טאואר סמיקונדקטור מתמודדת על מכרז להקמת מפעל שבבים בהודו
16 פברואר, 2012
טאואר נהנית ממוניטין מצויין בהודו, לאחר שסיפקה מוצרים לממשלה בהיקף של כ-100 מיליון דולר. דיווחה על מכירות שיא בשנת 2011, בהיקף של 611 מיליון דולר. כעת היא שוקלת לרכוש ידע טכנולוגי חדש בהשקעה של 30-60 מיליון דולר
יצרנית השבבים השלימה השנה את המעבר מהשוק הדיגיטלי לשוק האנלוגי
חברת טאואר (ToweJazz) מתמודדת על מכרז של ממשלת הודו להקמת מפעל ייצור שבבים במדינה. המפעל מיועד לייצר רכיבים בטכנולוגיה של 90 ננומטר בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מילימטר. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, גילה היום במפגש עם אנליסטים, שלאחרונה נחתם הסכם הבנה עם חברת תשתיות גדולה בהודו לשיתוף פעולה בפרוייקט.
לדבריו, ממשלת הודו צפויה להודיע עד סוף השנה מי יהיו הזוכים בתחרות. במסגרת ההצעה שלה, גיבשה טאואר קונסורציום הכולל גם חברת תשתיות גדולה מהודו, ושותף טכנולוגי גלובלי. המפעל המתוכנן כולל מפת דרכים שתאפשר להעביר אותו בהמשך לייצור שבבים הטכנולוגיה של 65 ננומטר ולאחר מכן 45 ננומטר. אלוונגר סיפר שטאואר מוכרת בהודו ונהנית ממוניטין מצויין, לאחר שסיפקה מוצרים לממשלת הודו בהיקף של כ-100 מיליון דולר.
הפאב המתמחה הגדול בעולם
היום דיווחה טאואר על מכירות שיא בשנת 2011, בהיקף של 611 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 20% בהשוואה לשנת 2010. בסך הכל החברה הכפילה את מכירותיה בהשוואה ל-2009. סמנכ"ל הכספים, אורן שירזי, סיפר שבקופת החברה יש 101 מיליון דולר במזומן, למרות ששילמה השנה 140 מיליון דולר להחזר חובות ותשלום אגרות חוב.
למעשה, זו השנה השנייה ברציפות שבה מדורגת טאואר כחברת השבבים המתמחה (Specialty Foundry) הגדולה בעולם. הצמיחה הושגה באמצעות אסטרטגיה משולבת של יצירת קניין רוחני, החלפת שוק המטרה, והשקעה במתקני ייצור בעולם. בשנת 2005 הסתכמו מכירות החברה בכ-100 מיליון דולר ועיקר המכירות (כ-80%) היו של רכיבי CMOS דיגיטליים. מאז ועד היום לא חל שינוי בהיקף הפעילות הדיגיטלית, והיא נותרה בסביבות ה-80 מיליון דולר בשנה.
אסטרטגיה אנלוגית
כיום ממוקדת טאואר בתחום הרכיבים האנלוגיים, שבו יש יתרונות מיוחדים למתחרים בינוניים. רכיבים אנלוגיים לא דורשים השקעות של מיליארדי דולרים בהקמת קווי ייצור המצויים בחזית הטכנולוגייה (22 ננומטר). רוב הייצור בעולם נעשה בטכנולוגיות בנות 10 ו-20 שנה, של 130-350 ננומטר. גם התחרות בתחום הזה פחות קשה, מכיוון שלא שולטות בו ענקיות כמו אינטל או TSMC.
טאואר פיתחה תחומי התמחות כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensors), מעגלי הספק עבור בקרת מנועים, תאורה וממירי אותות, מעגלי RF בטכנולוגיית סיליקון גרמניום ( SiGe) ועוד. הזרוע השלישית באסטרטגיית הצמיחה התבססה על ניצול הזדמנויות לרכישת כושר ייצור ולקוחות.
רכישות בהזדמנות
בסוף 2008 היא רכשה את חברת Jazz Technologies מקליפורניה תמורת כ-40 מיליון דולר. ג'אז ייצרה רכיבים אנלוגיים בפאב קטן והיתה על סף התמוטטות. טאואר העבירה אליה ידע טכנולוגי, וקיבלה חלק מהלקוחות של ג'אז. כיום היא משתפת פעולה בפרוייקט פיתוח טכנולוגי רחב היקף בטכנולוגיית SiGe עם מערכת הביטחון האמריקאית, ותהיה ספקית מרכזית של צבא ארצות הברית בשנים הבאות.
רכישת מפעל הייצור של חברת Micron בעיר נישיוואקי ביפן בחודש יוני 2011, התנהלה באותה מתכונת: המפעל התמקד בייצור זיכרונות DRAM, אולם סבל מריווחיות נמוכה ומיקרון חיפשה דרך לסגור אותו. שווי העיסקה נאמד בכ-140 מיליון דולר. אולם במסגרת העיסקה הפכה מיקרון לבעלת מניות בטאואר (6%), והתחייבה לבצע הזמנות ייצור למשך שלוש שנים. ל-Techtime נודע שבטאואר מעריכים את ההשקעה האמיתית ברכישה בכ-30 מיליון דולר בלבד.
ממשלת יפן תומכת
כעת נכנס מתקן הייצור היפני לשלב ב' של השילוב בטאואר: החברה תשקיע בו כ-50 מיליון דולר בשנתיים-שלוש הבאות בהסבתו למפעל ייצור רכיבים אנלוגיים בהתאם לטכנולוגיתו ולתהליכי הייצור של טאואר. בין השאר, היא חתמה על הסכם עם ממשלת יפן, שלפיו היא תקבל בחזרה מהמדינה 23% מהשקעותיה במפעל. התוצאה תהיה תשתית ייצור גלובלית הכוללת את יפן (1,300 עובדים), קליפורניה (650 עובדים) וישראל (1,200 עובדים במגדל העמק).
לדברי יו"ר טאואר, אמיר אלשטיין, הפרוייקט שעליו החברה מתמודדת בהודו מבוסס על אותה תפישה של השקעות חכמות: "הקמת פאב כזה עולה 2.5-3 מיליארד דולר. אם נזכה בפרוייקט הוא יאפשר לנו להגדיל את תשתית הייצור, מבלי לבצע השקעה כל-כך גדולה". אלוונגר גם הסביר שבעקבות רעידת האדמה והצונאמי ביפן והשטפונות בתאילנד, הלקוחות דורשים היום כושר ייצור מבוזר גיאוגרפית. "כל המפעלים שלנו מוסמכים לייצור בתהליכים זהים, ומספקים אחד לשני אתרי ייצור אלטרנטיביים".
הזדמנות אנלוגית
מאחורי ההתמקדות של טאואר בתחום האנלוגי ניצב ניתוח מגמות בשוק המיקרואלקטרוניקה. לפי ההנחות של טאואר, שוק הרכיבים האנלוגיים נמצא בצמיחה שנתית מתמדת של 7%-8% בשנה. במקביל, יצרנים רבים הופכים ליצרנים ללא מתקן ייצור (Fabless) והם פונים לחברות מתמחות כמו טאואר כדי שייצרו עבורם את השבבים. אחת מהתופעות המעניינות היא שככל שגדל מספר המערכות הדיגיטליות, גדלה הדרישה לפתרונות אנלוגיים.
כך למשל, במכשיר אייפון של אפל קיימים ארבעה רכיבים דיגיטליים מרכזיים, אולם כמה עשרות רכיבים אנלוגיים למיתוג האנטנה, מגברי RF, מערכות ניהול הספק, מערכות בקת תצוגה ועוד. בחודש ספטמבר 2011 נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם סמססונג (Samsung) הפותח בפני החברה שוק אנלוגי עתידי עצום: שתי החברות יפתחו ביחד רכיבי בקרת הספק עבור פלטפורמת התאורה החסכונית של סמסונג, כדי לדחוף מתחים של עד 700 וולט לאבזרי תאורה מבוססי LEDs.
כעת שוקלת טאואר לחזק את מעמדה בתחום האנלוגי באמצעות רכישת טכנולוגיה (IP) בהיקף של 30-60 מיליון דולר. המנכ"ל לא מסר פרטים נוספים, אולם יש מקום לקוות שהעיסקה תתבצע בישראל.
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית