ה-AI דוחף את תעשיית השבבים להיקף של טריליון דולר בשנה

8 דצמבר, 2024

מאמר אורח מאת ערן מייסטר, סינופסיס: דרישות הבינה המלאכותית משנות את פני תעשיית השבבים העולמית. עבור התעשייה הישראלית זוהי הזדמנות שאסור לנו להחמיץ

מאמר אורח מאת: ערן מייסטר (בתמונה למעלה), מנהל מרכז המכירות של סינופסיס (Synopsys) בישראל

נידרשו לתעשיית השבבים כ-60 שנה כדי להגיע להיקף של כ-500 מיליארד דולר, אך עתה יידרשו שנים ספורות בלבד כדי להכפיל את תפוקת התעשייה, ולהגיע להיקף של כ-1 טריליון דולר עד 2030. כך מעריכה חברת המחקר מקינזי. אחת הסיבות לכך היא הביקוש האדיר לשבבי בינה מלאכותית המריצים יישומי AI בכל התחומים במגזר הבין עסקי (B2B) ובמגזר הצרכני (B2C), החל ממרכזי נתונים גדולים וכלה במחשבים ניידים וסמארטפונים. האימוץ המהיר של Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת) ממחיש את המגמה: בתוך מספר חודשים מאז יציאתו לשוק, השיג ChatGPT יותר מ-100 מיליון משתמשים, והפך לאחת מהאפליקציות בעלות קצב הגידול המהיר ביותר שהושג אי-פעם.

כוח העיבוד הנדרש כדי לטפל במערכי הנתונים העצומים ובמודלים המורכבים שעומדים בבסיס ה-GenAI הוא גדול יותר מכל אפליקציה בעבר. כשמיליארדי משתמשים פרטיים שולחים שאילתות ל-ChatGPT, הם מעמיסים משימות על מעבדי הבינה המלאכותית עד לקצה ביצועיהם. מציאות זו דוחפת את המירוץ אחרי שבבי AI שעברו אופטימיזציה כדי לתמוך בדרישות חסרות התקדים לעוצמות מחשוב, ולהשגת יעילות אנרגטית ביישומי בינה מלאכותית.

כדי לעמוד בביקוש הזה, נכנסה תעשיית השבבים נכנסה למירוץ ביצועים מהנמרצים ביותר בתולדותיה. היצרניות ממשיכות למזער את השבבים כדי לשלב טריליוני טרנזיסטורים בפיסת סיליקון אחת. בתוך שנים ספורות התעשייה עוברת משבבי 10 ננומטר, ל-7 ננומטר, 5 ננומטר ו-2 ננומטר ונכנסת לעידן של תהליכי ייצור הנמדדים באנגסטרם. אבל חוק מור לבדו לא יספק את הביצועים ושיפורי ההספק עבור יישומי AI בעלי עוצמה הולכת וגדלה וחובקי כל.

כעת מתפתחות גישות אחרות לתכנון שבבים ומופיעים שחקנים חדשים בשוק. ענקיות ענן ואפילו יצרניות רכב מפתחות את השבבים שלהן בעצמן כדי להרוויח מהביקוש, לבצע מיטוב למוצרים שלהן או להשיג יותר שליטה על העלות ושרשרת האספקה. למעשה כל ספקיות הענן הגדולות – מיקרוסופט, אמזון וגוגל – מפתחות בעצמן שבבי AI ייעודיים וקנייניים עבור התשתיות שלהן. ככל שיש התפתחות בזירת הארכיטקטורות החדשות והשחקנים החדשים בשוק, קצב החדשנות מואץ גם הוא.

תעשיית ההיי-טק הישראלית נמצאת בצומת של הדינמיקה הזו. יש חברות סטארט-אפ וחברות צמיחה ישראליות שפועלות בתחום הזה ומפתחות בין היתר ארכיטקטורות ממוקדות AI. ישראל התגלתה כמוקד חשוב הן עבור חברות סמיקונדקטור מבוססות והן עבור חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות שבבים חדשניות. המומחיות והידע שנצברו בתעשיית השבבים בישראל מהווים נכס לאומי בעל ערך. הנכס זה כולל ידע רב בתחום ייצור השבבים, במידה רבה בזכות הנוכחות של אינטל בישראל, וידע בהרצת חוות הענן של מיקרוסופט, AWS, גוגל, אורקל ו-IBM בישראל.

הקהילה הטכנולוגית בישראל יכולה לפתח פתרונות שיסייעו לחברות השבבים לפתור בעיות של מורכבות הסיליקון וצווארי בקבוק, ולשפר את אבטחת המידע והיעילות האנרגטית של שבבי הדור הבא. המשך השקעות ותמיכה חזקה מצד הממשלה, ובכלל זאת תמיכת רשות החדשנות בתוכניות מו"פ ובמימון, הוא חיוני בכדי לשמר את תחרותיות ענף ההייטק בישראל.

פורסם בקטגוריות: חדשות