פוקסקון התקינה 20,000 רובוטים בקווי הייצור: היעד ארוך הטווח – מיליון רובוטים
18 יולי, 2013
פוקסקון מעריכה שתהליך עליית שכר העבודה בסין יביא לכך שבתוך שנים ספורות היא תאבד את היתרון שלה בנושא שכר העבודה הזול. לכן צריך למצוא פתרונות חדשים המנטרלים את עליית שכר העבודה במפעלים שהם עתירי עבודת ידיים
חברת פוקסקון (Foxconn), שהיא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, השלימה ככל הנראה את השלב הראשון בתהליך הרובוטיזציה של הייצור, והתקינה 20,000 מכונות רובוטיות בחלק מקווי הייצור שלה בסין. המערכות מחליפות 20,000 עובדים.
לדברי המגזין Computerworld המספר הזה נמסר לבעלי המניות של החברה הטאיוואנית על-ידי המנכ"ל טרי גו במהלך האסיפה השנתית לפני שבוע. גו סיפר שכיום החברה מעסיקה מיליון עובדים, והיעד שלה הוא להתקין עוד מיליון רובוטים בקווי הייצור. הוא גילה שבמהלך שלוש השנים האחרונות מתנהלת תוכנית מחקר ופיתוח נרחבת בחברה, שמטרתה לפתח פתרונות רובוטיים כתחליף לעבודה ידנית בקווי ההרכבה שלה.
פוקסקון היא קבלנית הייצור וההרכבה המרכזית של חברת אפל, ואחראית על ייצור הטאבלטים והסמארטפונים שלה. בשנים האחרונות היא הגיעה לכותרות מספר פעמים בעקבות שביתות סוערות ואפילו התאבדויות המנויות בקווי הייצור שלה בסין, על רקע ניצול קשה של העובדים.
ככל הנראה חלק מתהליכי הפיתוח מבוצעים בשיתוף פעולה עם חברת אפל. כבר לפני כשלוש שנים הציגה אפל את שיטת הייצור של מארזי מחשבי Macbook המיוצרים בשיטת Unibody. מדובר בתהליך תכנון וייצור המאפשר לייצר את כל המארז של המחשב מפיסת אלומיניום יחידה באמצעות מכונת CNC בלא צורך בעובדים המחברים חלקים שונים של המארז זה לזה.
הפיתרון הוצג על-ידי סגן נשיא אפל להנדסת מוצר, ג'ונתן איב (Jonathan Ive) בסדרת סרטונים קצרים ביוטיוב. הוא כל-כך התלהב מההישג הטכנולוגי שטען שבעיניו המארז יותר יפה מבפנים מאשר מבחוץ.
מהפיכה טכנולוגית ומודל עיסקי בעייתי
מאחורי רעיון הרובוטיזציה של פוקסקון עומדים מספר גורמים. הראשון הוא שחיקה ביתרון העלות של כוח העבודה בסין. החברה מעריכה שתהליך עליית שכר העבודה בסין יביא לכך שבתוך שנים ספורות היא תאבד את היתרון שלה בנושא שכר העבודה הזול. לכן החברה צריכה למצוא פתרונות חדשים המנטרלים את עליית שכר העבודה במפעלים שהם עתירי עבודת ידיים.
הגורם השני נעוץ במודל העיסקי של תעשיית הייצור האלקטרוני בקבלנות משנה (Electronic Manufacturing Services). הבעיה נעוצה בכך שחברות ה-OEM, אשר מזמינות את עבודות הייצור, לוחצות על קבלניות הייצור להוריד מחירים כדי להשיג יתרון תחרותי על-פני המתחרות. זהו סוג של מילכוד: קשה לקצץ בעלויות המחקר והפיתוח, ולכן הלחץ מופעל על הייצור ורכש החומרים, שהם מרכיב העלות הגדול ביותר במחירו של כל מוצר אלקטרוני.
אומנם היקף הייצור במיקור חוץ נמצא בעלייה יציבה ויצמח ב-2013 להיקף של כ-405 מיליארד דולר (לפי הערכת IHS), רוב חברות ה-EMS עובדות בשולי רווח נמוכים ביותר של כ-3% ופחות. מחקר שבוצע לפני שנתיים בבריטניה העריך ששולי הרווח של תעשיית הייצור הבריטית הוא מינוס 1 אחוז!.
גורם שלישי הוא טכנולוגי. בעשור האחרון חלה מהפיכה שקטה בתעשיית האלקטרוניקה. המעבר לשבבים גדולים מסוג מערכת על-גבי שבב (SoC) פישא מאוד את תהליך הייצור והקטין דרמטי את מספר החלקים האלקטרוניים. כרטיסי התקשורת הגדולים הכוללים מאות רכיבים שאיפיינו את תעשיית התקשורת מלפני עשור נעלמו, ובמקומם מיוצרים היום כרטיסים קטנים בהרבה המכילים מעט רכיבים.
בעוד שיצרני המחשבים האישיים, המבוססים על לוחות אלקטרוניים גדולים, מתמודדים כיום עם ירידה במכירות, חלה עלייה במכירות של טאבלטים וסמארטפונים, שבהם הכרטיסים קטנים בהרבה ובעלי מספר קטן בהרבה של רכיבים. תהליך זה מקטין את משקל חברות EMS בשרשרת האספקה של המוצר הסופי, אולם גם מפשט את הייצור ומקל עליהן לגבש תהליכי ייצור יותר אוטומטיים.
השאלה הישראלית
קשה להניח שהתעשייה לא תעקוב אחר פוקסקון ובתוך מספר שנים נראה שלב חדש באוטומטיזציה של קווי הייצור האלקטרוניים. מבחינת החברות הישראליות מדובר באתגר מעניין: מחד, הדבר מעניק להן יתרון יחסי בעבודות קטנות עתירות עבודת ידיים בעלת התמחות מיוחדת. מנגד, אם הן לא ישקיעו בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשניות, הן יישארו מאחור ויתנוונו בהדרגה.
פורסם בקטגוריות: חדשות , ייצור וקבלנות משנה
