"אם לא שמתם לב, תעשיית הסמיקונדקטורס הישראלית גוססת… "
17 ינואר, 2013
הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שנערך היום שימש בימה לדיון נוקב בעתיד תעשיית ההייטק הישראלית. אלישע ינאי: "המיקוד הלאומי של ישראל הוא כבר לא בהייטק". בפורום תעשיית השבבים ניסו להבין מדוע טאיוואן הצליחה וישראל נכשלה
משה הלל: "תעש' הסמיק' בישראל וטאיוואן התחילו ביחד. איפה הם ואיפה אנחנו"
בדרך-כלל הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה הוא ארוע חגיגי שבו נפגשים ראשי התעשייה, היזמים שעשו אקזיטים ופקידי ממשל כדי להתגאות בהישגיה של תעשיית ההייטק הישראלית.
השנה הארוע שהתקיים היום (ה') בתל-אביב בנוכחות יותר מ-900 משתתפים בהפקת אנשים ומחשבים, נראה יותר כהנפת דגל שחור לנוכח מדיניות הממשלה.
הטון המרכזי הורגש כבר בבוקר, כאשר נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה, אלישע ינאי פתח את הארוע בהצהרה שהמיקוד הלאומי של ישראל הוא כבר לא בהייטק. לדבריו, "תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת כיום בצומת מסוכן. האפשרות של ירידה מייצוא בהיקף של 25 מיליארד דולרים בשנה, לצד סגירת מפעלים ופיטורי מאות עובדים, יובילו את ישראל לאיבוד יתרונה הטכנולוגי, שישפיע על המשק כולו.
"בעשור האחרון אנחנו חיים על מומנטום של צמיחה הנובע מהשקעות שעשתה המדינה בחינוך הגבוה ובתחומים משלימים נוספים. אבל העולם השתנה, והממשלה צריכה לפעול. עליה לשבת איתנו ולסייע לפתח את הענף, כי בנפשנו הדבר. הגיע העת שראש הממשלה יכנס יחדיו את הגורמים הרלבנטיים, כשם שנעשה ב-1996, לגיבוש תוכנית לאומית חדשה לתיקון כשלי ההזנחה של השנים האחרונות".
רק 8 חברות שבבים חדשות
תעשיית הסמיקונדקטורס המחשה לדבריו ניתנה במושב תעשיית השבבים בכנס, אשר נוהל על-ידי מנכ"ל חברת Texas Instruments ישראל משה הלל, ועל-ידי דן וילנסקי, מקים חברת KLA טנקור בישראל.
משה הלל הציב את הבעיה בצורה חדה: "תעשיית השבבים בישראל התחילה ביחד עם תעשיית השבבים בטאיוואן, שכל נתוני הכלכלה והאוכלוסיה שלה דומים לאלה של ישראל. עכשיו תראו איפה הם ואיפה אנחנו.
"עד היום נהנינו מפירות העבר, אבל בשנה האחרונה נפתחו רק 8 חברות שבבים חדשות בישראל. אם נמשיך בקצב הזה בתוך חמש שנים לא יישאר אף אקזיט בישראל".
וילנסקי העביר את המושב מיד לרמת דיון בהצעות להצלת הענף, שיוגשו לממשלה. "אני מבקש מכולכם להעלות רעיונות. משה ואני נבדוק את כולם, ואני מתחייב שבשנה הבאה נדווח לכם מה עשינו". לדבריו, אסטרטגיית התמקדות בתחומי יתרון לאומי יכולה להפיק יתרונות עצומים. "שוק הבדיקות המטלוגריות בתהליך ייצור השבבים בעולם מסתכם בכ-3.5 מיליארד דולר. בארץ פועלות ארבע חברות שהיקף מכירותיהן מגיע ל-1.3 מיליארד דולר בשנה".
ואם גלילאו היתה קונה את מארוול?
מנכ"ל חברת מארוול ישראל (Marvell) יוסי מיוחס, סיפר שהחברה מעסיקה כ-1,200 עובדים בישראל ומהווה כ-20% מהיכולת ההנדסית של מארוול העולמית. למעשה, ישראל היא אחד ממנועי הצמיחה של מארוול העולמית: הפריצה הגדולה ביותר שלה היתה כאשר בשנת 2000 היא רכשה בארץ את חברת גלילאו תמורת 2.7 מיליארד דולר. למעשה שתיהן היו כמעט באותו גודל, ועל כך משה הלל העיר שכדאי לחשוב מה היה קורה אפ גלילאו היתה רוכשת את מארוול.
לאחר מכן המשיכה מארוול בתנופת הרכישות בישראל באמצעות ברכישת חברת Radlan, רכישת חטיבת הסלולר של אינטל (מי שהיתה DSPC לפני שנירכשה על-ידי אינטל תמורת 1.6 מיליארד דולר במזומן) והחברות Yamba ו-Xelerated שנירכשה בתחילת 2012.
בין השאר, אחראית מארוול ישראל על תכנון השבב Lion, שנחשב לאחד מהשבבים הגדולים בעולם, אשר ממומש בפיסת סיליקון בשטח של 720 מ"מ מרובע. "למרות זאת", אמר מיוחס, " יש לנו בעיה קשה בגיוס מהנדסים, מכיוון שעל כל מהנדס מוכשר שיוצא מהאקדמיה מתחרות הרבה מאוד חברות".
מלכודת החדשנות של התמ"ת
מנכ"ל חברת Siano, אלון עירוני, היה הבוטה מכולם: "קמות כיום מעט מאוד חברות שבבים בישראל. אם לא שמתם לב, התעשייה גוססת". חברת Siano היא דווקא חברה מצליחה מאוד ונחשבת למובילה עולמית בתחום שבבי התקשורת להעברת שיגורי טלוויזיה לאבזרים ניידים. כיום היא מעסיקה כ-80 עובדים, 60 מהם בישראל ובין לקוחותיה נמנות ענקיות כמו ZTE, חואוויי, סמסונג, Dell, אאודי ועוד.
למרות זאת, עירוני הסביר, יש קשיים רבים הנובעים ממדיניות הממשלה. "המענקים של המדען הראשי בתמ"ת הם בכלל לא מענקים, אלא הלוואות שהחברות שהצליחו צריכות להחזיר. מדובר בהחזר של 4.5% מההכנסות, שזה מעט בתעשיית התוכנה, אולם הרבה מאוד במונחים של תעשיית השבבים. בסיוםהדיון תיקן נציג התמ"ת את הנתון: ההחזר הופחת לאחרונה ל-3.5% מההכנסות.
"המדיניות של המדען מעודדת רק חדשנות, לא ייצור או שיפור בקו הייצור. זה אבסורד. אחד מהשלבים המרכזיים בתעשיית השבבים הוא הפחתת עלות הייצור לאחר הפיתוח, אבל בזה המדען לא תומך כי זה לא 'אינובייטיב'. המדינה צריכה למצוא כלים לעודד את הקרנות להשקיע בשבבים. צריך לתת עדיפות מובהקת לתעשייה, מכיוון שהיא מעסיקה הרבה מאוד עובדים" .
המזרח מטפס על סולם ה-CAD
עירוני העלה את סוגיית התחרות מהמזרח: "ההתקדמות של כלי התכנון האלקטרוניים (תוכנות EDA) מצמצמת כיום את הפער בין המהנדס הישראלי למהנדסים במזרח הרחוק. כיום גם מהנדס בינוני בהודו יכול לתכנן שבב מתקדם. לכן אנחנו צריכים להתמקד בתחומים מתקדמים מאוד, תחומים הדורשים מהנדסים טובים ושהם מעבר ליכולות של כלי ה-CAD ושל מהנדסים בינוניים בהודו או בסין".
יונתן וונד, מנהל מפעל הייצור של Micron בקרית-גת, אמר שמצבו של המפעל שהחברה האם החליטה למכור או לסגור אותו בתוך כשנתיים, מלמד על מצבה של תעשיית השבבים הישראלית. "בטאיוואן יש כיום כ-50 מפעלי ייצור שבבים, ובישראל יש ארבעה בלבד, כתוצאה ממדיניות ממשלתית". הוא הביא אנקדוטה הממחישה את דבריו: "כשמיקרון נקלעה לקשיים, כל העובדים ויתרו על יומיים עבודה בחודש ללא תשלום כדי למנוע פיטורים. בסינגפור העתיקו מאיתנו את הרעיון, אולם המדינה מימנה הכשרות לעובדים בימי ההשבתה. כשהמצב השתפר, הם קיבלו עובדים מיומנים יותר".
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
