ממצאי הלמ"ס המטרידים: האם המו"פ הישראלי עובר לבעלות זרה?

28 פברואר, 2012

להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכזי המו"פ הזרים הפועלים בישראל היו אחראים לכ-63% מתקציבי המו"פ האזרחי בשנת 2009. השאלות הגדולות הן האם המגמה הזו נבלמה או הואצה ב-2011, ומדוע חל בשנים האחרונות קיפאון בקצב הצמיחה של מספר העובדים בתעשיית ההייטק

בשנת 2010 הועסקו בתעשיית ההייטק הישראלית 110.7 אלף עובדים

כמעט שני עשורים של אקזיטים מהדהדים מתחילים להיות מורגשים בנתוני המאקרו של תעשיית ההייטק הישראלית. מלקט נתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה שבארץ פועלות כ-350 חברות מחקר ופיתוח הנמצאות בשליטה זרה. אולם למרות שהן מהוות רק כ-13% מחברות המו"פ הפועלות בישראל – הן היו אחראיות לכ-63% מתקציבי המחקר והפיתוח בשנת 2009.

ראוי לציין שהנתונים מתייחסים רק למחקר ופיתוח אזרחי, ולכן לא כוללים את משקלן של החברות הביטחוניות כמו התעשייה האווירית, אלביט ורפאל. החברות הזרות מתמקדות בתחומים מוגדרים מאוד, בעיקר שירותי מחשוב, ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח רפואי ומדעי, ציוד תקשורת אלקטרוני ופיתוח רכיבים אלקטרוניים.

הוצאות המו"פ אזרחי של מרכזי הפיתוח הבינלאומיים בישראל הסתכמו בשנת 2009 בקרוב ל-12.5 מיליארד שקל, עלייה של 13.7% בהשוואה ל-2008. הלמ"ס מציינת שהיקף הפעילות הגבוה של מרכזי פיתוח בינלאומיים של חברות בשליטה זרה הוא אופייני לישראל.

 קיפאון תעסוקתי

יחד עם זאת, השוואה בינלאומית של יחס היצוא הטכנולוגי לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מראה שחלקו של היצוא הטכנולוגי בישראל בשנת 2008 הגיע ל-4.6%, שהוא גבוה מיחסו לתמ"ג בארצות הברית (0.6%), גרמניה (1.5%) ובריטניה (1.7%).

נתון אחר שיכול לעורר דאגה הוא הקיפאון במספר המועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית. מנתוני השנתון הסטטיסטי של 2011 עולה שבשנת 2010 הועסקו בתעשיית ההייטק הישראלית 110.7 אלף עובדים. מדובר בשיעור מכובד מכוח העבודה הישראלי, אולם הוא כמעט ואינו משתנה לאורך השנים.

בשנת 2009 העסיקה התעשייה 109 אלף עובדים ובשנת 2008 היא העסיקה 110.8 אלף עובדים.  שלב הצמיחה האחרון של התעשייה היה בשנים 2004-2007, שבהן צמח מספר העובדים מ-93.6 אלף ב-2004 ל-105.6 בשנת 2007.

האם המו"פ הזר טוב לישראל?

ייתכן שהנתונים של 2011 יהיו קיצוניים יותר, ובעקבות סדרה של עסקאות מכירה של חברות ישראליות לחברות זרות, חלקן במו"פ המקומי יהיה גדול יותר מ-60%. רק לאחרונה סיפר ל-Techtime מנכ"ל חברת קיידנס ישראל (Cadence), ארז צור, שבשנה האחרונה רוב הלקוחות של החברה מגיעים ממרכזי הפיתוח הגלובליים הפועלים בארץ. קיידנס מספקת תוכנות לפיתוח שבבים (EDA). להערכתו של צור, משקלו של המו"פ במרכזי הפיתוח הזרים גדל בהתמדה בהשוואה למשקל המו"פ בחברות ישראליות.

הנתונים האלה מלמדים שלמרות החשיבות הטכנולוגית בקיומם של מרכזי פיתוח גלובליים בישראל, בקנה מידה לאומי תרומתם לתעשייה ולהיקף התעסוקה בה הוא מזערי. שכן דווקא תקציבי הפיתוח המעטים יותר המצויים בידי חברות ישראליות, מספקים יכולת קיום לכמעט 90% מהחברות הישראליות, ולרוב המועסקים המקומיים בתעשייה.

פורסם בקטגוריות: חדשות , מחקרים ונתוני שוק , תעשייה ישראלית