התעשייה האווירית מקימה חטיבת תעופה חדשה

1 ינואר, 2018

מאחדת את חטיבות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. המטרה היא לצאת ממלכודת הריווחיות הנמוכה, שהסתכמה ברבעון השלישי 2017 ב-1.2% בלבד

IAI HAROP

בתמונה למעלה: חימוש ימי משוטט ממשפחת HAROP של התעשייה האווירית

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) אישר את הצעת המנכ"ל הפורש יוסי וייס, להקמת חטיבת תעופה שתרכז את כל עסקי התעשייה האווירית בתחום התעופה. כיום פועלות בחברה שש נפרדות המתנהלות בצורה עצמאית ולכל אחת מהן היקף מכירות של כמה מיליארדי שקלים. לאחר ביצוע השינוי תפעלנה ארבע חטיבות בלבד. חטיבת התעופה החדשה תתמקד בארבעה קווי מוצר מרכזיים: פיתוח וייצור כלי-טייס, פיתוח וייצור מכלולים תעופתיים, הסבות והשבחות כלי-טיס, ותחזוקת כלי-טיס. החטיבה תוקם באמצעות מיזוג חטיבת בדק מטוסים, חטיבת כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה והפיתוח וכן אלמנטים ממפעל להב המשמש כיום כמרכז תחזוקה למטוסי חיל האוויר ועוסק גם בהשבחת מטוסי קרב ובפיתוח טכנולוגיות אימון מתקדמת להדרכת צוותי אויר. לתפקיד מנהל החטיבה החדשה ימונה יוסי מלמד, המנהל כיום את חטיבת בדק ובעבר ניהל את מפעל להב.

להערכת החברה, מכירות החטיבה החדשה יסתכמו בכמיליארד דולר בשנה. התעשייה האווירית מסרה שהשינוי מיועד ליצור מבנה מוטה קווי-עסקים, בדומה למקובל בחברות גלובליות דומות. השינוי הארגוני יכלול גם יציאה מתחומי פעילות קיימים שאינם ריווחיים. יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר אמר שהתעשייה האווירית נמצאת בתחרות עזה מול חברות ענק גלובליות, "בתקופה שבה מדינות רבות מחזירות את הייצור הביתה. יש צורך להתמקד ביתרונות היחסיים שלנו ובקווי עסקים ברורים". המנכ"ל יוסי וייס אמר ששוק התעופה בעולם נמצא בשנים האחרונות בצמיחה עקבית של 5%-7% בשנה. "המהלך יאפשר התייעלות ועליה משמעותית בכושר התחרות של החברה".

הדילמה שמאחורי ההחלטה באה לידי ביטוי חד מאוד בדו"ח החברה לרבעון השלישי שפורסם לפני כחודש: למרות שצבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של 10.8 מיליארד דולר, המכירות ברבעון ירדו בכ-5.9% והסתכמו בכ-840 מיליון דולר. אלא שהנתון המשמעותי יותר הוא הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2017: הוא הסתכם ב-20 מיליון דולר, המייצגים 2.4% מהמכירות. הרווח הנקי הסתכם בסכום פעוט של 10 מיליון דולר, המהווה כ-1.2% מהמכירות. בסדרי גודל כאלה, הריווחיות של התעשייה האווירית היא כמעט טעות מדידה, ולא יכולה לשמש מודל עסקי לפעילות שהיא עתירת השקעות, סיכונים ואי-ודאויות. לשם השוואה: הרווח התפעולי של אלביט ברבעון השלישי של 2017 הסתכם ב-10.3%.

התעשייה האווירית יוצאת לאחד מהמהלכים הגדולים ביותר שלה בתקופה של שינוי גדול בהנהלתה: היו"ר הראל לוקר נכנס לתפקיד רק בחודש ספטמבר 2017. הוא מגיע ממשרד עורכי הדין מ. פירון המתחמה בנושאםי מסחריים ותעשייתיים. לפני-כן שימש במשך ארבע שנים כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. במקביל הודיע יוסי וייס שניהל את החברה בשש השנים האחרונות, שהוא החליט לפרוש מהתפקיד עם יציאתו לגמלאות. בשבועות הקרובים תוקם ועדת איתור לבחירת מנכ"ל חדש לתעשייה האווירית. וייס סיכם עם היו"ר לוקר שהוא ימשיך בתפקידו עד לבחירת מנכ"ל חדש ולאורך תקופת החפיפה הנדרשת.

העיתון דמרקר דיווח שחלק מהמהלך יכלול הוצאת חלק ניכר מהייצור של התעשייה האווירית מישראל, במטרה להשיג שני יעדים: שיפור התוצאות העסקיות ועמידה בדרישה של הלקוחות הגדולים, ובראשם הודו, להעביר אליהם את הייצור. אלביט, לשם השוואה, התמודדה עם המגמה הזו באמצעות הקמת חברות בנות במדינות היעד שבהן היא פועלת. מנגד, ראוי לציין שהתעשייה האווירית היא חברה ממשלתית, ולכן אינה נהנית מההטבות של החוק לעידוד השקעות הון, דבר המעלה את הוצאותיה בהשוואה לאלביט.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית