הקטר עדיין מושך, אבל הקושי גובר

7 מאי, 2019

318 אלף עובדים בלבד שהם כ-8.6% מהשכירים, אחראים ל-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל. ביום העצמאות 2019 מתברר שתעשיית ההייטק היא עדיין הקטר המרכזי של המשק - אולם הוא דוהר בעלייה - ומחירו הולך ומאמיר

מהו היקפה של תעשיית ההייטק הישראלית ומהי תרומתה האמיתית למשק הישראלי? לקראת יום העצמאות 2019 ריכז Techtime נתונים ממספר מקורות, אשר ביחד יכולים לסייע להעריך מהי תרומתה האמתית של התעשייה למשק הישראלי והאם היא מסוגלת להביא אותו להגשמת החלום הציוני של השגת עצמאות כלכלית מלאה.

להערכת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, בחודש ינואר השנה הקיפה תעשיית ההייטק הישראלית כ-318 אלף עובדים, שהם כ-8.6% מכלל משרות השכיר במשק. הרוב המכריע (כ-45%) עובד בתעשיית המחשבים והתוכנה. המגזר השני בהיקפו הוא של תעשיית האלקטרוניקה עצמה (ייצור מחשבים, ומיכשור אלקטרוני ואופטי) המעסיק כ-22.5% מהעובדים (71,600). בתחומי המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי (הכולל גם את חברות הסטארט-אפ) מועסקים כ-48,500 עובדים, בתחום שירותי התקשורת 21,200 ובשאר התחומים עוד 33,300 עובדים.

בסך הכל, המשכורות שלהם גבוהות מאוד בהשוואה לשאר מגזרי השוק: המשכורת הממוצעת בהייטק היא 23,328 שקל בחודש, בהשוואה לממוצע ארצי של 10,538 שקל בחודש. המשכורות הגבוהות ביותר הן בתחומי התוכנה ומסתכמות בכ-26,000 שקל בממוצע. המשכורת הממוצעת בתעשיית האלקטרוניקה היא 21,430 שקל בחודש.

משכורות גבוהות לצד שכר מינימום בקווי הייצור

תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מגוונת מאוד, וכוללת לשכות תכנון, חברות סטארט-אפ, חברות מערכת גדולות וקבלני משנה המספקים שירותי ייצור. צריך להתייחס לנתון על המשכורות בספקנות מסויימת, מכיוון שחלק גדול מאוד מהעובדים בתעשיית האלקטרוניקה עובדים ברצפת הייצור של מפעלים המשלמים משכורות מינימום. להערכת Techtime מדובר בכ-10-15 אלף עובדים. הדבר מתבטא בעקיפין גם בנתונים של רשות החדשנות. להערכתה, כ-75% ממשרות ההייטק ממוקמות במרכז הארץ, כאשר השכר בפריפריה, שבה פועלים מרבית מפעלי הייצור האלקטרוניים, נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.

נתוני הלמ"ס גם מראים שתעשיית ההייטק מתמודדת עם בעיית מחסור בכוח אדם: בעוד שמספר המשרות כמעט ולא השתנה בהשוואה לינואר 2018 (ואפילו הצטמצם מעט), המשכורות עלו ב-7.2%. הדבר מלמד על צורך בעובדים נוספים, שעדיין לא נמצא לו מענה. יחד עם זאת, התעשייה מתמקדת בשיפור התפוקה, המורגשת בעלייה של 16.9% בהיקף הייצור התעשייתי של טכנולוגיות עלית (הייטק) ברבעון האחרון של שנת 2018.

מרכזי פיתוח והיעילות של חברות סטארט-אפ

מרכזי המו"פ הזרים הם אחד ממנועי הצמיחה החשובים של התעשייה הישראלית. בשנת 2016 (שלגביה יש נתונים של הלמ"ס), הם העסיקו 32,500 עובדים והיו אחראים ל-46.2% מכלל הוצאות המו"פ של תעשיית ההייטק הישראלית. מהבחינה הזאת לפחות, ניתן לומר שהמו"פ כמעט ולא בידינו. ראוי לציין שהחלק הארי של מרכזי המו"פ הזרים מקורו ברכישת חברות הייטק ישראליות על-ידי חברות זרות, והשארת פעילות הפיתוח שלהן בישראל. עיקר פעילות המו"פ הזרה בישראל היא בתחום התוכנה – 48.9%. אחריה בהפרש ניכר נמצאים הפיתוח של רכיבים אלקטרוניים (27.7%) ושל ציוד תקשורת אלקטרוני (9.4%).

כלומר מגזר מרכזי הפיתוח הזרים גדול יותר ממגזר חברות הסטארט-אפ, שהעסיק כ-20,200 עובדים בשנת 2016. גם חברות הסטארט-אפ מתמקדות בעיקר בתחום התוכנה (50.2%), ורק מעטות מאוד עוסקות בפיתוח רכיבים וציוד תקשורת. מגזרי הפעילות המרכזיים האחרים שלהן: תרופות (16.8%) וציוד רפואי ומדעי (16.4%). מדובר בחברות יעילות מאוד: שכר העבודה בהן מהווה כ-52.4% מההוצאות, בהשוואה ל-62.7% בחברות הייטק מבוססות. הן גם רוכשות שירותי מו"פ מספקים מקומיים בשיעור של 21% מהוצאותיהן, בהשוואה ל-11.9% בחברות המבוססות. מההיבט הזה, תרומתן לאקוסיסטם הטכנולוגי גדולה מאוד.

תעשיית התרופות נאנקת – תעשיית האלקטרוניקה נאבקת

בשורה התחתונה, תעשיית האלקטרוניקה מתחזקת בשעה שתעשיית התרופות נחלשת. בשנת 2018 היוותה תעשיית ההייטק 43% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל, לעומת 47% בשנת 2017. במונחים מוחלטים, הייצוא הצטמצם בכ-4.6 מיליארד שקל (ירידה של 6%), בעיקר בגלל ירידה דרמטית של 22.3% ביצוא ענף ייצור תרופות.

לעומת זאת, הייצוא בתחומי הייצור של מחשבים וציוד אלקטרוני עלה בכ-12.3% והסתכם בכ-37.4 מיליארד שקל. אלא שהמגמה הזו היא חלקית בלבד: מחודש אוגוסט 2018 ועד לחודש ינואר 2019 חלה ירידה חודשית ממוצעת של 9.4% בייצוא של מוצרים אלקטרוניים המיוצרים בישראל. מכאן שהצמיחה מגיעה ככל כנראה ממוצרים שפותחו בישראל אבל יוצרו בחו"ל.

למשוואה הזאת צריך להוסיף נתון נוסף: גיוסי ההון של חברות ההייטק. ההון הזר המגיע לארץ הוא סוג של ייצוא. דו"ח גיוסי ההון של IVC-ZAG שפורסם בינואר השנה, גילה כי ב-2018 חל גידול של כ-16% בהיקף גיוסי ההון של חברות טכנולוגיה להיקף שנתי של כ-6.4 מיליארד דולר. זהו הסכום הגבוה ביותר מאז 2013.

ראוי לציין שהסכום הזה כולל גם אקזיטים שבהם ההון מגיע לבעלי המניות שרובם מחו"ל, ואינו מתייחס רק להשקעות ישירות בתעשייה. כלומר גם בהנחה שמרנית מאוד שרק שליש מהגיוסים מייצג הון הנכנס לתעשייה, ובתוספת 1.7 מיליארד שקל שהושקעו על-ידי רשות החדשנות בשנת 2018 – מתברר שמדובר בתעשייה הבולעת הון רב כדי לשמור על מעמדה כיצואנית חשובה.

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעשייה ישראלית