקידים בכירים ויצטרכו כעת להסכים לחזור לשולחנות הפיתוח והייצור. המנהלים הצעירים שיקלטו אותם, חייבים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי בניהול מהנדס מבוגר מהם שמילא תפקידים בכירים. אין לנו ברירה אלא לשנות את התפיסה ואת דפוסי ההתנהגות, כי אין פתרונות קסם".

שער מטבע עוין

בנוגע ליכולת התחרות של ההיי-טק הישראלי בחו"ל, הדגיש וקס, כי "אנחנו מתמודדים עם שער חליפין שהוא לחלוטין לא ריאלי. השער חייב לעמוד על 4.2 שקלים לדולר לפחות. גם אם לא רוצים לעשות פיחות, אפשר לפצות את התעשייה בדרכים אחרות, כדי שתוכל להתמודד מול התחרות שרק הגוברת בעולם. מדינות אחרות הנמצאות במשבר עושות הכול כדי לפתח שוקי יצוא חדשים, ואצלנו דווקא מערימים קשיים כמו שער הדולר, המיסוי ועוד. אני לא רואה כאן ניסיון רציני ללכת לקראת תעשיית ההיי-טק".