הפאבלס הניסתר של קיידנס: מרחיבה את פעילות תכנוני הסיליקון

10 ספטמבר, 2012

יצרנית תוכנות ה-EDA גייסה לשורותיה את מרטין לאנד, מהמנהלים הבכירים בחברת ברודקום, כדי לפתח את פעילות ה-Design IP ולספק ללקוחות תכנוני סיליקון שלמים. בראיון ל-Techtime הוא מסביר מדוע וכיצד יתבצע המהלך המעניין

לאנד: "המטרה שלנו היא לספק לתעשייה את כל פרוטוקולי הממשק הנפוצים"

בשבוע שעבר הכריזה החברה על השלמת התכנון של בקרים לזיכרונות SDRAM מסוג DDR4, לאחר שהתכנון נבדק בתהליכי הייצור ה-28 נננומטר של חברת TSMC. מדובר בתקן שעדיין לא יצא לשוק, ואשר גוף התקינה JEDEC מתכנן לשחרר אותו אוחר יותר השנה. על-פי ההערכות, התקן החדש יכפיל את נפח זיכרונות ה-DRAM ויגדיל את קצב העברת הנתונים בלפחות 50%.

המעניין בהודעה של קיידנס, הוא בכך שהחברה טוענת שהיא הראשונה בשוק המממשת בסיליקון בקרים לזיכרונות DDR4, ושהתכנון שלהם (IP) עומד לרשות כל לקוחותיה. מדוע ההודעה מפתיעה? כי בדרך כלל הכרזה כזו מתאימה יותר ליצרנית שבבים מאשר ליצרנית תוכנות לתכנון אלקטרוני.

מדוע קיידנס הביאה את המומחה לפאבלס?

מהלך מעניין נוסף התחולל לפני כשישה חודשים: קיידנס גייסה לשורותיה את מרטין לאנד (Lund), מי שהיה אחד מהמנהלים הבכירים ביותר בחברת הפאבלס ברודקום (Broadcom), כדי לעמוד בראש חטיבת ה-Design IP, ולגבש עבורה אסטרטגיית התרחבות בתחום תכנוני הסיליקון.

במהלך כנס CDNLive! השנתי של החברה, שנערך אתמול בתל-אביב (בהשתתפות נשיא החברה ליפ-בי טאן וכ-600 מבקרים מהתעשייה), ניפגש לאנד עם Techtime ופיזר את הערפל האופף את תוכניות קיידנס בתחום.

לאנד הוא אחד מהמומחים הגדולים בעולם בתעשייה הפאבלס (Fabless) המורכבת מיצרניות שבבים שאין בבעלותן מפעל ייצור, וברודקום היא חברת הפאבלס הגדולה ביותר מלבד קואלקום. הוא הגיע לקיידנס לאחר 12 שנים בברודקום, כאשר בתפקידו האחרון היה סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת המיתוג (Network Switching).

האמריקאים חוששים מהישראלים

במסגרת התפקיד הוא היה אחראי למבצע הרכישה של Dune Networks) שנירכשה על-ידי ברודקום בשנת 2009 תמורת כ-200 מיליון דולר. "זו היתה עיסקה מצויינת", הוא ניזכר. "הקבוצה של דיון היא כיום אחת מהטובות ביותר בברודקום, אם לא הטובה ביותר". הוא מגלה שיש בארצות הברית חשש מרכישת חברות ישראליות.

"המוניטין של הישראלים הוא של אנשים דעתניים, שאומרים את דעתם בגלוי, ולא מבצעים הוראות שהם לא מאמינים בהן. אבל לדעתי הדבר נובע מניהול שגוי: אי-אפשר להוציא תזכיר ולנסוע לארה"ב. צריך לייצר עימם דיאלוג ואז שיתוף הפעולה מצליח".

מדוע ליפ-בו טאן הביא אותך לקיידנס?

לאנג: "המורכבות של רכיבי ה-SoC מייצרת שינויים בדפוסי העבודה. בברודקום היינו מבצעים 10-15 פרוייקטים במקביל ומפתחים הרבה מאוד IP. אולם הצורך במקורות IP רבים מאוד בכל שבב, וקיצור זמני היציאה לשוק, הופכים את השיטה הזו ללא כדאית.

"כאשר 400 חברות שבבים מפתחות IP לאותם ממשקים סטנדרטיים, זה בזבוז עצום של משאבים. ומכיוון שאנחנו יכולים להקדים אותם ולספק להם תכנונים מוכנים של חלק מהשבבים שלהן, הדבר מועיל גם להן וגם לנו. כך למשל, כל חברת פאבלס יכולה לפתח לעצמה את התכנון לבקר DDR4, אולם היא  תצילח במשימה רק 6 חודשים אחרינו".

המהלך החל לפני כשנתיים, כאשר קיידנס הקימה את קבוצת המערכות והתוכנה ורכשה ב-2010 את חברת Denali תמורת 315 מיליון דולר. אליה צורף צוות פיתוח של קיידנס מסן-חוזה המתמחה באותות מעורבים, והוקמה אפילו קבוצת פיתוח ישראלית. כיום המחלקה כוללת כמה מאות מהנדסים בארצות הברית, וכ-30 מפתחים בישראל הפועלים בתוך מרכז הפיתוח של החברה בראש העין, המעסיק כיום כ-120 עובדים.

הזדמנות עסקית ב-28 ננומטר

פעילות ה-Design IP מתמקדת בפיתוח מודולים מוכנים מראש של פונקציות מוגדרות בתוך השבב. במסגרת הפיתוח, קיידנס בודקת את התכנון על תהליכי ייצור פיסיים קיימים,כדי לוודא את התקינות המלאה, ותוך כדי-כך גם מחזירה משוב למפתחי תוכנות ה-EDA של החברה, כדי לשפר את ביצועיהן.

אתם משתמשים במוצרים של המתחרים?

"אנחנו משתמשים בכלים הטובים ביותר שיש בשוק. ואם יש כלי שהוא יותר טוב מהכלי של קיידנס, אנחנו בודקים מדוע".

מדוע שהלוחות ירכשו מכם DesignIP שיכול לייחד אותם בשוק?

"כ-90% מהתכולה של כל SoC היא מימוש של פרוטוקולים סטנדרטיים, ולא פונקציות ייחודיות של הלקוחות. גם המעבר לייצור בגיאומטריה של 28 ננומטר מקשה על הפיתוח של רכיבים חדשים ולכן החברות רוכשות יותר תכנוני IP מוכנים. כיום אנחנו חזקים במספר ממשקים נפוצים כמו DDR, בקרי פלאש, PCIe, וכיום אנחנו מדברים על USB 4.0.  במקביל הגדרנו את המושג Factory IP: אנחנו מספקים את התכנון באופן המאפשר לכל לקוח לבצע קסטומיזציה ולבדל את המוצר שלו בשוק".

מהו היעד האסטרטגי? מהי מפת הדרכים שלכם?

."המטרה שלנו היא לספק את כל פרוטוקולי הממשק הנפוצים. הגדרנו שני תחומי פעילות מרכזיים שאליהם נתפתח: פיתוח IP לפלטפורמות ניידות, כלומר טאבלטים ומכשירים הפועלים על סוללות, כמו למשל ניהול ובקרת הספק, זיכרונות, מצלמות ועוד. התחום השני הוא פלטפורמת ענן, המתייחס לכל מה שקשור למערכות עתירות מחשוב, כמו למשל זיכרונות DDR, טכנולוגיות Serdes ועוד".

צפויות רכישות נוספות בתחום ה-IP?

"כשהייתי בברודקום הייתי אחראי על ארבע רכישות שונות. אני מאמין שנצטרך להרחיב את הפורטפוליו שלנו ולהתרחב גם בצורה אורגנית וגם בצורה לא אורגנית".

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , תוכנה ותכנון אלקטרוני