יהודה זיסאפל: "ההייטק הישראלי קפא בגלל המחסור במהנדסים"

12 יוני, 2012

"ב-20 השנים האחרונות לא גדל מספר בוגרי האוניברסיטאות בהנדסה ומדעים, וזה בתקופה שבה תעשיית ההייטק צמחה פי ארבעה. ההייטק סייע לישראל להתגבר על משברים כלכליים. אחת מהבעיות של אירופה במשבר הכלכלי הנוכחי היא שאין לה את תעשיית ההייטק"

"המטרה היא להכניס בכל שנה 20 סטודנטים אתיופים לטכניון, לעומת 2-3 כיום"

בשנים האחרונות הזהירו רבים בתעשיית ההייטק כי רמת ההשקעות הנמוכה בפקולטות למדעים והנדסה באקדמיה עשוייה לבלום את צמיחת התעשייה הישראלית. אולם התבטאות נחרצת כמו שסיפק היום יהודה זיסאפל, עד לא מזמן יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ומהבעלים של קבוצת רד-בינת, היא נדירה.

מאחורי כל אקזיט ניצבים אנשים

לדבריו,  "אנחנו נמצאים במצב שבו ההייטק בישראל קפוא, מכיוון שלא השקיעו בהכשרת מהנדסים ומדענים. ב-20 השנים האחרונות לא גדל מספר בוגרי האוניברסיטאות בהנדסה ובמדעים, וזה בתקופה שבה תעשיית ההייטק צמחה פי ארבעה".

זיסאפל אמר שעידן חברות הסטארט-אפ לא הסתיים, אולם כדי להמשיך בו יש צורך באנשים. "המנוע המניע את ההייטק הוא כוח אדם איכותי. מאחורי כל אקזיט גדול נמצאים 1-3 אנשים בלבד. ככל שיהיו לנו יותר בוגרים יהיו לנו יותר חברות סטארט-אפ ויותר הנפקות ואקזיטים. אם לא נשקיע בזה, נישאר במקום".

לדבריו, ישראל הצליחה לצלוח בשלום את המשברים האחרונים בזכות תעשיית ההייטק. "זו אחת מהבעיות של אירופה במשבר הכלכלי הנוכחי – אין לה את תעשיית ההייטק". זיסאפל גילה שכיום הוא מנהל יוזמה כמעט פרטית להבאת צעירים אתיופיים מהפריפריה אל לימודי הנדסה גבוהים.

 כישרונות אתיופים בטכניון

זיסאפל: "לפני שבועיים החל הפרוייקט בשיתוף היחידה להכוונת חיילים משוחררים בצבא, הטכניון וקרן רשי. במסגרתו גוייסו 40 מועמדים בוגרי צבא מהקהילה האתיופית. הם ישולבו במכינה של הטכניון, ולאחר מכן יקבלו מלגת לימודים וקיום כדי לסיים את לימודי ההנדסה בטכניון. מהניסיון שלנו בפרוייקט קודם, כ-50% מהמועמדים מתקבלים אחר-כך לטכניון, ובדרך כלל הציונים שלהם נמצאים בעשירון העליון. המטרה היא להכניס בכל שנה 20 סטודנטים אתיופים לטכניון, לעומת 2-3 כיום".

הדברים נאמרו במהלך כנס אקספו 360 שערכה היום קבוצת בינת תקשורת מחשבים בגני התערוכה. מנכ"ל בינת, אלון בן צור, סיפר שלארוע נרשמו כ-3,500 מבקרים, והובא אליו ציוד בשווי של 30 מיליון שקל על-ידי 50 חברות.

בינת היא מקבוצות האינטגרציה הגדולות בישראל. היא מעסיקה 825 עובדים ומכירותיה ב-2011 הסתכמו בכמיליארד שקלים. כיום היא נמצאת בשלבי הסיום של פרוייקט תקשורת אלחוטית עבור הרכבת באוקראינה: היא תספק קישוריות Wi-Fi בקצב של 30 מגה-ביט לשנייה, עבור אינטרנט מהיר ושירותי אבטחה מיוחדים.

מהפיכה תעשייתית

לדבריו, השימוש הנרחב באבזרי תקשורת ניידים, כמו מחשבים אישיים, סמארטפונים וטאבלטים, משנה את פני תעשיית ה-IT ברמה הארגונית. "מדובר במהפיכה תעשייתית של ממש. זו הפעם הראשונה שבה הטכנולוגיה הצרכנית מכתיבה את סדר היום של התשתיות הארגוניות".

אחד מהפרוייקטים המיוחדים של החברה מתבצע כיום עבור שירות בתי הסוהר: היא מקימה תשתית טכנולוגית אשר תאפשר מתן שירותי טלפון לכל אסיר. מדובר בשירות מיוחד, שכן הוא צריך לאפשר מניעת שימוש בטלפון לצורך פעילות עבריינית, ומניעת השתלטות של אסירים כוחניים על זכויות הטלון של אסירים אחרים. בן צור גילה שמאחורי הפיתרון עומדת מערכת מאוד מתוחכמת, המאפשרת בין השאר זיהוי של הדובר על-פי מאפיינים ביומטריים כמו הקול. הייחודי של כל אסיר.

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , תעשייה ישראלית