"ישראל מפגרת אחרי התעשייה העולמית בתחום תכנוני ה-SoC"

19 מרץ, 2012

זיו בנימיני, המנהל הטכנולוגי של חטיבת פתרונות מערכות ותוכנה בקיידנס, סבור שהתעשייה הישראלית צריכה להדביק את הפער מול התעשייה העולמית בתחום הפיתוח והייצור של מערכות על-גבי שבב. "זוהי המגמה המובילה את תעשיית השבבים העולמית"

בנימיני: "הערך בתכנון שבבים הוא כבר לא באלגוריתם או במנוע הטובים ביותר"

תעשיית תכנוני השבבים בעולם משנה את פניה, אולם התעשייה הישראלית לא מצליחה להדביק את הקצב בכל הנוגע לתכנון וייצור שבבים גדולים מאוד, המכונים גם מערכת על-שבב (System on Chip). כך סיפר ל-Techtime הטכנולוג הראשי (CTO) של קבוצת פתרונות תוכנה ומערכות בחברת קיידנס העולמית (Cadence) זיו בנימיני.

זיו הוא מהאנשים הבכירים ביותר בתעשיית התכנון האלקטרוני (EDA) בעולם, ומשמש כסגן נשיא קיידנס העולמית. לפני שהצטרף לקיידנס הוא שימש כסגן נשיא לפיתוח מוצרים בחברת וריסטי הישראלית, אשר נירכשה על-ידי קיידנס בשנת 2004. לפני-עם עבד כ-10 שנים באינטל בתפקידי פיתוח שונים.

מתודולוגיות חדשות

"בכל העולם אנחנו רואים מעבר לתכנוני SoC, אבל לא בישראל. היא נשארה מאחור. מהבחינה הזאת אין כאן הרבה תכנון מתקדם. כאשר לפני עשר שנים חיפשנו חברות המבצעות תכנוני שבבים מתקדמים, היו לנו הרבה מאוד לקוחות בארץ. כיום הלקוחות המתקדמים ביותר באים בעיקר מאירופה ומארצות הברית, אבל לא מישראל.

"החברות הישראליות צריכות להיכנס לתחום של תכנוני SoC ולאמץ את המתודולוגיות שהן דורשות. זהו הכיוון שאליו התעשייה העולמית הולכת, מכיוון שכיום עיקר הערך בתכנון שבבים הוא כבר לא באלגוריתם הייחודי, ב-IP המתקדם או במנוע הטוב ביותר – הוא עובר לכיוון של אינטגרציה טובה יותר".

מעבדי היישומים מגדירים את הכיוון

להערכת בנימיני, מפתחי השבבים בישראל צריכים לשנות מהלך, מכיוון שהתעשייה העולמית הולכת לכיוון חדש. "תחום ה-SoC והתכנון ברמה המערכתית משמש כיום כתחום הצמיחה המהיר ביותר של ספקיות תוכנות ה-EDA".

מה גרם לתפנית בשוק?

בנימיני: "שתי מגמות מרכזיות דוחפות את התעשייה בכיוון הזה: אבזרים ניידים וקיצור זמני היציאה לשוק (Time to Market). השבבים המובילים כיום את התעשייה העולמית הם מעבדי היישומים באבזרים הניידים, כמו סמאטונים וטאבלטים. הם צריכי לדעת לבצע הכל, ולתמוך בהרבה מאוד יכולות תוכנה ובכמות עצומה של תקנים: תקשני תקשורת, תקני קישוריות, תקני וידאו, עיבוד תמונה ועוד. וכל היכולות האלה נחשבות למינימום. כל מעבד צריך לעמוד בהן עוד לפני שהוא מספק ערך מוסף ייחודי".

פיתוח מקבילי

"קיצור זמני היציאה לשוק כבר לא מאפשרים לפתח קודם כל את החומרה, ורק אחר כך להתחיל לכתוב עבורה תוכנה. תהליכי הפיתוח החדשים הם מקביליים. הלקוחות צריכים לבצע סימולציה של החומרה ברמה המאפשרת להם לכתוב את התוכנה, ולקבל כלי-בדיקה המבטיחים שהחומרה העתידית עובדת בתיאום מלא עם התוכנה".

מהי משמעות המגמה עבור קיידנס?

"אנחנו צריכים לספק ללקוחות כלים שיאפשרו להם לתכן ולבצע אימות של כל המערכת האלקטרונית במכשיר. המעבדים, המעגלים האנלוגיים, רכיבי ה-SoC והתוכנה שצריכה לרוץ על המערכת. אנחנו מתחילים לספק את הפתרונות הדרושים. למשל מערכת Verification IP בודקת אם השבב שבתכנון עומד בדרישות התקנים המוטמעים בתוכו.

"אנחנו מספקים את מערכת האימות פלדיום ואת תוכנת Virtual System Platform. אולם אני לא יכול לומר שהפתרון השלם כבר מוכן. זה הנושא שעליו הצוות שלי עובד כיום, כאשר חלק מהפתרונות החדשים מפותחים במרכז הפיתוח שלנו בישראל".

מצויינות נקודתית

המנהל הטכנולוגי של גוף המכירות של קיידנס באזור EMEA, רן אבינון, מגלה שבדיוק לאחרונה ניסו הוא וזיו להבין מדוע התעשייה בישראל לא מתפתחת בתחום ה-SoC. "עדיין אין לנו תשובה ברורה, אבל אנחנו חושבים שהרבה מחברות הסטארט-אפ הישראליות מתמקדות בטכנולוגיות ייחודיות ומאוד נקודתיות. הבעייה היא שבמקרים רבים, גם לאחר שהן נמכרות לחברות גלובליות המפתחות שבבי SoC, הן ממשיכות להיות ספקיות הטכנולוגיה הייחודית לחברה שעמה התמזגו, ולא שואפות לקבל אחריות על פיתוח השבב המלא".

למרות זאת, הוא מאמין שהתעשייה הישראלית עדיין יכולה להדביק את הפער: "לכנס הטכנולוגי Cadence Club T 2012 שערכנו היום, הגיעו 150 איש. מחוץ לישראל קשה מאוד לרכז כל-כך הרבה מהנדסי וריפיקציה במקום אחד".

פורסם בקטגוריות: חדשות , תוכנה ותכנון אלקטרוני