בלעדי: מיקרון ישראל מתכננת כניסה לשוק ייצור השבבים בהזמנה

11 יוני, 2012

מחלקת הפיתוח העסקי שהוקמה לאחרונה במפעל בקרית-גת, בוחנת כיצד להרחיב את שוק היעד של המפעל באמצעות מתן שירותי ייצור של רכיבים לוגיים, מעבר לייצור זיכרונות לצרכים עצמיים. בנוסף, היא מתכננת לייצר רכיבי זיכרון ייחודיים עבור שוק המערכות המשובצות

מנהל מיקרון ישראל, יונתן וונד: "בכל מקום שבו יש יתרון ליזמות, לתיחכום, להתייעלות ולעבודת הצוות, יש יתרון לייצור ישראלי"

חברת מיקרון ישראל (Micron) בודקת את האפשרות להתחיל לספק שירותי ייצור שבבים עבור חברות אחרות. מיקרון מפעילה מתקן ייצור זיכרונות בלתי-נדיפים מסוג NOR בקרית-גת, המעסיק ישירות כ-1,200 עובדים ועוד כ-800 עובדי קבלן שונים. מנכ"ל מיקרון ישראל, יונתן וונד, סיפר ל-Techtime שהחברה מחפשת כעת הזדמנויות עיסקיות מחוץ לעולם רכיבי ה-NOR, ואפילו מחוץ לעולם רכיבי הזיכרון.

וונד: "יש לנו מפעל שבבים המייצר רכיבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ ובגיאומטריות של 65 ו-45 ננומטר. אלו הטכנולוגיות המתקדמות ביותר במפעלי 200 מ"מ. קיימים היום מוצרים רבים הזקוקים ליכולת הייצור הזו, ולא נדרשים לגיאומטריות הזעירות יותר כמו 28 ננומטר ו-22 ננומטר. אנחנו רואים שווקים צומחים בתחומים האלו".

לדבריו, מחלקת הפיתוח העסקי שהוקמה לאחרונה בחברה הישראלית בוחנת טכנולוגיות מוצר שונות, כדי להגדיר את שוקי היעד שבהם החברה תספק שירותי ייצור כקבלן משנה. מדובר בניסוי המקבל תמיכה מחברת מיקרון העולמית, ואם הוא יצליח ייתכן שהמודל יאומץ במפעלים נוספים של החברה בעולם.

ריענון בשוק הזיכרונות

במקביל, בודקת מיקרון ישראל כניסה לתחומים חדשים בשוק הזיכרונות עצמו. "צוות הפיתוח העסקי שהקמנו לאחרונה בודק כיצד אנחנו מעמיקים ומרחיבים את מגרש המשחקים של המפעל הישראלי. במיקרון, משפחות המוצרים מוגדרות בדרך-כלל לפי יישומי יעד. במשך שנים שימש ה-NOR כסוס העבודה של הסלולר והוויירלס, אולם כעת נכנסת טכנולוגיית NAND לשווקים האלה. אנחנו מנסים להרחיב את הייצור בשוק המערכות המשובצות (Embedded), המכסה את כל שאר היישומים: משחקים, ממירים דיגיטליים, ציוד תעשייתי, מכשירים כמו פקסים ומדפסות ועוד.

"כעת למשל, אנחנו עוברים תהליך הסמכה לתקן ISO TS, אשר צפוי להסתיים ב-2013 ויעניק למיקרון מעמד של ספק מורשה לתעשיית הרכב. זו תעשייה מאוד יציבה וגם די שמרנית. אם יש רכיב שנכנס למערכת קריטית במכונית, היצרן לא יחליף אותו במשך הרבה מאוד זמן".

אתם בנויים לשינויים הנדרשים בתהליך הייצור כדי לספק שירותי ייצור?

"יש לנו יכולת כזו. בניגוד לאינטל שבה קיימת שיטת Copy Exactly, המאפשרת לשכפל תהליכי ייצור בצורה מדוייקת, במיקרון קיימת שיטת Copy Smartly. כאשר מייצרים בטכנולוגיה מסויימת במפעלים שונים, ההעתקה היא גמישה".

המשחק הרציני ביותר ביפן

"כאשר אנחנו מייצרים זיכרונות NOR במפעלים שונים, אנחנו מבצעים שינויים מבוקרים בתהליך. חלק מההנאה של המהדסים היא ביכולת לבצע שינויים בתהליך. התוצאה היא שבהרבה מקרים אנחנו היצרן היחיד. למשל אנחנו מייצרים את רכיבי הזיכרון למכונות המשחק היפניות פצ'קנקו.

"ביפן יש אולמות ענק עם משחקי המחשב, הנמצאים תחת פיקוח ממשלתי כדי למנוע הונאות. כאשר מכונה כזו מתקלקת, נפתחת חקירה משטרתית כדי לוודא שלא נעשו שינויים במכונה ורק לאחר מכן היא מתוקנת. וכאשר המכונה נמצאת בטיפול, היצרנים משלמים פיצוי לבעלי האולמות על הזמן שבו היא מושבתת. לכן זהו מוצר עם דרישות אמינות מיוחדות במינן, ואנחנו היחידים במיקרון המייצרים עבורן את רכיבי הזיכרון.

"זו דוגמה למוצר ששינינו את תהליך הייצור שלו כדי להגיע לרמת האמינות הנדרשת. יש לנו רכיב שאנחנו מוכרים רק לנוקיה, לפי מיפרט של נוקיה. שוק זיכרונות ה-NOR הוא בחלקו שוק של רכיבי מדף (Commodity) ובחלקו הוא שוק של רכיבים הנבנים לפי דרישת הלקוח (Customized).

שאלת הייצור בישראל

וונד הוא מוותיקי תעשיית השבבים הישראלית, ועשה את כל הדרך ממפעל הייצור של אינטל בירושלים לאינטל קרית-גת, מפעל הייצור של נומוניקס (שהוקמה על-ידי אינטל ו-ST) וכיום הוא מנהל את מיקרון ישראל (שרכשה את נומוניקס). הוא חבר בנשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, וחושש מהידלדלות התשתית ההנדסית בישראל.

וונד: "תעשיית ההייטק נמצאת בסיכון לבלימת התפתחותה, בגלל המחסור בכוח אדם. האקדמיה מייצרת כבר כמה שנים רק 8,000 בוגרים בשנה בהנדסה. אם ניקח בחשבון את קצב הפרישה של מהנדסים משוק העבודה, את הצורך של חברות קיימות להתרחב ואת הצורך להצמיח חברות חדשות, המספר הזה לא עונה לדרישות. אנחנו צריכים יותר בוגרי הנדסה ומדעים.

"במקביל נעלמו בתי הספר להנדסאים ולטכנאים. לא כולם צריכים להיות דוקטורים. המדינה צריכה להשקיע יותר בהכשרת הנדסאים וטכנאים. כבר היום קשה לנו לגייס אנשים. אני שומע את זה מחברים נוספים באיגוד. התוצאה המיידית היא עלייה מטורפת בשכר, ירידה בכושר התחרות שלנו, ובלימת הצמיחה של חברות ישראליות".

אולי הייצור לא מתאים לישראל?

"ההצלחה של טאואר, אינטל ומיקרון מוכיחה שישראל יכולה להתחרות בתחום הייצור, וזה בזכות האנשים. לעבודת הצוות בישראל אין אח ורע בעולם. אם מנהלים נכון את היזמות הישראלית, היא נותנת יתרון תחרותי בתחום הייצור. אנחנו מתחרים מול האתרים הכי תחרותיים בעולם ועובדים הרבה מאוד על הורדת עלויות, שיפור והתייעלות. החל מייעול התהליך, חיסכון בצריכת החשמל ואנחנו אפילו מפעילים מעבדת תיקון למכשירים שהתקלקלו, החוסכת לנו 7-8 מיליון דולר בשנה.

"למתחרים בסינגפור את את הדרייב הזה. בתחום השבבים נבנתה בארץ ב-30 השנים האחרונות שכבה של מנהלים ברמה הגבוהה ביותר, ונוצרה מיומנות מקצועית. מהניסיון שלי, אפשר להתחרות בייצור מתוחכם ממדינת ישראל. זה לא קל, בגלל שער הדולר, הביורוקרטיה והמיקום שלנו. אבל במקומות שבהם יש יתרון תחרותי לתיחכום, ליזמות ולהתייעלות, יש יתרון לייצור ישראלי".

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית