ארצות הברית יוצאת למאבק בהררי האשפה האלקטרונית
23 ספטמבר, 2012
בעשרים השנים האחרונות הוכפל פי 10 משקל האשפה האלקטרונית הניזרקת לפח או למרתפי הבתים. כיום מצטברים בארה"ב יותר מ-2.5 מיליון טון בשנה של מוצרי אלקטרוניקה מיושנים - שרק רבע מהם מקבל טיפול כלשהוא - אולי
בשנת 2009 ניזרקו לפח בארה"ב יותר מ-140 מיליון טלפונים ניידים
המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) יוזם מנגנון מוסדר למיחזור מוצרים אלקטרוניים וסילוק חומרים המצויים במוצרים אלקטרוניים. היוזמה החדשה הוכרזה השבוע תחת השם Sustainable Materials Management Electronics Challenge. היא מבוססת על בניית תהליך רישוי של חברות העומדות בתקני המיחזור והסילוק שהמשרד קובע, ויצירת מנגנון המקשר ישירות בינן לבין יצרניות המוצרים האלקטרוניים.
מטרת הפרוייקט היא להבטיח שהחברות יעבירו את כל המוצרים הישנים והמקולקלים אל חברות הממחזרות אותן בהתאם לתקנות, ולא אל חברות בלתי אמינות שאינן עומדות בדרישות הממשל למיחזור ואיסוף תקינים. עד היום הצטרפו ליוזמה כמה מיצרניות ומוכרות הציוד האלקטרוני הגדולות בארה"ב, בהן: בסט-ביי, שארפ, סמסונג, LG, ספרינט ופנאסוניק.
הבעייה מחמירה עם השנים
מאחורי היוזמה ניצבת בעיה לאומית: כיום מצטברת בארה"ב אשפה אלקטרונית במשקל כולל של כ-2.5 מיליון טון בשנה, והנתון רק צפוי לגדול. לשם המחשה, לפני 20 שנה הסתכם משקל האשפה האלקטרונית בפחות מרבע מיליון טון – עשירית מאשר כיום. דו"ח מיוחד על הבעיה שהוגש לנשיא אובמה, העריך כי בכל בית אמריקאי היו בשנת 2009 לפחות 24 מוצרים אלקטרוניים שונים, אולם רובם לא מקבלים טיפול הולם כאשר הם מתיישנים או מוחלפים.
אלא שייתכן שהבעיה חמורה יותר, כי בסיכומי המחקר שנמסרו לנשיא ניכתב שמדובר בהערכות בלבד, על-בסיס נתונים חסרים. כך למשל, המחקר התקשה להגיע למידע מבוסס על היקף האשפה האלקטרונית המיוצר בחברות גדולות ובארגונים תעשייתיים. בסך הכל, בשנת 2009 נירכשו בארה"ב כ-440 מיליון מוצרי צריכה אלקטרוניים חדשים, וכ-5 מיליון טון של מוצרים אלקטרוניים נישמרו במחסני החברות.
אולם מכל המוצרים שיצאו משימוש באותה שנה – רק 25% מהם נאספו למטרות מיחזור או סילוק. מעניין לציין שמגמת המזעור המאפיינת את מוצרי הצריכה האלקטרוניים פסחה על מכשירי הטלוויזיה, והתוצאה היא שכמעט מחצית מהמשקל של ציוד אלקטרוני ישן הוא מכשירי טלוויזיה וצגי מחשב. מנגד, המספר הגדול ביותר של מכשירים שסיימו את חייהם הוא טלפונים ניידים: יותר מ-140 מיליון טלפונים ניזרקו בשנת 2009 לפח או למגירה, זאת למרות שהם מהווים רק 1% ממשקל האשפה האלקטרונית.
ראוי לציין שיש לתופעה היבט נוסף, סוחרים רבים רוכשים הררי ציוד אלקטרוני ישן ומעבירים אותו למדינות העולם השלישי, כמו הודו וסין. שם מפרקים ממנו רכיבים אלקטרוניים שחלק גדול מהם עושה את דרכו בחזרה אל קווי הייצור בצורת רכיבים מזוייפים. לפני כשנתיים תואר בתחקיר של Techtime המסלול המפותל של רכיבים מזוייפים מסדנאות המיחזור בסין, לקווי הייצור האלקטרוניים החדשים ביותר.
הנשיא מתערב
בעקבות הנתונים המדאיגים, יזם הנשיא תוכנית לאומית לטיפול באשפה אלקטרונית. היעדים המרכזיים של התוכנית: עידוד פיתוח וייצור מוצרים אלקטרוניים ירוקים שקל למחזר אותם והם מכילים פחות חומרים מזיקים לסביבה, יצירת מערך של גורמי סילוק מורשים ויצירת תמריצים שיעודדו חברות לעבוד רק מולם, בניית מנגנוני שיתוף פעולה ממשל-תעשייה לשיפור תהליכי המיחזור והסילוק, בניתי תשתית לשיתוף פעולה עם מדינות מתפתחות כדי לעקוב אחר תהליכי המיחזור המתבצעים בהן.
ראוי לציין שלא במקרה תופסת האלקטרקוניקה הצרכנית את המקום המרכזי במאמצי המחזור של הממשל. היום כמעט אף אחד לא שולח ציוד צרכני לתיקון. הדבר בא לידי ביטוי בסקר האחרון של Research and Markets על שוק תיקון הציוד האלקטרוני בארה"ב. בשנת 2012 נאמד היקפו בכ-19 מיליארד דולר – אולם רק 10% ממנו היה של תיקון מוצרים צרכניים.
פורסם בקטגוריות: אנרגיה וסביבה , חדשות , מחקרים ונתוני שוק
