מחבר: Techtime

אינפינידאט קיצרה את זמני האחזור ל-35 מיקרו-שניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אריק הרצוג. "הלקוחות הגדולים מצפים לקבל מערכות שלמות ושירות מקיף". צילום: Techtime

חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה, הכריזה על פתרונות איחסון חדשים עבור תשתיות מידע ארגוניות, אשר השיג זמן איחזור (Latency) של 35 מיקרו-שניות בין שליחת הבקשה מהשרת לבין קבלת המידע ממערכת האיחסון. זאת בהשוואה לזמני איחזור של 1-2 מילי-שניות במערכות הדור הקודם. מערכת InfiniBox SSA II החדשה מבוססת על שימוש בכונני מוליכים למחצה (SSD), וכוללת מערך תקשורת מהירה המבוסס על ממשקי אינפיניבנד, מערך מוגדל של 144 מעבדי CPU בכל יחידת איחסון, ומערכת האבטחה והגיבוי InfiniSafe. להערכת החברה, "זהו פתרון האחסון מבוסס all flash המהיר ביותר בתעשייה".

פתרון הזיכרון של החברה, InfiniBox, מבוסס על שימוש בכוננים סטנדרטיים, זיכרון מטמון DRAM ותוכנה שהחברה פיתחה לניהול ואופטימיזציה של מערך האיחסון, אשר נעזרת באלגוריתם בינה מלאכותית. המוצר הראשון של החברה התבסס על שימוש בכונני HDD. לאחר מכן היא הוציאה את מערכת InfiniBox SSA, המבוססת על מערכים של כונני SSD, ובהמשך את מערך הגיבוי InfiniGuard הכולל שימוש גם בכונני SSD וגם בכונני HDD. כאמור, המוצר החדש מבוסס לחלוטין רק על כונני SSD.

הרכבות ואינטגרציה בישראל ובארה"ב

אינפינידאט הוקמה בשנת 2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי. כיום היא מעסיקה כ-400 עובדים, מהם כ-250 בישראל והשאר בעיקר באירופה ובארצות הברית. החברה פועלת מהרצליה וכמעט כל המו"פ שלה מתבצע בישראל (90% מהמהנדסים). רוב מערכות האחסון של החברה מורכבות בחברת תל-עד בכפר-סבא וממנה הן נשלחות אל הלקוחות בעולם. בעקבות משבר הקורונה, החברה פתחה מרכז הרכבות ואינטגרציה גם בארצות הברית, שהיא שוק היעד הגדול ביותר שלה.

סמנכ”ל השיווק העולמי של החברה, אריק הרצוג (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime ששוק היעד המרכזי הוא מערכות האיחסון בארגונים גדולים, דוגמת מוסדות פיננסיים, חברות תעשייה, חברות טלקום, ספקיות שירותי בריאות וכדומה. הרצוג: "אנחנו מספקים מערכות אחסון ל-5 מתוך 10 חברות הטלקום הגדולות בעולם, לכ-25% מהחברות ברשימת פורצ'ן 50, ליצרניות רכב ויצרניות תרופות. בתחום הענן אנחנו עובדים עם חברות אזוריות דוגמת Bechtle, ו-Telia Cygate האירופיות, אשר מתחרות בענקיות הענן (Hyperscale Cloud) אמזון, גוגל, אז'ור, יבמ וכדומה".

כיצד אתם מושפעים ממצוקת שרשרת האספקה. כיצד אתם מתמודדים אתה?

"המחסור ברכיבים הוא ממשי, וזמני האספקה (Lead Times) בתעשייה שלנו כמעט והוכפלו בהשוואה למה שהיה לפני כשנתיים. כיום זמני האספקה שלנו הם 8-10 שבועות ללקוחות חדשים, ו-4-5 שבועות ללקוחות הוותיקים שלנו. אלה זמני אספקה קצרים מאוד בהשוואה למתחרים. אנחנו מצליחים לעשות זאת בזכות העובדה שפתרונות האיחסון שלנו מבוססים על שימוש ברכיבים סטנדרטיים מהמדף, למשל כוננים של חברות כמו ווסטרן דיג'יטל, סמסונג וסיגייט, מעבדים סטנדרטיים וממשקי תקשורת סטנדרטיים".

"הייחוד העיקרי שלנו הוא בתחום התוכנות שאנחנו מפתחים. בנוסף, קיימת אחידות גדולה מאוד בין כל מערכות האחסון השונות שלנו. אנחנו יכולים להעביר בקלות את תת-המערכות ממערך אחסון אחד למערך אחסון אחר. למשל, כל מעבדי ה-CPU שלנו זהים בכל המערכות. אנחנו גם לא צריכים להמתין להגעתם של רכיבי ASIC ייעודיים או לפתרונות מיוחדים שיש רק במוצר אחד ואין במוצרים האחרים. למעשה, מלבד מדיית האחסון והתוכנה, כל המוצרים שלנו זהים".

אז מדוע הלקוחות רוכשים מכם קופסאות אחסון מלאות, ולא את התוכנה בלבד?

"מכיוון שהם מעדיפים לרכוש מערכות שלמות: חומרה, תוכנה וכל ההתאמות הדרושות. למשל, אנחנו עוקבים אחר המערכות המותקנות אצל הלקוח ומספקים לו מידע המונע תקלות (Predictive Maintenance). אנחנו מודיעים לו כאשר בעיות מתחילות להתפתח, למשל בעיות בספק הכוח, בכבלים, ירידה בביצועים וכדומה. אנחנו עוקבים אחר השימוש במערכות ומספקים המלצות כיצד לייעל את השימוש באחסון. המערכת שלנו עוקבת אחר ההשהיות של מערכות הלקוח, ויודעת לזהות האם הבעיה היא בשרת, בתקשורת או במערכת האחסון. הלקוחות הגדולים מצפים לקבל מהספק שירות ותמיכה מלאים, וזה מה שאנחנו נותנים להם".

איסטרוניקס קיבלה את נציגות Untether AI בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס האצה של Untether AI המכיל ארבעה מעבדי "מחשוב בזיכרון"

חברת איסטרוניקס (Eastronics) קיבלה את הנציגות בישראל של חברת Untether AI הקנדית, אשר מספקת כרטיסי האצה למטלות בינה מלאכותית, המבוססים על מעבדי runAI של החברה. המעבדים בנויים בארכיטקטורה ייחודית שבה העיבוד מתבצע בזיכרון. להערכת החברה, כ-90% מצריכת ההספק ביישמי בינה מלאכותית נובע מהעברת מידע בין המעבד לזיכרון. כדי להתמודד עם צוואר הבקבוק הזה, החברה פיתחה מעבד שבב הכולל מספר גדול של יחידות עיבוד מקביליות שאליהן צמודים רכיבי זיכרון, ועל-ידי כך היא מפחיתה פי שישה את צריכת האנרגיה הנובעת מהעבדת נתונים.

ארכיטקטורת "מחשוב בזיכרון" (At-memory Compute) של החברה מיועדת להסיר את צוואר הבקבוק הזה במהלך יישום שלב ההסקה של רשתות עצביות. שבב הליבה של החברה מבוסס על מערך של 512 יחידות עיבוד מבוססות RISC שכל אחת מהן עובדת ישירות מול שבב זכרון SRAM ייעודי צמוד בנפח של 385KB כל אחד. השבב מתחבר אל הכרטיס באמצעות 16 נתיבי PCIe Gen 4 העובדים במהירות של 32Gbps כל אחד. השבבים האלה מהווים את ליבת כרטיסי ההאצה של החברה, tsunAImi, אשר מספקים עוצמת עיבוד של יותר מ-2,000TOPS בכל כרטיס.

מנהל קבוצת פתרונות משובצים בחברת איסטרוניקס, דורון איתן, אמר שכרטיסי ההאצה של Untether AI מתאימים באופן טבעי ללקוחות איסטרוניקס. מנכ"ל Untether AI, ארון לינגר, אמר שהנוכחות החזקה של איסטרוניקס בישראל, "מבטיחה מיצוי מירבי של פוטנציאל פתרונות הבינה מלאכותית שלנו בשוק הישראלי". חברת איסטרוניקס מייצגת ומפיצה מוצרים ופתרונות של חברות טכנולוגיות גדולות, בהן: Microsoft Embedded, Advantech ,Lenovo , Kontron, Micron, Western Digital ואינטל.

למידע נוסף: אבנר אוזן, מנהל פעילות בינה מלאכותית באיסטרוניקס. 050-5408863, [email protected]

אבנט תפיץ את פתרונות הבינה המלאכותית של היילו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודולי סדרה M.2 של היילו להאצת יישומי בינה מלאכותית במערכות משובצות

חברת אבנט (Avnet) תפיץ את שבבי הבינה המלאכותית ומודולי הבינה המלאכותית של חברת היילו (Hailo) התל אביבית. ההפצה תתבצע באמצעות החברה הבת EBV Elektronik הפועלת מגרמניה. מנכ"ל היילו, אור דנון, אמר שהסכם ההפצה עם EBV מעניק לחברה הזדמנות להעמיק את כניסתה אל השוק האירופי ולהגיע אל לקוחות בשווקים דוגמת תעשיית הרכב, תעשייה חכמה, הבית החכם, רשתות שיווק וכדומה.

חברת היילו מספקת את מעבד הרשתות הנוירוניות Hailo-8 ואת מודולי הבינה המלאכותית M.2 ו-Mini PCIe. מעבד Hailo-8 בנוי בארכיטקטורה ייחודית של החברה, ומספק עוצמת עיבוד של 26TOPS בצריכת הספק טיפוסית של 2.5W בלבד. מודולי הבינה המלאכותית מבוססים על Hailo-8 ומתחברים אל אבזרים אחרים באמצעות ממשק PCIe. הדבר מאפשר להם לעבוד מול כל פלטפורמות העיבוד הקיימות בשוק: מחשבי אינטל/AMD, מערכות מבוססות ARM המיוצרות על-ידי יצרניות השבבים הגדולות, מחשבי Raspberry Pi, כרטיסי ה-SoM המשובצים של MicroSys ועוד.

חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז”ל, שהם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. מאז הקמתה היא גייסה כ-224 מיליון דולר, כאשר בגיוס האחרון, בהיקף של 136 מיליון דולר שהתקיים באוקטובר 2021, היא השיגה הערכת שווי חברה של כ-1.13 מיליארד דולר אחרי הכסף. כיום היא מעסיקה כיום כ-170 עובדים ונמצאת בתהליך גיוס של 100 עובדי פיתוח נוספים שיעבדו ממשרדיה בתל אביב.

InZiv גייסה 10 מיליון דולר; נשיא טאואר מצטרף כדירקטור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת InZiv מהר-חוצבים, אשר פיתחה מערכת בדיקה ננומטרית למסכים שטוחים, השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון-סיכון הסינגפורית BlueRed Partners, ובהשתתפות OurCrowd הישראלית ועוד משקיעים מאסיה. בתוך כך, הודיעה החברה על הצטרפותו של יצחק אדרי, נשיא חברת טאואר סמיקונדקטור, לדירקטוריון החברה.

InZiv הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ”ל דיוויד לואיס ועל-ידי הטכנולוגית הראשית רימה דכטר, שניהם בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית והתמחות באופטיקה ננומטרית. החברה פיתחה מערכת בדיקה ובקרת איכות המתבססת על אופטיקה ומטרולוגיה בקנה מידה ננומטרי, אשר מיועדת לשימוש יצרניות של מסכים שטוחים (FPD) לאבזרים וסמארטפונים ושל משקפי מציאות וירטואלית ורבודה.

השיפור הניכר ברזולוציה ובחדות של המסכים המתקדמים כיום בשוק, כגון OLED, MicroLED ו-QLED, מושג הודות למזעור גודלם של הפיקסלים, שהם היחידות הבסיסיות הפולטות אור מן המסך. ככל שהפיקסלים קטנים, ניתן לדחוס יותר פיקסלים במסך והדבר מתבטא באיכות התמונה על המסך. בשנים האחרונות הצליחה התעשייה הלקטין את גודל הפיקסלים מכמה מאות מיקרונים לפיקסל עד לגודל של כמה מיקרונים בודדים במסכים מיוחדים. תהליך המיזעור הזה החל בתעשיית הסמארטפונים, וצפוי רק לצבור תאוצה עם התפחות שוק משקפי ה-AR/VR, שבו הרזולציה צריכה להיות גבוהה אף יותר בשל קרבת המסך לעיני המשתמש.

לראות בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל

עם זאת, ככל שהפיקסלים קטנים יותר כך הם גם רגישים יותר לפגמים במהלך תהליך הייצור. גרגר אבק שחודר לקו הייצור או שינויי צבע מיקרוסקופיים עשויים להתבטא בירידה משמעותית באיכותו של המוצר המוגמר. כל זה מציב אתגר לא פשוט בבדיקת איכות המסכים בתהליך הייצור. ציוד הבדיקה הקיים בשוק, המתבסס על אופטיקה מיקרוסקופית סטנדרטית, מאפשר להגיע לרזולוציית בדיקה של כ-1 מיקרון (1,000 ננומטר), והדבר מגביל את יכולתן של המערכות הללו לזהות פגמים המתרחשים ברמת הפיקסל.

הליקוי הטכנולוגי הזה מתבטא בסופו של דבר בתשואה נמוכה יותר עבור היצרן, אשר נאלץ להיפטר מהמסכים הפגומים, ובעלויות גבוהות יותר עבור הצרכן. בריאיון ל-TechTime שהתקיים בתחילת 2019 לאחר השלמת גיוס ההון הראשוני, סיפר מנכ”ל InZiv ואחד ממיסדיה, דיוויד לואיס, על הבעיה הקיימת בשוק כיום: “ציוד הבדיקה הקיים מוגבל למדי ברמת המידע האופטי שהוא מספק, ועל כן מאוד קשה לאתר פגמים ולהבין את מקור הבעיה. מערכת הבדיקה שפיתחנו, המתבססת על אופטיקה ננומטרית ואמצעים מטרולוגיים מדויקים, מאפשרת להגיע לרזולוציה של כ-100 ננומטר. מאחר שהרזולוציה גבוהה יותר היצרן יכול לזהות, עוד בשלבים מוקדמים בתהליך הייצור, את הפגמים ומהי הבעיה בייצור שהובילה לכך. במסכים המתקדמים חלק מהפגמים מתרחשים ממש בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל – והמערכת שלנו מסוגלת לזהות זאת.”

התוכנה של גרנולייט תסייע לשפר מעבדי אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) תיעזר בלקחים המתקבלים ממערכת מיטוב משאבי הענן של Granulate Cloud Solutions התל אביבית, כדי לבצע שיפורים בתכנוני המעבדים שלה. כך גילתה סנדרה ריברה (בתמונה למעלה), מנהלת קבוצת Datacenter and AI בחברת אינטל, במהלך פגישה עם עיתונאי טכנולוגיה שהתקיימה אתמול (ב') בתל אביב. "הלקחים האלה מאפשרים לנו לבצע אופטימיזציה של שבבים שלנו, כמו מעבדים או מאיצים. אנחנו מנהלים כעת דיונים משותפים בנושא הזה".

גרנולייט פיתחה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית אשר מיועדת להפחית את עלויות השימוש בענן באמצעות ייעול האופן שבו הלקוח משתמש במשאבי הענן. המערכת של החברה לומדת את תבניות השימוש של הלקוח במשאבי הענן, ומבצעת שינויים באופן שבו הלקוח משתמש במשאבים האלה, כדי לחסוך בעלויות כמו משאבי מחשוב, כמויות מידע המועברות בענן, זיהוי צווארי בקבוק וכדומה.

בחודש שעבר דיווחה אינטל על הסכם לרכישת גרנולייט הישראלית. עם השלמות יצטרפו כל 120 עובדי גרנולייט בתוך חטיבת מרכזי הנתונים וה-AI של אינטל. אינטל תשלם כ-650 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות. לדברי ריברה, החשיבות העיקרית של גרנולייט טמונה בכך שהיא תסייע לאינטל לקדם את אסטרטגיית הבינה המלאכותית במרכזי נתונים. ריברה: "היקף יישומי הבינה המלאכותית נמצא בצמיחה מהירה ולהערכתנו עד לשנת 2025 הוא יתפוס כשליש מכל העיבוד המתבצע במרכזי נתונים. הדבר דורש להכפיל את עוצמת העיבוד, והדרך לעשות זאת היא באמצעות בינה מלאכותית".

קבוצת ה-Datacenter and AI הוקמה ביוני 2021, במסגרת ארגון מחדש בחברת אינטל, שבמהלכו גם הוקמה חטיבת תוכנה האחראית על פיתוח תשתית תוכנה מאוחדת לכל מוצרי אינטל, וחטיבת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) האחראית על פיתוח מעבדים חזקים ומאיצים גרפיים למערכות ענן גדולות מאוד ובמחשבים חזקים. הקבוצה של ריברה כוללת כ-3,000 מפתחים ומובילה את פיתוח המוצרים לענן, כולל מעבדי Xeon ורכיבים מיתכנתים (FPGA). בנוסף, ריברה אחראית על גיבוש אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל. לדבריה, המאמץ המרכזי בתחום הבינה המלאכתוית מתמקד כעת בתוכנה.

ריברה: "המטרה שלנו היא לפשט את הגישה של המפתחים אל תחום הבינה המלאכותית. אנחנו בונים מערך של תוכנות האצה למעבדים שונים ופתרונות בינה מלאכותית אשר יהיו תואמים לכל המוצרים של אינטל. אנחנו מתחילים לבנות מודל מבוסס מנויים לאספקת הכלים האלה עבור הסיליקון שלנו. גרנולייט מתאימה לתפישה הזאת מכיוון שהיא מייצגת תוכנת בינה מלאכותית אשר מייעלת את החומרה. להערכתנו השילוב שלה בתוך אינטל יאיץ את מכירותיה, מכיוון שאנחנו יכולים לספק לה מידע פנימי על המעבדים שלנו, אשר מרציים כיום כ-70% מההסקות בעולם".

בעלי המניות של טאואר אישרו את עסקת אינטל

TOWERJAZZ HQ
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. צילום: Techtime

אסיפת בעלי המניות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק אישרה את הצעת הרכש של חברת אינטל (Intel) מתחילת חודש פברואר 2022. אינטל חתמה על הסכם לרכישת טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן, לפי מחיר מנייה של 53 דולר, המעניק פרמיה של כ-60% לבעלי המניות של טאואר, בהשוואה למחיר של כ-33.1 דולר בסוף ינואר 2022. מאז עלתה מניית טאואר ל-49.2 דולר המעניק לחברה שווי שוק של כ-5.36 מיליארד דולר.

העיסקה נועד לקדם את אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, שבמסגרתה היא הקימה במרץ 2021 את חטיבת Intel Foundry Services – IFS, אשר מספקת שירותי ייצור שבבים לחברות אחרות, בדומה למודל העסקי של טאואר. שתי החברות העריכו שהן יוכלו להשלים את העיסקה בתוך 12 חודשים, כאשר בנוסף לאישורים רגולטוריים היא נדרשה בשלב הראשון לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של טאואר. עם סגירת העיסקה, אינטל מתכננת לשלב את טאואר בתוך IFS – שני הגופים יתמזגו לארגון אחד.

היתרון הסודי של טאואר סמיקונדקטור

חברת אינטל הסבירה שהמומחיות של טאואר בטכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות, כגון רכיבי RF, רכיבי הספק, סיליקון גרמניום (SiGe) וחיישנים תעשייתיים, יחד עם שיתופי פעולה עם ספקיות IP ותכנון אלקטרוני (EDA), וכושר ייצור גלובלי, יספקו ערך רב ללקוחות IFS. אינטל מעריכה את היקף שוק שירותי הייצור העולמי בכ-100 מיליארד דולר בשנה.

ראוי לציין שהעיסקה מביאה לאינטל יתרונות נוספים: מומחיות בשוק שירותי הייצור, שהיא מומחיות עסקית מיוחדת ולא רק יכולת ייצור גולמית. יכול להיות שאינטל מעוניינת גם באמון הרב שיש ללקוחות בחברת טאואר. כדי להיות ספקית שירותי ייצור, הלקוחות צריכים להאמין שהספק אינו מתחרה בהם ושאין לו סדר יום סודי משל עצמו, המיועד לקדם עסקים אחרים שלו. זהו, ככל הנראה, אחד מהנכסים המעניינים ביותר שטאואר תספק לחטיבת שירותי הייצור של אינטל.

"מירוץ חימוש" בתעשיית השבבים

המיזוג מגיע במצב שבו שוק השבבים העולמי מתמודד עם מחסור חמור בשבבים, אשר נוצר בעקבות מגיפת הקורונה, מלחמת הסחר וכעת גם המלחמה באוקריאנה אשר לא ברור כיצד היא תתפתח. בעקבות זאת הכריזו בשנה האחרונה כל קבלניות הייצור על תוכניות מיידיות לבניית מפעלי ייצור חדשים. ארגון יצרני השבבים SEMI, דיווח לאחרונה שבשנת 2022 מתחילות עבודות ההקמה של 124 קווי ייצור חדשים, והתעשייה העולמית תבצע השקעות בציוד ייצור חדש בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

זהו נתון שיא אשר צפוי לחזור על עצמו גם ב-2023. פירוש הדבר שבשעה שאינטל מקימה את חטיבת שירותי הייצור שלה, היא נקלעה "למירוץ חימוש" שבו משתתפות כל היצרניות הגדולות, ולכן עליה לבצע רכישת יכולות ייצור, מעבר ליכולות שיש לה כעת, ובנוסף למפעלים שהיא מקימה בארצות הברית ובאירופה.

רנו שוקלת להפריד את חטיבת הרכב החשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל השיפוצים החדש של רנו ליד פאריס. מערכות אגירת אנרגיה מסוללות רכב ישנות

תהליך החישמול של תעשיית הרכב צובר תאוצה, וכעת גם קבוצת רנו (Renault) הצרפתית מצטרפת אליו. החברה הודיעה שבשלב הראשון המטרה שלה היא להגיע למצב שבו עד לשנת 2030 היא תמכור באירופה רק מכוניות חשמליות, ולצורך זה היא שוקלת להפריד את חטיבת הרכב החשמלי ולהפעיל אותה כחברה נפרד, ואולי אפילו להנפיק אותה בבורסה. בשנת 2021 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-46.2 מיליארד אירו, בהשוואה לכ-55.5 מיליארד אירו בשנת 20019. בסך הכל מדובר בירידה של כמעט 17%.

אומנם המצב ב-2021 השתפר מעט (6%) בהשוואה לשיא המשבר של 2020, אולם החברה עדיין מתמודדת עם משבר בשרשרת האספקה ועם מחסור במוליכים למחצה. להערכתה, המחסור ברכיבים צמצם את הייצור שלה בהיקף של כ-300,000 מכוניות במחצית הראשונה של 2022. לחברת רנו יש פעילות ענפה בתחום הרכב החשמלי, עוד מהתקופה שבה היא שיתפה פעולה עם בטר פלייס הישראלית. החברה דווחה שבעשור האחרון היא השקיעה כ-10 מיליארד אירו בפיתוח פתרונות רכב חשמלי, ומתכננת להשקיע בחמש השנים הקרובות סכום של כ-23 מיליארד אירו בתהליך החישמול.

סוללת הרכב מגיעה אל הגריד החשמלי

במסגרת הזאת החברה גם מקדמת את יוזמת Flins ReFactory – מפעל התיקון והשיפוץ שהיא הקימה ליד פאריס לפני כשנה.  המפעל מיועד להעסיקה כ-3,000 עובדים עד לשנת 2030, ולספק שירותי שיפוץ והסבה של מכוניות וחלקים ישנים. הוא יעסוק בהסבת כלי רכב מסחריים מונעי בנזין לכלי-רכב חשמליים. המפעל יספק שירותי הסבה ותיקון מכוניות, חלקי רכב וכרטיסים אלקטרוניים ישנים, לראשונה בקנה מידה תעשייתי. במקביל, רנו מקימה במפעל קו הסבות של סוללות רכב ישנות, אשר כולל שיפוץ הסוללות והפעלתן מחדש באמצעות בניית מערכות אגירת אנרגיה בהספק גבוה, אשר יימכרו למפעלי תעשייה וליצרניות חשמל.

במסגרת הזאת היא הקימה ב-2021 מכון הכשרה טכנולוגי בשם ReKnow University, אשר מכשיר אנשי מקצוע בתחום הרכב החשמלי, אבטחת מערכות המחשב ברכב ושיפוץ סוללות לצורך שימוש חוזר בסוללות הרכב החשמלי. רנו מסרה שבשנת 2021 סיימו 2,600 סטודנטים את ההכשרה במכון. המטרה היא להכשיר 3,000 עובדים נוספים ב-2022, ולהגיע להיקף כולל של 10,000 עובדים שעברו הסבה מקצועית עד לשנת 2025.

חלק מהפעילויות החדשות באות לידי ביטוי במעבדת החדשנות של רנו וניסאן הפועלת בפארק עתידים בתל-אביב, המשמשת לאיתור ובחינת טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך בתחום הרכב במטרה לשלבן במכוניות ובשירותים עתידיים של הקבוצה. המעבדה מתמקדת בחיישנים לרכב אוטונומי, הגנת סייבר וביג דאטה,. עד היום היא ביצעה יותר מ-30 פרוייקטים ובדיקות היתכנות עם חברות ישראליות, בהן: Autotalks, Argus, BrightWay Vision Electreon, Karamba ו-Upstream.

פרספטו מגייסת 50 עובדים לפיתוח הדור הבא של רחפני ניטור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן אוטונומי מתוצרת פרספטו. צילום: פרספטו

חברת פרספטו (Percepto) ממודיעין דיווחה על קמפיין לגיוס 50 עובדים לפיתוח הדור הבא של מערכת רחפני הניטור האוטונומיים Percepto AIM. המשרות שניפתחו כוללות תפקידי בק-אנד, פרונט-אנד ופול-סטאק, אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית, עיצוב מוצר, אוטומציה ו-QA, מנהלי מכירות ו-SDR לאירופה וארה"ב, אנשי תיפעול, לוגיסטיקה,כספים, פיתוח עסקי ועוד.

פרספטו הוקמה בשנת 2014 על-ידי דור אבוחצירה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן. היא נחשבת לאחת מ-10 חברות הרחפנים האוטונומיים הגדולות בעולם בתחום ניטור אתרים. מאז הקמתה החברה גייסה 72.5 מיליון דולר וכיום היא מעסיקה כ-180 עובדים במרכז הפיתוח במודיעין ובמשרדיה בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה.

פלטפורמת AIM מאפשרת להפעיל צי של רובוטים, כולל רובוטים המיוצרים על-ידי חברות אחרות, להקצות להם משימות לפי הצורך ולבחור ברובוט המתאים ביותר לכל משימה. פרספטו מתמקדת במערכות רובוטיות לניטור ושמירת מתקנים. המוצר הראשון שפיתחה היה רחפן אוטונומי בשם Sparrow (דרור), אשר מותקן בתוך מארז סגור באתרי היעד (drone-in-a-box), ויוצא ממנו באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

החברה פועלת בשיתוף פעולה עם Boston Dynamics, ופיתחה עמדת עגינה אוטונומית עבור רובוט השמירה Spot של בוסטון דיינמיקס, המאפשרת לסגור את מעגל ההפעלה שלו בלא מעורבות ישירה של בני אדם. עמדת העגינה מאפשרת לרובוט להגיע אליה כאשר המצברים שלו מתחילים להיחלש, ולבצע טעינה או להמתין למשימת הסיור הבאה שלו, כשהוא נמצא במתקן מוגן מפגעי מזג אוויר ובני אדם.

בחודש מרץ 2022 החברה קיבלה היתר מרשות התעופה האזרחית של ישראל (רת”א) המאפשר להפעיל את הרחפנים שלה מרחוק, ללא קשר עין עם הרחפן, וללא צורך במטיס רחפנים אלא רק בפיקוח של מפעיל מערכת הבקרה והשליטה. האישור מצטרף להיתר דומה שניתן על-ידי רשות התעופה הפדרלית (FAA) בארה"ב ביונאר 2022, להפעלת רחפנים מעבר לקו הראייה באתרי זיקוק נפט של דלק קידוחים בטקסס ובארקנסו. לקוחות נוספים של פרספטו, כדוגמת חברת החשמל של פלורידה, Florida Power & Light, חברת הרחפנים Skyward של וורייזן ולקוחות של החברה באיטליה, אוסטרליה, ספרד ונורבגיה, קיבלו היתרים דומים.

פרוט המשרות הפתוחות: https://percepto.co/careers

קוראי Techtime מקבלים קוד הנחה לכנס Space Tech Summit

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קוראי Techtime יקבלו הנחה מיוחדת של 150 שקל במהלך הרישום לכנס SpaceTech Summit International שיתקיים בפעם הראשונה ביום ה’, ה-12 במאי 2022, בביתן 10 במתחם אקספו בתל אביב. במהלך הרישום הקוראים יכולים להקליד את קוד ההנחה spacetech22, אשר יעניק להם רישום מוזל לכל ההרצאות והמפגשים בכנס. ארוע SpaceTech Summit International יוקדש למגמות עסקיות וטכנולוגיות בתחום החלל ומיועד למקבלי החלטות, קרנות הון סיכון, חברות סטארט-אפ ויזמים ואנשי טכנולוגיה המעורבים בתעשיית החלל בישראל.

בין נושאי ההרצאות: פלטפורמות מחשוב קוונטי, רובוטיקה בחלל, השפעות החלל על טכנולוגיות רפואיות, החלל ועתיד התחבורה והאינטרנט, החלל וטכנולוגיות חקלאיות, השפעת החלל על התפתחות ה-MetaVerse, תוכניות ארטמיס של נאס”א ליישוב הירח שאליהן הצטרפו ישראל ועשרות מדינות בעולם, ועוד. כנס ספייס-טק, בהנחיית דני קושמרו, הוא הכנס הראשון העוסק בעידן היזמות הפרטית בחלל, וישמש להארת מקומה של ישראל בקפיצה הטכנולוגית הבאה.

הכנס מתקיים בהובלת קרן ההון סיכון של תעשיית האירוספייס TYPE5 VC המובילה גם את קהילת SpaceTech Nation.

אפל חשפה רובוט למיחזור סמארטפונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תא פירוק הטלפונים ברובוט החדש של חברת אפל

חברת אפל (Apple) חשפה השבוע את הרובוט Daizy שאותו היא מפתחת ב-6 השנים האחרונות, אשר מפרק מכשירי סמארטפון ישנים, מפריד את החלקים ומכין אותם למיחזור או למיצוי 14 חומרים נדירים דוגמת קובאלט, ליתיום וטונגסטן. הרובוט מסוגל לטפל ב-200 מכשירים בשעה ולמחזר 1.2 מיליון מכשירים בשנה. החברה הודיעה שהרובוט מסוגל לפרק 23 דגמים שונים של מכשירי iPhone. אומנם הוא איטי יותר מרובוט הדור הראשון של החברה (Liam), אולם הוא יודע לטפל בהרבה יותר דגמים.

הרובוט פועל במרכז המיחזור של אפל באוסטין, טקסס. תהליך הפירוק כולל ארבעה שלבים נפרדים: בשלב הראשון הרובוט מסיר ממנו את צג הזכוכית. לאחר מכן המכשיר עובר לתהליך הסרת הסוללה, אשר משוחררת ממקומה באמצעות הקפאה עמוקה על-ידי הזרמת אוויר קפוא בטמפרטורה של מינוס 80°C. משם המכשיר נישלח אל עמדת זעזוע וניקוב המשחררת את הברגים ומפרקת את המכשיר לחלקיו השונים. בשלב הזה יש צורך בעד 54 פעולות ניקוב שונות, בהתאם לדגם, כדי לפרק את מכשיר לחלקיו הבסיסיים.

בשלב האחרון בתהליך, הרובוט ממיין את החלקים השונים כדי לשלוח אותם אל מתקני מיחזור של חברות חיצוניות. חברת אפל מסרה שבשנת 2021 היא השיגה שיא ברמת המחזור, וכ-20% מהחומרים ששימשו לייצור טלפונים חדשים היו חומרים ממוחזרים. כך למשל, כל האלומיניום במוצריה הוא ממוחזר, וכ-30% מהבדיל בהלחמות של כל המכשירים והמחשבים מתוצרתה הוא ממוחזר.

TSMC תתחיל לייצר רכיבי 3 ננומטר ב-2022

TSMC Fab
פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון הראשון של 2022 צמחו המכירות של חברת TSMC בכ-36% והסתכמו בכ-17.6 מיליארד דולר. הטכנולוגיות החדשות היו מנוע הצמיחה המרכזי במהלך הרבעון: 30% מההכנסות היו מייצור שבבים בתהליך של 7 ננומטר, ו-20% הגיעו מייצור רכיבים ב-5 ננומטר. גם ברבעון השני המכירות צפויות להסתכם בכ-17.6. חברת אפל היא הלקוחה הגדולה ביותר של TSMC, ובהתאם לזאת הגיע תחום הסמארטפונים ל-40% מהמכירות, כאשר שבבים למחשבים חזקים (HPC) תפסו כ-41% מהמכירות. תעשיית הרכב היתה אחראית לכ-5% בלבד מהמכירות, תחום ה-IoT לכ-8% ומוצרי צריכה אלקטרוניים לכ-3% מהמכירות.

בשיחת הוועידה לפני שבוע, אמר מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, שתהליך הייצור הבא של החברה, 3 ננומטר (N3), מבוסס על טרנזיסטורי FinFET ומתוכנן להיכנס לייצור במחצית השנייה של 2022. "אנחנו צופים שהוא ישמש לייצור רכיבים לסמארטפונים ולמחשבים חזקים. הלקוחות מביעים עניין גדול בתהליך החדש, ולהערכתנו בשנה הראשונה יתבצעו יותר הרצות ראשוניות (Tapeout) מאשר יצאו בשנה הראשונה של תהליכי N7 ו-N5". שנה מאוחר יותר, TSMC מתכננת להכניס לייצור את הגירסה המשופרת של התהליך, N3E. לדבריו החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח תהליך N2, אשר ייכנס לייצור במחצית השנייה של 2025.

TSMC מתקשה להשיג מכונות לייצור שבבים

הוא העריך שמנוע הצמיחה הגדול ביותר של החברה בשנים הבאות יהיה הייצור של רכיבים למחשבים חזקים, מכיוון שהדבר נובע מדרישה גוברת להגדלת ההקיבולת של מרכזי נתונים ותשתיות ענן. מהסיבה הזאת החברה גם צופה שהתהליכים המתקדמים יהיו מנוע הצמיחה שלה בשנים הבאות. יחד עם זאת, הוא הודה שהחברה מתמודדת מול קושי בהגדלת קיבולת הייצור, מכיוון שספקי ציוד הייצור שלה נתקלים בקושי לספק מערכות ייצור. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה איתם, ושלחנו צוותים שלנו אשר סייעו לזהות ולהשיג רכיבים אשר חסרים להם. למרות זאת, כושר הייצור שלנו לא יעמוד בשנת 2022 בהיקף הדרישה של הלקוחות".

העיצומים על רוסיה משחררים לחץ בשרשרת האספקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יחידת שריון רוסית באימונים בחודש שעבר בהרי אוראל. מקור: משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית

המלחמה באוקראינה הביאה להטלת שורה של עיצומים כלכליים על רוסיה על-ידי ארצות הברית ומדינות אירופה, במטרה למוטט את כלכלתה ולאלץ להפסיק את המלחמה. העיצומים האלה גרמו לכך שספקיות השבבים הגדולות באירופה ובארה"ב הודיעו על הפסקת הפעילות ברוסיה, ואליהן הצטרפו חברות גדולות במדינות כמו קוריאה, יפן וטאיוואן. המשמעות היא הפסקת רכישת חומרי גלם כמו אלומינים וניאון הדרושים לייצור שבבים, אולם גם הפסקת מכירת רכיבים אלקטרוניים לתעשייה הרוסית. האם ניתן להעריך כיצד תשפיע המלחמה באוקראינה על תעשיית השבבים העולמית?

תעשיית האלקטרוניקה ברוסיה אינה גדולה בהשוואה למשקלה הבינלאומי. רוסיה מייצאת בעיקר חומרי גלם ומקורות אנרגיה, ומייבאת מוצרים מכל התחומים. בשנת 2020 היא ייצאה מוצרים חשמליים בהיקף של כ-4.3 טריליון דולר, וייבאה מוצרים חשמליים ואלקטרוניים בהיקף של כ-25.9 טריליון דולר. להערכת האו"ם, היא אחראית בתחומים האלה על כ-0.2% מהסחר העולמי. אולם משקלה בתעשיית השבבים העולמית קטן ממשקלה בתחומים תעשייתיים אחרים.

בדיקה של Techtime במאגר המידע UN Comtrade Datbase מגלה שבשנת 2020 ייבאה רוסיה רכיבים דיסקרטיים (דיודות, טרנזיסטורים וכדומה) בהיקף של כ-440 מיליון דולר (כ-60% מהם הגיעו מסין), מעגלים משולבים (IC) בהיקף של כ-1.25 מיליארד דולר (כמחציתם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה) ומעבדים, מיקרו-בקרים, זכרונות ומעגלים לוגיים בהיקף של כ-750 מיליון דולר (כ-70% מהם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה). להערכת איגוד יצרני השבבים SIA, רוסיה צורכת פחות מ-0.1% מהשבבים המיוצרים בעולם. "בשנת 2021 הסתכם שוק ה-ICT הרוסי בכ-50.3 מיליארד דולר, מתוך שוק עולמי בהיקף של כ-4.47 טריליון דולר".

המחסור הקשה ביותר הוא של רכיבים ישנים

למרבית ההפתעה, בטווח הקצר הדבר עשוי לסייע לתעשיית האלקטרוניקה העולמית להתמודד עם משבר שרשרת האספקה והמחסור בשבבים. שכן למרות שהשוק הרוסי אינו גדול במונחים גלובליים, להערכת חברת המחקר Protocol הוא מיוחד מאוד: התעשייה הרוסית אינה מתבססת על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות הנדרשים בתחומים כמו 5G, IoT או מערכות בקרה ואוטומציה תעשייתיות. רוב הייבוא הוא של רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים יותר, עם משקל גדול מאוד של רכיבים אנלוגיים.

"רוב הרכיבים שרוסיה רוכשת הם רכיבים ישנים וזולים יחסית אבל רכיבים שקשה מאוד להשיג אותם, והם מצויים בליבו של המחסור ברכיבים. מדובר ברכיבים חיוניים לתעשיית הרכב ולמאות מוצרים נוספים". חלק גדול מתוכם הוא של רכיבים אנלוגיים המצויים בציוד תעשייתי, ומשמשים למיתוג בהספק גבוה ולבקרת תנועה.

מהבדיקה עולה שכמעט ואין ברוסיה תעשיית אלקטרוניקה צרכנית, מלבד ייצור מוגבל של מכשירי טלוויזיה. אפילו מערכות האלקטרוניקה הצבאיות של רוסיה מבוססות ככל הנראה על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות יותר. פירוש הדבר שבשלב הראשון לפחות – כל רכיב שלא יגיע לרוסיה – ישחרר חלק מהלחץ בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. מנגד, הדבר יספק שוק נוסף ליצרנים הסינים. חברות כמו SMIC הסינית, אשר מתקשה לקבל גישה אל טכנולוגיות ייצור חדשות, סובלת מעיצומים של הממשל האמריקאי ומסרבת להצטרף לעיצומים על רוסיה ובלארוס – צפויות ככל הנראה לספק את הרכיבים שרוסיה זקוקה להם.

הרעיון של בטר פלייס שב לתחייה – הפעם בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בטר פלייס (Better Place) הישראלית קיבלה פרסום עולמי כאשר ניסתה להוביל לפני עשור את מהפיכת החישמול בתעשיית הרכב, באמצעות גיבוש קונספט שבו הנהגים פטורים מהצורך להטעין את הסוללה. החברה בנתה תחנות אוטומטיות שהיו אמורות להחליף את הסוללות המרוקנות בסוללות מלאות בתוך מספר דקות, ואז להטעין אותן מחדש בתוך התחנה – ולהכינה להתקנה ברכב הבא. אלא שהרעיון נכשל: בשנת 2013 החברה נסגרה לאחר שהיא שרפה יותר מ-500 מיליון דולר ומסרה ללקוחות קצת יותר מ-900 מכוניות (מתוצרת רנו) בלבד, בין השנים 2011-2013.

אלא שיש רעיונות המסרבים לגווע. אתמול (ב') הודיעה חברת האנרגיה הסינית CATL על השקת שירות חדש בשם EVOGO אשר נפתח בעיר Xiamen הנמצאת על אי בדרום מזרח סין, לא רחוק משנגז'ו. השירות מבוסס על רשת של תחנות אוטומטיות להחלפת סוללות בכלי רכב חשמליים, אשר המרחק ביניהן יהיה לא יותר מ-3 ק"מ. הוא יינתן באמצעות החברה הבת CAES, ומבוסס על סוללות מודולריות בשם Choco-SEB: סוללות הדומות לחפיסת שוקולד וניתנות להחלפה בקלות (Swapping Electric Block).

טווח של 600 ק"מ בתוך 3 דקות

על-פי הרעיון של החברה, כל מכונית תהיה מצויידת ב-1 עד 3 סוללות, בהתאם לבחירת הנהג ולאורך הנסיעה שהוא מתכנן, כאשר זמן ההחלפה של כל סוללה יהיה פחות מדקה. במקביל, ניתן גם להטעין את סוללת הרכב באמצעות מחבר סטנדרטי של רכב חשמלי, באופן שבו משתמשים בעלי גישה לנקודת טעינה בבית או במגרשי חנייה, יוכלו לבחור בביצוע החלפת סוללה רק במקרים דחופים.

החברה מסרה שסוללות Choco-SEB מגיעות לצפיפות הספק של עד 160Wh/kg המספיקות לנסיעה למרחק של עד 200 ק"מ במכונית משפחתית. מכאן שהתקנת 3 מודולים בתחנה הרובוטית אורכת כ-3 דקות ומעניקה טווח נסיעה של כ-600 ק"מ. כל תחנת החלפה רובוטית זקוקה לשטח של שלוש מקומות חנייה בלבד, וכוללת מאגר של עד 48 סוללות.

חברת CATL היא אחת מיצרניות סוללות ליתיום-יון הגדולות בסין. היא אשר מייצרת סוללות בגדלים שונים, החל מסוללות לרכב חשמלי דו-גלגלי וארבע גלגלי, וכלה בסוללות ענק לשימוש בתחנות כוח, המיועדות לאגירת אנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים כמו השמש והרוח. בשנת 2019 היא חנכה תחנת אגירת חשמל מבוססת סוללות, אשר מגיעה להספק אגירה של יותר מ-700 מגה-ואט. בחודש אוגוסט החברה גייסה 9 מיליארד דולר בבורסה הסינית.

בניגוד לישראלית שהמודל העסקי שלה כלל שליטה מלאה בכל שרשרת הערך של הרכב, המודל של CATL פשוט: המטרה שלה היא למכור סוללות, ולכן שירות EVOGO נועד בעיקר לעודד יצרניות רכב קיימות להשתמש בסוללות מתוצרתה. היא לא עוסקת בסוגיות כמו ייצור מכוניות, מכירתן, ותשלום על שירותים היקפיים שונים, שלהערכת פרשנים רבים היו עקב אכילס של בטר פלייס.

"V2X היא הטכנולוגיה היחידה שיכולה לשפר משמעותית את הבטיחות בדרכים"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד אוטוטוקס און הרן (מימין) והמנכ"ל חגי זיס. צילום: Techtime

חברת אוטוטוקס הישראלית (Autotalks) נמצאת במצב הביניים המיוחד המאפיין כיום יצרניות רבות המפתחות פתרונות מתקדמים לתעשיית הרכב: המתנה לרגע שבו הטכנולוגיות החדשות ייכנסו לייצור סדרתי ויגיעו אל השוק. מעמדה המיוחד בא לידי ביטוי בדיווח של החברה מהחודש שעבר, שלפיו צמח צבר ההזמנות שלה להיקף של כ-200 מיליון דולר, למרות שלדברי מנכ"ל החברה, חגי זיס, "כרגע אנחנו עדיין לא נמצאים בשלב הייצור ההמוני".

בפגישה עם Techtime הסבירו המנכ"ל חגי זיס והמייסד והטכנולוג הראשי און הרן, כיצד נראית התחרות בתחום ה-V2X, מהו תאריך היעד של התעשייה העולמית, והיכן לדעתם מסתתר הפוטנציאל הגדול ביותר של השוק החדש (רמז: לא במכונית). חברת אוטוטוקס מכפר נטר הוקמה בשנת 2008 ועד היום גייסה כ-130 מיליון דולר. היא נחשבת לחברה הראשונה בשוק שפיתחה שבבי V2X, המקשרים בין הרכב לבין כלי-רכב אחרים ותמרורי הדרך.

היא גם הייתה הראשונה שהצליחה לשלב בשבב יחיד את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC עם טכנולוגיית C-V2X המתחרה. עד היום היא החברה היחידה בעולם המספקת שבבים העובדים בשתי הטכנולוגיות, ויש לה הסכמי אספקת שבבים עם שש יצרניות רכב גדולות. לדברי און הרן, "תעשיית הרכב מיצתה את היכולת לספק פתרונות בטיחות חדשים, ולכן יש צורך בשינוי רדיקלי שרק ה-V2X מסוגל לספק. חבילות הגנה אלקטרוניות, כמו מובילאיי למשל, משפרות את המצב הקיים, אבל לא שוברות את תקרת הזכוכית. רק ה-V2X יכול לעשות זאת, מכיוון שהוא החיישן היחיד המאפשר להתמודד עם ארועים הנמצאים מעבר לקו הראייה".

קואלקום שינתה את הכיוון של כל התעשייה

און הרן וחגי זיס נפגשו במהלך שירותם ביחידה 81 בצה”ל. לאחר השירות דרכיהם נפרדו: הרן עבד טקסס אינסטרומנטס והיה CTO בחברת פסווה, כאשר חגי זיס הצטרף לאיזיצ'יפ וסרגון, שבה היה המשנה למנכ”ל. בשנת 2008 גילה הרן שיש ביפן דיונים ראשונים בנושא התקשורת בין כלי-רכב. לכן כאשר החברה הוקמה ב-2009, המודל העסקי שלה היה מוכוון-יפן. האבטיפוס הראשון יושם בשנת 2010 על-גבי FPGA, שהעניק לחברה זכייה במכרז של טויוטה.

הפתרון של אואוטוקס להגנה על "משתמשי דרך פגיעים" המצויים מחוץ לרכב
הפתרון של אואוטוקס להגנה על "משתמשי דרך פגיעים" המצויים מחוץ לרכב

מאז עבר שוק ה-V2X שינויים רבים: בתחילה התעשייה התמקדה בפרוטוקול DSRC הייעודי, אולם לאחר מכן חברת קואלקום קידמה את הרעיון שלה, שקיבל את הכינוי C-V2X, בין השאר בגלל שחלק מהפרוטוקולים הגיעו מהעולם הסלולרי (שקואלקום היתה מזוהה איתו). רוב המדינות בעולם אימצו את פרוטוקול C-V2X מלבד האיחוד האירופי, אשר ממשיך להעדיף את טכנולוגיית DSRC. "התחלנו עם DSRC ובהמשך אימצנו גם את C-V2X, וכיום אנחנו החברה היחידה המספקת שבבים דואליים”.

מהפיכה עולמית בשנת 2024-25

"זהו תחום שקשה מאוד להיכנס אליו. האתגרים החישוביים מאוד קשים: צריך לדעת כיצד לקלוט מידע ממספר רב של כלי-רכב בו-זמנית, ולספק ודאות מלאה לזיהוי המקור של כל שידור. הרכיב שלנו יכולה לוודא תקשורת מלאה בין 200 מקורות שונים. הטכנולוגיה המתקדמת והדרישות המחמירות של השוק מייצרים חומת כניסה גבוהה מאוד. לכן, מבחינת הפיתוח אנחנו לא מתנהגים כמו חברת סטארט-אפ, אלא כמו תאגיד גדול אשר צריך לעבוד בזהירות ובקפדנות רבה מאוד".

מתי הטכנולוגיה תיכנס לשוק?

"שנת המהפיכה תהיה 2024-25. החל משנת 2023 ישולב ה-V2X כאחד מהפרמטרים בדירוג כוכבי הבטיחות של מכוניות ובאירופה ובארה"ב. זוהי נקודת הזמן שאליה מכוונות יצרניות המכוניות את רוב התוכניות שלהן, ושבה צפויה טכנולוגיית V2X להיכנס לשימוש המוני בתעשיית הרכב".

הפתעה: השוק הגדול ביותר יהיה מחוץ לרכב

און הרן: "אנחנו נמצאים גם בתחום התשתית. בחלק מהרמזורים בעולם כבר קיימת יכולת לזהות רכב ביטחון מתקרב, כדי לאפשר לו מעבר חלק ללא עיכובים. שוק התשתיות קטן יותר משוק כלי-הרכב. צריך לזכור שמספר ההרוגים בתוך הרכב קטן בהרבה ממספר ההרוגים שמחוץ לרכב. המגמה היום בערים הגדולות היא לאפשר לאופניים ולמשתמשים פגיעים להגיע אל הכביש, ולכן הם הנפגעים העיקריים בתאונות שבהן מעורבות מכוניות.

"הרכב החשמלי הנמכר ביותר בעולם הוא אופניים חשמליים. באירופה אנשים קונים אופניים חשמליים במחיר של עד 5,000 אירו. לדעתנו, לא ייתכן שיהיו בעיר אופניים חשמליים שאין להם הגנת V2X, מכיוון שהחיישנים האחרים המצויים ברכב מתקשים בזיהוי אופניים. זהו האתגר הבא שלנו. מערכות V2X באופניים, דוגמת פתרון ZooZ שלנו, צריכות להיות זולות ובעלות הספק נמוך מאוד. מדובר במהירות תנועה שונה וברגולציה שונה, והדבר דורש אופטימיזציה אחרת של השבבים ושל התוכנות. אולם יש כאן פוטנציאל גדול מאוד – אנחנו סבורים שבסופו של דבר, השוק שמחוץ לרכב יהיה שוק ה-V2X הגדול ביותר בעולם".

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

ראדא: הזמנות ב-29 מיליון דולר ברבעון הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית המכ"מים הטקטיים ראדא (RADA) מנתניה מדווחת כי קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של מעל ל-29 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. ההזמנות החדשות שהתקבלו מייצגות גידול של יותר מ-22% בהשוואה לרבעון המקביל של 2021. מעל ל-95% מסך ההזמנות שהתקבלו הן עבור המכ"מים הטאקטיים מבוססי התוכנה של ראדא לשימוש במערכות הגנה אקטיבית (APS), כלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD) ופתרונות הגנה נקודתיים לבסיסים ומתקנים אסטרטגיים. 80% מההזמנות התקבלו מהשוק האמריקאי, והיתר משווקים גלובאליים אחרים.

דב סלע, מנכ"ל ראדא הסביר כי היקף ההזמנות ב-2021 מהשוק האמריקאי היה נמוכות מעט מהמצופה בשל העיכוב באישור התקציב. "אולם, החל מסיום מצב זה אנו חווים מומנטום מחודש בקבלת הזמנות חדשות בארה"ב, שמהווה את השוק העיקרי שלנו, וצופים כי ההשהיות בהזמנות ובהכנסות שניגרמו כתוצאה מאי העברת התקציב יפוצו במהלך המשך שנת 2022. לאור המומנטום החיובי, ולצד הצרכים המודגשים למכ"מים מתוצרתנו למען איפשור פתרונות להגנה אווירית והגנה אקטיבית כפי שבאים לידי ביטוי במלחמה הנוכחית והמתמשכת באוקראינה, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו לשנת 2022 של יותר מ-140 מיליון דולר".

מניית ראדא בשלושת החודשים האחרונים. מקור: Yahoo Finance
מניית ראדא בשלושת החודשים האחרונים. מקור: Yahoo Finance

ואמנם, המלחמה באוקראינה העלתה מאוד את ציפיות המשקיעים כלפי ראדא, מתוך הנחה שהמלחמה תוביל לגידול בתקציבי הביטחון, בייחוד בקרב מדינות נאט"ו. הדבר השתקף בביצועי מניית החברה, שנסקה מאז תחילת השנה בשיעור של 62% לשווי שוק של 780 מיליון דולר.

המלחמה באוקראינה מזניקה את תקציבי הביטחון

בראדא מעריכים כי שוק היעד הפוטנציאלי הכולל של החברה נאמד ב-6 מיליארד דולר לעשר שנים. ואולם בשעה שארצות הברית היתה אחראית לכ-75% מההכנסות ב-2021, השוק האירופי עדיין מדשדש ורחוק ממיצוי. המלחמה באוקראינה הובילה למפנה בתפיסה הביטחונית של חלק ממדינות אירופה. כך למשל, ימים ספורים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה הכריז קנצלר גרמניה אולף שולץ על הגדלת תקציב הביטחון ב-100 מיליארד אירו ב-2022. בעקבות גרמניה, גם רומניה, פולין, בלגיה, איטליה ועוד הודיעו על הכוונה להגדיל את תקציב הביטחון.

המכ”מים של ראדא מותקנים בסוגים שונים של מערכות הגנה, כדוגמת מערכות לגילוי ויירוט כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD), מערכות הגנה מפני טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM), ומערכות הגנה אקטיביות.

עסקת הענק של Emza: חיישנים חכמים למחשבי Dell ניידים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מודול יצרנית המחשבים השלישית בגודל בעולם, Dell Technologies, תשלב את חיישן התמונה החכם של Emza Visual Sense מגבעתיים בכל המחשבים הניידים שהיא תייצר ממשפחות Latitude, Inspiron ו-Precision. מדובר בהזמנה הגדולה ביותר בתולדות החברה ושבזכותה היא תעבור השנה לריווחיות. החיישן של אמזה, בשם WiseEye, שייך לקטגוריית tinyML – שהם מוצרי בינה מלאכותית דלי-הספק. למעשה, הוא נחשב לאחד מפתרונות ה-tinyML הוויזואלי הראשונים בעולם.

במסגרת העיסקה עם דל, החיישן מופיע במתכונת של מיקרו-בקר עיבוד חסכוני מאוד באנרגיה ותוכנת עיבוד המותקנים על כרטיס המצלמה במחשבים הניידים. המערכת מריצה רשת נוירונית זעירה אשר יודעת לחלץ מחיישן הצילום מידע בסיסי מאוד על התנועות בסביבת המחשב, ולהשתמש בו כדי לבצע פעולות כמו החשכת המסך כאשר המשתמש אינו צופה בו, הגנה על תכנים באמצעות טישטוש התצוגה כאשר מישהו זר צופה בו, הפעלת המחשב באופן אוטומטי כאשר המשתמש מתיישב מולו, וביצוע פעולות נוספות בהתאם להעדפות המשתמש. המערכת פעילה תמיד, גם כאשר המחשב כבוי.

מנכ"ל אמזה, יורם זילברברג, סיפר ל-Techtime שהמערכת משתמשת אומנם במצלמה הקיימת, אבל מבלי להפעיל אותה באופן מלא. "אנחנו לוקחים ממנה תמונה ברזולוציה נמוכה מאוד כדי לבצע ניתוח שלה תוך שמירה על פרטיות. העיבוד נעשה בתוך המעבד שלנו ולמחשב אנחנו שולחים אינדיקציות כלליות דוגמת האם יש תנועה, האם יש אדם המביט במחשב, וכדומה. מטה-דטה. כל הפעולות האלה מתבצעות בהספק של מיליוואטים בודדים".

כרטיס הפיתוח WE-I Plus EVB של חברת היימקס, שנבנה לצורך יישום הטכנולוגיה של חברת אמזה
כרטיס הפיתוח WE-I Plus EVB של חברת היימקס, שנבנה לצורך יישום הטכנולוגיה של חברת אמזה

חברת Emza נמצאת בבעלותה המלאה של חברת השבבים הטאיוואנית Himax Technologies, אשר רכשה אותה בשנת 2018. בעקבות עיסקת הרכישה, פיתחה היימקס פתרונות עיבוד תמונה לאבזרי קצה המבוססים על התוכנה של אמזה, ועל חיישן תמונה ורכיב ASIC שהיימקס פיתחה על-פי ההנחיות של אמזה. הרכיב מבוסס על מיקרו-בקר ממשפחת ARC של סינופסיס. לדברי זילברברג, גם השבב שיסופק למחשבי דל ואשר פיתוחו הושלם בסוף 2021, יתבסס על מיקרו-בקר ARC. "הדבר ממחיש את רמת החסכון הגדולה במשאבי עיבוד שאמזה הצליחה להשיג". מדובר בעיסקה שבה אמזה תספק מיליוני יחידות.

בשנת 2021 מכרה דל כ-57 מיליון מחשבים. אומנם לא ברור כמה מהם שייכים למשפחות Latitude, Inspiron ו-Precision, אולם מדובר במיליוני יחידות. חברת אמזה מעסיקה כיום 25 עובדים ועובדת כחברה עצמאית לגמרי. לצד עבודה מול היימקס שבה היא מספקת מידע ומשתמשת ברכיבים של היימקס, היא נמצאת בקשרים גם עם יצרניות שבבים אחרות ואפילו עם חברת ARM, אשר מעוניינות להשתמש בתוכנה שלה. זילברברג: "אנחנו יודעים להתאים את התוכנה לכל פלטפורמת עיבוד".

לכתבות נוספות: Emza Visual Sense

שיתוף פעולה ל-EVR Motors בשוק הדו-גלגלי החשמלי בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ספקית המערכות לרכב ההודית Napino חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת EVR Motors מפתח-תקוה, שפיתחה מנוע חשמלי בעל טופולוגיה חדשנית המפחיתה את גודלו ומשקלו פי שניים ביחס למנועים קיימים. במסגרת ההסכם, Napino תשתף פעולה עם EVR כדי לפתח ולייצר מנועים חשמליים קלים עבור כלי-רכב דו-גלגליים בשוק הרכב ההודי.

Napino היא מהיצרניות והספקיות הגדולות בהודו של רכיבים חשמליים לתעשיית הרכב כדוגמת מיישרים, ווסתים, מצתים, יחידות בקרה אלקטרוניות ועוד. החברה היא ספקית של מרבית יצרני האופנועים והקטנועים בהודו. החברה משתפת פעולה גם עם חברות בינלאומיות כדוגמת Continental  ו-Shindengen.

EVR פיתחה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה”ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק”ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

EVR Motors גייסה עד כה מימון סיד של 10 מיליון דולר מכמה משקיעים, בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק, ובהשתתפותTeramips Technologies, שמממנת רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לצד קרנות SIBF ו-Varana Capital. בנוסף לכך קיבלה EVR מענקים מרשות החדשנות ומקרן BIRD. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית "בראשית" של SpaceIL. עופר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא"ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

אינטל ו-QuTech פיתחו תהליך ייצור קיוביט במפעלי שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב של אינטל שיוצר במסגרת המחקר לפיתוח מחשב קוונטי, כשהוא מונח על-גבי מחק של עיפרון. צילום: אינטל

חברת אינטל הכריזה על השלמת הפיתוח של טכנולוגיה חדשה אשר מקרבת את המיחשוב הקוונטי אל התעשייה. התהליך החדש פותח בשיתוף פעולה עם מכון QuTech ההולנדי במהלך חמש השנים האחרונות. הוא מאפשר לייצר פרוסות סיליקון במפעל ייצור שבבים סטנדרטי, הכוללות מספר גדול של קיוביט (silicon-spin qubits), שהן יחידות העיבוד הבסיסיות של מחשב קוונטי. המפעל של אינטל באורגון ייצר יותר מ-10,000 "שערים" על-גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, ובשיעור הצלחה של יותר מ-95%.

התהליך יושם באמצעות ציוד לייצור טרנזיסטורים מתקדמים של אינטל. מנהל תחום חומרת המחשוב הקוונטי באינטל, ג'יימס קלארק, אמר שהמחקר מוכיח שניתן להשיג ייצור המוני של מחשבים קוונטיים בטכנולוגיות הקיימות היום במפעלי ייצור שבבים. הדיווח על ההישג פורסם במאמר בכתב העת המדעי nature electronics. המחקר בוצע במסגרת פרוייקט שנועד לפתח טכנולוגיות ייצור תעשייתי של מחשבים קוונטיים המכילים מיליוני יחידות קיוביט באמצעות יצירת מלכודות חלקיקים (quantum dots) בתהליך תעשייתי המבוסס על ליתוגרפיה אופטית באורך גל של 193 ננומטר.

כאשר הופעל עליהם שדה מגנטי בתנאים מוגדרים, כל צמד של quantum dots יצר יחידת קיוביט אשר ניתן להשתמש בה לצורך עיבוד קוונטי. להערכת החוקרים, היכולת לייצר יחידות קיוביט בתהליך ייצור רכיבי סמיקונדקטור תעשייתיים מעניקה לתהליך יתרון נוסף – הדבר מאפשר לייצר בעתיד רכיבי עיבוד הכוללים גם מרכיב של עיבוד קוונטי וגם מרכיב של לוגיקה אלקטרונית סטנדרטית בשבב יחיד. "כיום החוקרים עובדים בעיקר באמצעות יחידות קיוביט המיוצרות במעבדה. המחקר שלנו נועד להוכיח שניתן לתעש את תהליך הייצור שלהם", הסבירה חוקרת קיוטק, אן-מארי צוורבר.

טושיבה ו-TriEye מפתחות מצלמת SWIR ליישומים תעשייתיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת TriEye התל אביבית דיווחה שהיא מפתחת מצלמה תרמית ליישומים תעשייתיים ולתעשייה התהליכית, המבוססים על חיישן אינפרא-אדום בגלים קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) שהיא פיתחה. החיישן רגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm, אשר מעניקים יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. הפרוייקט מתבצע בשיתוף עם חברת Toshiba Teli היפנית הנמצאת בבעלות טושיבה, אשר מתמחה בייצור מצלמות ליישומים תעשייתיים וליישומי בקרה ואוטומציה. 

החברה מסרה שבמסגרת הפרוייקט נבנתה מצלמת ה-SWIR מבוססת CMOS הראשונה בעולם העומדת בתקנים תעשייתיים. המצלמה החדשה מוסיפה מידע שעד היום לא נקלט במצלמות הבקרה התעשייתיות. שתי השותפות מתכננות לשווק את המוצר במשותף. המצלמה החדשה תתחרה במצלמות המבוססות על חיישני InGaAs, אשר מוכרות שנים רבות בתעשייה, אולם לא זוכות לשימוש נרחב בגלל עלותן הגבוהה. להערכת השותפות, המוצר החדש יאפשר שימוש נרחב במצלמה ליישומי בקרת איכות וגילוי תקלות סמויות  בחלקים המיוצרים בתעשייה.

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי. בנובמבר 2021 היא השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית, ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם פורשה, אשר השיקעה בה כ-2 מיליון דולר.

ישראל השלימה בהצלחה את הניסוי במיירט-לייזר קרקעי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המינהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) וחברת דיווחו היום (ה') כי השלימו סדרת ניסויים במערכת יירוט קרקעית בלייזר כנגד איומים תלולי מסלול. המדגים פותח בשיתוף פעולה בין מפא"ת לחברת רפאל. הוא ביצע יירוט של פצמ"רים, רקטות, טילי נ"ט וכלי טיס בלתי מאוישים. ראש מו"פ במפא"ת אשר הוביל את הפרוייקט, תא"ל יניב רותם, אמר כי השימוש בלייזר הוא "שובר שיוויון. הטכנולוגיה פשוטה לתפעול ומוכיחה כדאיות כלכלית".

שר הביטחון, בני גנץ, אמר שישראל תבצע "הזמנת ענק לפיתוח וייצור מערכת הגנה בלייזר". המטרה היא להציב בתוך 10 שנים סוללות של משדרי לייזר לאורך גבולות המדינה. בחודש יוני 2021 השלימו חברת אלביט מערכות, חיל האוויר ומפא”ת סדרת ניסויים מוצלחים שבמהלכם הם יירטו כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת הלייזר הישראלית כשהיא מופעלת בתצורה האווירית שלה. אלביט משתתפת גם בפיתוח הלייזר הקרקעי, אם כי במקרה הזה הקבלנית הראשית היא חברת רפאל.

ישראל מפתחת שלוש מערכות הגנה שונות

טכנולוגיית לייזר החשמלי הישראלית פותחה בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ. היא נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה. בינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים ואפילו להתגבר על הפרעות באטמוספירה. בעקבות פריצת הדרך, היא התניעה שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר בשיתוף רפאל ואלביט: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; מדגים לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ומדגים לייזר אווירי המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, דוגמת מטוס או מל"ט.

מנוע צמיחה חדש של התעשייה הביטחונית

ביולי 2021 חתמו רפאל ולוקהיד מרטין על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל”טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל ובמקביל יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. בתחילת 2021 העריך מנכ”ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת האווירית של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים, ובחודש שעבר הוא אמר שהלייזר צפוי להיות מנוע צמיחה של החברה.

מכליס: “הלייזר יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל”ט – וזו רק ההתחלה. בתחום הזה אנחנו המובילים בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי”.

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב”ט):

 

כנס SpaceTech יתקיים ב-12 במאי 2022 בביתן 10, אקספו ת-א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס SpaceTech Summit International יתקיים בפעם הראשונה ביום ה', ה-12 במאי 2022, בביתן 10 במתחם אקספו בתל אביב. הכנס יוקדש למגמות עסקיות וטכנולוגיות בתחום החלל ומיועד למקבלי החלטות, קרנות הון סיכון, חברות סטארט-אפ ויזמים ואנשי טכנולוגיה המעורבים בתעשיית החלל בישראל.

בין נושאי ההרצאות: פלטפורמות מחשוב קוונטי, רובוטיקה בחלל, השפעות החלל על טכנולוגיות רפואיות, החלל ועתיד התחבורה והאינטרנט, החלל וטכנולוגיות חקלאיות, השפעת החלל על התפתחות ה-MetaVerse, תוכניות ארטמיס של נאס"א ליישוב הירח שאליהן הצטרפו ישראל ועשרות מדינות בעולם, ועוד.

במהלך הארוע ניתן יהיה לשמוע באופן אישי מצוות ממשימות החלל של איתן סטיבה ואקס יום-1 של ספייס איקס, וללמוד על מאחורי הקלעים של האסטרונאוט הישראלי השני בחלל. כנס ספייס-טק, בהנחיית דני קושמרו, הוא הכנס הראשון העוסק בעידן היזמות הפרטית בחלל, וישמש להארת מקומה של ישראל בקפיצה הטכנולוגית הבאה.

הכנס מתקיים בהובלת קרן ההון סיכון של תעשיית האירוספייס TYPE5 VC המובילה גם את קהילת SpaceTech Nation.

למידע נוסף ורישום: SpaceTech Summit International

סלווייז נכנסת לשוק הטלקום בטאיוואן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שיתוף פעולה לחברת סלווייז (Cellwize) הישראלית בשוק הטאיוואני, עם חברת e-Formula המקומית, המספקת פתרונות חומרה ותוכנה לתעשיית הטלקום. שתי החברות השיקו בטאיוואן את פתרונות האוטומציה של סלווייז לרשתות דור חמישי בטכנולוגיית ORAN. בין לקוחותיה של אי-פורמולה נמנות וואווי, נוקיה, Elixin ו-ZTE, ומפעילי טלקום מקומיים דוגמת Globe, PLDT, Smart ו-DITO בפליפינים. החברה מספקת למפעילות הטלקום שירותי בניית רשתות 4G ו-5G, מגדלי תקשורת, ציוד אספקת חשמל ו תכנון והקמה של חדרי תקשורת ודטה-סנטר.

סלווייז פיתחה את פלטפורמת Cellwize Chime, שהיא תוכנת בינה מלאכותית ולימוד מכונה מבוססת ענן, אשר לומדת את הרשת הסלולרית ומסייעת למפעילים לנהל את הרשת, לפרוס רשתות חדשות, ולבצע אופטימיזציה של השירותים באופן אוטומטי. הצורך בפתרון כזה נובע מהסיבוכיות של רשתות הדור החמישי, אשר כוללות כמות עצומה של תאים סלולריים ושל ציוד אלחוטי מתוצרת יצרנים שונים. משימת הפריסה, המעקב והאופטימיזציה של רשת כזאת היא כמעט בלתי אפשרית ללא אוטומציה. הפלטפורמה של החברה נמצאת כיום בשימוש של יותר מ-30 לקוחות ב-16 מדינות, ובכלל זה ורייזון, דויטשה טלקום וטלפוניקה.

שרון אללוף, סמנכ"לית הפיתוח העסקי של אסיה בסלווייז אמרה: "שוק הטלקום הטאיווני מאופיין בתשתית מצוינת ובתחרות בין שלושת המפעילים המובילים. השוק נמצא במומנטום לאימוץ והרחבת פריסה של רשתות 5G ו ORAN – עם היקף השקעה מאסיבי, אקוסיסטם פעיל בעידוד ממשלתי . ההשקה של הפלטפורמה לראשונה בטייוואן מאפשרת לנו לקחת חלק משמעותי באקוסיסטם המקומי".

הסכם בין סלווייז לאי-פורמולה נחתם במסגרת תכניות IP² להאצת הכניסה של חברות סטארטאפ ישראליות לשוקי המזרח הרחוק ולפעילות באקו-סיסטם של טאיוואן. התוכניות פועלות במרכז החדשנות Startup Terrace, אשר נתמך על-ידי מינהל החברות הקטנות והבינוניות של משרד הכלכלה בטייוואן. רני שיפרון, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe מנהל התכנית בישראל ונציג חברת i2i הטייוואנית, שהקימה ומנהלת אקו-סיסטם טכנולוגי התומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות בטייוואן. 

בשנה וחצי האחרונות התקיימו בישראל שני מחזורים של תכניות IP² בהם השתתפו קרוב ל-50 חברות, התקיימו יותר מ-300 פגישות וירטואליות ופיזיות ונחתמו כ-25 הסכמי שיתופי פעולה. בימים אלו מתקיימת ההרשמה למחזור השלישי שיתמקד בתחומי הבריאות, אנרגיה מתחדשת וסייבר סקיוריטי.

קיידנס השיקה משפחת בקרי איתרנט התומכת ב-800Gbps

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על משפחת בקרים חדשה לממשקי איתרנט בשם High-Speed Ethernet Controller IP, המאפשרת ליישם מערכות המגיעות לקצב העברת מידע של עד 800Gbps. הבקרים כוללים את הקניין הרוחני של Cadence SerDes PHY ומותאמים לייצור בתהליכים המתקדמים של 7/5/3 ננומטר. משפחת הבקרים החדשה תומכת ברוחבי פס שונים: 100G, 200G, 400G ו-800G Ethernet.

היא מציעה את היכולות הבאות:

    • תמיכה בפתרונות ערוץ Ethernet יחיד או רב-ערוצי, ועמידה בדרישות התקנים של IEEE 802.3 ו- Ethernet Technology Consortium.
  • ה-IP מספק בקר (MAC), שכבת משנה לקידוד פיזי (PCS), תיקון שגיאות קדימה (FEC) והצמדת מדיום פיזי (PMA) עבור ארכיטקטורה מלאה.
  • תמיכה אינטגרטיבית ב-FEC, הכוללת RS(528,514), RS(544,514), Firecode ו-Low Latency RS FEC של Ethernet Technology Consortium, מעניקה ללקוחות את הגמישות לבחור את האפשרות הטובה ביותר עבור דרישות היישומים שלהם.

החברה מסרה שתת-המערכות המשולבות מספקות PPA משופר (Power, Performance and Area), לאחר שנבדקו בהצלחה ביישומים של לקוחות AI/ML. "הביקוש העצום לרוחב פס עבור יישומי ענן, AI/ML ו-5G הניע את ההתפתחות של פרוטוקולי Ethernet והאיץ את  קצב האימוץ של 800G", אמר רישי צ'ו, סגן נשיא בחטיבת ה-IP בקיידנס.

למידע נוסף: www.cadence.com/go/hsethernetcontroller

KLA הכריזה על שירות חדש המאפשר לבצע אופטימיזציה של תכנוני PCB באמצעות הענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת KLA, המספקת פתרונות בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים, השיקה שירות ענן חדש לביצוע אנליזה ואופטימיזציה של תכנוני PCB והכנתם לייצור המוני אצל קבלן הייצור. לדברי החברה, מדובר בשירות הראשון בתעשיית המעגלים המודפסים אשר מבצע את תהליך האופטימיזציה DFM – Design For Manufacturing, דרך הענן. באמצעות יכולות העיבוד בענן, ניתן לקצר מאוד את זמני הבדיקה ואת הבאת התכנון לייצור. הפתרון, והעברתו לענן, פותחו בישראל, בחטיבת התוכנה פרונטליין של KLA.

DFM Analysis הינו סט אלגוריתמים אשר באמצעותם בודק קבלן הייצור את תכנון המעגל המודפס שנשלח אליו מהלקוח ומוודא כי הוא מתאים לייצור, ובפרט לתהליכי הייצור של אותו קבלן. האלגוריתמים הללו בודקים היבטים בתכנון ה-PCB כמו ההולכה החשמלית בין השכבות, הארכיטקטורה המבנית וההתאמה של החומרים. התהליך גם נועד לבצע אופטימיזציה של התכנון, כך שיהיה קומפקטי, חסכוני וקטן כמה שניתן.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנהל חטיבת פרונטליין וסגן נשיא ב-KLA, ערן לזר (בתמונה למעלה), כי המורכבות הגוברת של שבבים כיום הופכת את תהליכי ה-DFM לממושכים יותר. "המעגלים המודפסים נהיים יותר ויותר מורכבים וצריכים לתמוך בפונקציונליות גדולה יותר, עבור יישומים כגון 5G ואוטומוטיב. כל זה הופך את תהליך ה-DFM לממושך יותר. הוא עשוי לקחת שעות רבות ולעיתים מספר ימים. כיום, כל יצרן מבצע את התהליך באמצעות שרת מקומי, עם משאבי עיבוד מוגבלים. מאחר שמדובר בתהליך טורי, נוצר 'פקק' שמעכב את ההכנה לייצור".

ניצול היכולות של עיבוד מקבילי

המעבר לענן מאפשר לרתום לתהליך את משאבי העיבוד הכמעט בלתי מוגבלים של הענן (AWS במקרה הזה). כחלק מהעברת השירות לענן, ביצעו בחטיבת פרונטליין ביזור ופריסה של הקוד, כך שניתן יהיה להריץ את התהליך על מספר רב של ליבות במקביל. חברת KLA מסרה שלקוחות החברה אשר הספיקו להתנסות בשירות החדש דיווחו על האצת התהליך בשיעור של עד 90%.  לדוגמא, לקוח המייצר מעגלים מודפסים מסוג HDI – High Density Interconnects קיצר את זמן האנליזה מ-75 שעות ל-30 דקות. לקוח נוסף המייצר מעגלים מודפסים לתחום ה-MiniLED קיצר את משך האנליזה מ-9 שעות ל-20 דקות. 

לזר: "עם העברת המערכת לענן, אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו להריץ את האלגוריתמים על מספר רב של מעבדים במקביל, ולקצר משמעותית את תהליך ההרצה. יתרון זה מוביל לקיצור ניכר בזמן ההגעה אל השוק ולחיסכון משמעותי בעלויות. זה יספק יתרון תחרותי לקבלני ייצור."

סיגייט מרחיבה את מרכז הפיתוח בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ראבי נאיק במרכז הפיתוח בתל אביב. צילום: שני סדיקאריו

חברת סיגייט (Seagate Technology) העבירה למרכז הפיתוח הישראלי את האחריות הטכנולוגית על פרוייקט האיחסון בענן Lyve Cloud, שאותו היא השיקה בחודש מרץ 2021. במסגרת הזאת החברה שכרה לאחרונה קומה נוספת במתחם עזריאלי-שרונה, ומתכננת לגייס עובדים נוספים מעבר ל-24 העובדים הקיימים היום במרכז. המטרה היא לשלש את מספר מהנדסי התוכנה באתר.

סגן נשיא סיגייט ומנהל פרוייקט Lyve Cloud, ראבי נאיק (Ravi Naik), סיפר ל-Techtime שבסך הכל מועסקים בפרוייקט כ-120 עובדים בכל העולם. נאיק: "המערכת הראשונית פותחה בארה"ב ובסינגפור, כאשר האחריות הטכנולוגית על תחזוקת ליבת המערכת ועל המשך הפיתוח הועברו לישראל. אנחנו מאמינים שצריך לפתח את הטכנולוגיה במקום שבו יש את המהנדסים הטובים בעולם".

הענן הציבורי יעיל בעיבוד, וגרוע באיחסון

חברת סיגייט היא מיצרניות כונני האחסון הוותיקות בעולם והמתחרה המרכזית של ווסטרן דיגיטל. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-18.2 מיליארד דולר. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-10.67 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-6.2 מיליארד דולר. בחודש מרץ 2021 היא השיקה יוזמה יוצאת דופן: שירות ענן המספק פתרון איחסון בלבד עבור המידע הארגוני. השירות ניתן בשיתוף פעולה עם חברת תשתיות האירוח Equinix, המפעילה 240 דטה-סנטרים ב-27 מדינות. היא מארחת חלק מהתשתיות של ענקיות ענן כמו AWS, גוגל קלאוד, אז'ור של מיקרוסופט, אורקל ועוד.

מדוע בכלל צריך ענן לאיחסון בלבד?

נאיק: "איחסון הוא נושא מיוחד מכיוון שנפח המידע נמצא כל הזמן בצמיחה, והדבר מעיק על המאזן הפיננסי. הענן יעיל מאוד בביצוע פעולות עיבוד, אבל כאשר צריך לשמור כמויות מידע עצומות כדי לעמוד בדרישות כמו התאוששות מאסון או דטה אנליטיקס, הארגונים משלמים מיליוני דולרים בשנה. באמצעות Lyve Cloud ביטלנו מרכיבי הוצאה רבים והוזלנו פי 5-7 את עלות האיחסון".

"בחמש עשרה השנים האחרונות העננים צמחו ויצרו כלכלת גודל, במטרה לפשט ולהוזיל את תשתיות המידע, אבל במידה רבה זה לא מה שקרה. הענן מורכב לניהול ומחירו עולה. צריך גישה חדשה אל התשתיות. אנחנו מעריכים שהשוק שיתפתח יהיה מורכב מעננים גדולים ומאוחדים, ומפתרונות ענן לצרכים מיוחדים, ושהמעבר ביניהם יהיה קל. אנחנו קוראים למגמה הזאת בשם 'חירות מרובת-עננים' (Multi-cloud Freedom). בתוך המגמה הזאת, אנחנו ענן האיחסון הגדול הראשון בעולם".

חיפוש רעיונות חדשים בישראל

"כיום יש לנו שני דטה סנטרים בארה"ב בנפח איחסון של 270 פטה בייט. לאחרונה פתחנו דטה סנטר בסינגפור. השותפות שלנו עם אקוויניקס מבוססת על כך שיש להם תקשורת ישירה ומהירה מאוד עם כל העננים הגדולים. כאשר אנחנו פותחים דטה סנטר אנחנו למעשה מביאים את ציוד האיחסון שלנו (מתוצרת סיגייט) אל אתר שלהם, ומתחילים לפעול ממנו. במהלך 2022 נפתח עוד ארבעה אתרים: לונדון, פרנקפורט, מומבאי וטוקיו".

מהי הפעילות שלכם בישראל, לאיזה מטרה אתה מבקר בארץ?

"בשנת 2019 הקמנו מעבדה בתל אביב במטרה להתוודע אל קהיליית הסטרט-אפים הישראלית. יש לנו לקוחות בישראל המציעים ללקוחות גלובליים שירותים כמו דטה אנליטיקס ובינה מלאכותית (AI) למשל, והדבר מעניין אותנו.כעת אנחנו צומחים והצוות בישראל מוסיף יכולות חדשות לפלפטורמת הענן. הגעתי לישראל כדי לפגוש חברות שיוכלו להציע שירותים חדשים ומיוחדים על הפלטפורמה שלנו. זו אחת מהסיבות שישראל היא מקום חשוב".

 

מפא"ת הזמינה מבירד מערכת הגנה אקטיבית ניידת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה מפתחת עבור מפא"ת במשרד הביטחון אב-טיפוס של מערכת הגנה אקטיבית (APS) עבור כוחות קרקעיים הפרוסים בשטח, מפני איומים מונחי-חום כדוגמת טילי נ"ט, טילי כתף ו-RPG. בשונה ממערכות הגנה אקטיביות קיימות של חברות ביטחוניות ישראליות, המיועדות בעיקר לכלי-רכב משוריינים וטנקים, המערכת של בירד מיועדת לספק הגנה לכוחות צבא היבשה המצויים במתחמים דוגמת שטחי התכנסות, חמ"לים, בסיסים וכדומה.

המערכת החדשה תספק פתרון הגנה מלא, מזיהוי ואימות האיום, עקיבה אחר מסלולו לצורך הכוונת המיירט – ויירוט. הפיתוח נמצא בשלבים מתקדמים ובירד צפויה להציג בפני משרד הביטחון את אב-טיפוס ולבצע הוכחת היתכנות עוד השנה. מפא"ת תישא בחלק מהוצאות מימון הפרויקט. כיום בירד פועלת בתחום ההגנה על כלי-טיס. הפרוייקט החדש מכניס אותה לשוק חדש לגמרי מבחינתה.

בירד "מקרקעת" את המערכת האווירית

המערכת מבוססת על מוצר הדגל של בירד אירוסיסטמס – מערכת ההגנה האקטיבית SPREOS – אשר מגינה על כלי-טיס מפני טילים מונחי-חום (DIRCM). המערכת נחשפה לראשונה בחודש פברואר 2019 (ראו דיווח ב-Techtime) ומאופיינת בשיעור נמוך מאוד של התראות שווא. היא כוללת מכ”ם דופלר ומכשיר לייזר שהחברה ההצליחה לשלב במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ”ם פועל בו-זמנית בשני תדרים: תדר L-band (1–2 GHz) ותדר Ka-band (26–40 GHz).

המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל, בכיוונו ובמהירות התקדמותו. המידע הזה מאפשר לתכנן את אסטרטגיית התגובה של המערכת ולהפעיל שבש  לייזר הבנוי בטכנולוגיית QCL, אשר משגר את קרן הלייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ”ם – שבמילא כבר מכוונת אל המטרה. הקרן מייצרת קרינה ממוקדת בתדרי Band I ו-Band IV, אשר משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול.

מערכת SPREOS בתצורה אווירית: מכ”ם דופלר ושבש-לייזר ביחידה אחת
מערכת SPREOS בתצורה אווירית: מכ”ם דופלר ושבש-לייזר ביחידה אחת

המערכת הקרקעית תתבסס על מערכת SPREOS האווירית, אולם תעשה שימוש באמצעי יירוט אחר הנשמר בשלב זה בסוד, של חברה אחרת, במקום בשבש-הלייזר של בירד. בירד תהיה אחראית על האינטגרציה של כל חלקי המערכת. סמנכ"ל השיווק של החברה, שאול מזור, סיפר ל-Techtime, שמדובר בקונספט חדשני בעולמות ההגנה האקטיבית.

מזור: "המערכת שלנו מספקת מענה לאיום שכיום אין לו מענה הולם. היא מאוד קלת-משקל ושונה בתפיסה המבצעית ממערכות הגנה אקטיביות קיימות השוקלות מאות קילוגרמים ומגינות על כלי-רכב. המערכת החדשה תספק כיפת הגנה קרקעית לכוחות המתמרנים. אנחנו מוכרים בעולמות האוויריים, ובפרויקט הזה אנחנו מוכיחים את יכולותינו בעולמות הקרקעיים".

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של בירד, שאול מזור, מתוך תוכנית מס' 4 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוקטובר 2019:


‭‮

שני קווי הפעילות של בירד

חברת BIRD Aerosystems מהרצליה היא חברה ביטחונית פרטית המתמחה בשני קווי מוצרים עיקריים. קו המוצרים הראשון מתמקד בפיתוח מערכות אוויריות להגנה מפני טילים (AMPS), המותקנות בעיקר במטוסים קטנים כגון מטוסי מנהלים פרטיים, מטוסים ומסוקים צבאיים. בנוסף, החברה מפתחת פתרונות מערכתיים לכוחות משימה המורכבים מכלים אוויריים, ספינות, כלים יבשתיים ועמדות בקרה קרקעיות. פתרונות אלה מיועדים לגופי אכיפת חוק כגון משטרה, הגנת גבולות, משמר חופים וכדומה. פעילות החברה בקו עסקים זה מתמקדת במדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה.

מובילאיי הגישה תשקיף סודי לקראת הנפקה בוול סטריט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב אוטונומי של מובילאיי המצוייד במערכת החישה החדשה, True Redundancy

תהליך ההפרדה בין חברת מובילאיי (Mobileye) לבין חברת אינטל מתחיל לצבור תאוצה. בסוף השבוע הגישה אינטל לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), טיוטה חסויה של התשקיף שהיא מתכננת לפרסם (Form S-1), ערב הנפקת מניותיה של מובילאיי למסחר בוול סטריט. אינטל מסרה שעדיין לא נקבע כמה מניות יימכרו ומה יהיה היקף ההון שהחברה מתכננת לגייס. פרסום המסמך וקביעת מועד ההנפקה ייעשו בהתאם לשיקולים עסקיים ורק לאחר שרשות ניירות הערך תסיים לבדוק את ההצעה ותאשר אותה. 

חברת מובילאיי מהר חוצבים, ירושלים, הונפקה לציבור בשנת 2014 ובשנת 2017 היא נרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. בדצמבר 2021 הודיעה אינטל שהיא מתכננת להנפיק את מובילאיי באמצע 2022, באמצעות מכירת מניות לציבור (IPO) בהיקף שישאיר אותה כבעלת מניות הרוב בחברה, כאשר שתי החברות ימשיכו לשתף פעולה בתחום טכנולוגיות הרכב. סוכנות רויטרס מסרה בעבר שלהערכת אינטל, השווי של מובילאיי בהנפקה יהיה יותר מ-50 מיליארד דולר.

התשקיף יספק מענה לתעלומת Moovit

חברת מובילאיי מעסיקה כ-2,500 עובדים בישראל ומתכננת לגייס עוד כ-1,000 עובדים. היא פועלת בשוק הנמצא בתהליך צמיחה מואצת, למרות המחסור העולמי בשבבים ומשבר שרשרת האספקה בתעשיית הרכב. יחד עם זאת, מדובר בשוק שנעשה תחרותי מאוד מכיוון שכל יצרניות השבבים נכנסו אליו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, מובילאיי נמצאת בצמיחה, ומנתוני הדו"ח השנתי האחרון של חברת אינטל מתברר שמכירותיה בשנת 2021 צמחו בכ-43% והגיעו להיקף של כ-1.4 מיליארד דולר.

פרסום התשקיף ייתן תשובה לאחת מהתעלומות של אסטרטגיית אינטל בשנים האחרונות: מה יהיה גורלה של חברת Moovit הישראלית שאותה רכשה אינטל במאי 2020 תמורת כ-900 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2012 בתל אביב וממשיכה לפעול כחברה עצמאית, אולם הטכנולוגיה שלה משולבת במובילאיי. לקראת האסיפה השנתית של בעלי המניות, אינטל פירסמה לפני פחות משבועיים מכתב למשקיעים, שבו היא הסבירה שחברת Moovit נירכשה כדי לסייע למובילאיי להביא את שירותי המוביליטי שלה אל השוק. האם גם Moovit תונפק במסגרת הנפקת מובילאיי? האם היא תישאר בבעלות אינטל? ואם אינטל נפרדת ממובילאיי – האם היא תעמיד גם את Moovit למכירה או להנפקה?

מובילאיי חשפה ערכת נהיגה אוטונומית חדשה

מנכ"ל מובילאי, פרופ' אמנון שעשוע, עם חיישן ה-LiDAR של אינטל-מובילאיי
מנכ"ל מובילאי, פרופ' אמנון שעשוע, עם חיישן ה-LiDAR של אינטל-מובילאיי

בתוך כך, חברת מובילאיי חשפה היום את מערכת החישה החדשה, True Redundancy, שאותה היא מפתחת בשנה וחצי האחרונות עבור כלי-רכב אוטונומיים. בניגוד לעבר, שבו החברה היתה ממוקדת בנהיגה אוטונומית מבוססת מצלמות בלבד, המערכת החדשה כוללת חיישנים נוספים: מכ"ם ול-LiDAR. החברה מסרה שזו תהיה התצורה המלאה של כלי-הרכב אשר יספקו את שירותי הרובו-טקסי שהיא מתכננת להשיק בישראל ובגרמניה.

החברה מסרה שהמערכת מספקת ייתירות גבוהה מאוד, מכיוון שהיא מבוססת על שתי מערכות ניהוג אוטונומי מלאות ועצמאיות: ערכת מצלמות וידאו וערכה של חיישני מכ"ם ול-LiDAR, אשר יכולות, כל אחת בנפרד, לספק את המודלים המרחביים המלאים וליישם את מדיניות הנהיגה האוטונומית – ללא תלות אחת בשנייה. מערכת True Redundancy המלאה כוללת מצלמות לכיסוי של 360°, מכ"ם לכיסוי של 360° ו-LiDAR קדמי בחזית הרכב.

לפני קצת יותר משנה גילה נשיא ומנכ”ל מובילאיי, פרופ’ אמנון שעשוע, שחברת מובילאיי מפתחת ביחד עם חברת אינטל חיישן LiDAR אשר מיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של אינטל, ומכ”ם בעל 2,304 ערוצים וירטואליים המבוסס על מערך של 48X48 מקמ”שים. חיישן ה-LiDAR מבוסס על טכנולוגיית FMCW – Frequency-Modulated Continuous Wave המאפשרת לייצר נקודות מרחב באמצעות מדידת מהירות יחסית (בדומה לאפקט דופלר) ולא באמצעות מדידת זמנים (Time of Flight).

החיישן יבצע מדידות עד לטווח של 300 מטר, וקיבל את השם Visual LiDAR – ViDAR. מובילאיי מעריכה שהחיישנים מתוצרתה יגיעו לשוק בשנת 2025. בינתיים היא משתמשת במערכות מכ"ם זמינות בשוק ובחיישני LiDAR מתוצרת חברת Luminar.

Sanolla קיבלה אישור FDA לסטטוסקופ הקולט גלי תת-שמע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ סנולה (Sanolla) מנשר הודיעה שה-FDA נתן אישור 510(k) לשימוש קליני בסטטוסקופ החכם שפיתחה, אשר מסוגל לזהות צלילי תת-שמע (אינפרה-סאונד), שהם גלי קול בתדר שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע. אישור ה-FDA ניתן אחרי שהחברה קיבלה גם אישור אמ"ר של משרד הבריאות בישראל. האישורים הללו מאפשרים התחלת מכירות של המכשיר לשימוש קליני בארצות הברית ובישראל. במסגרת ההתוויה הנוכחית , הסטטוסקופ מיועד לשמש ככלי תומך החלטה באבחון מחלות לב-ריאה, אך החברה מצהירה כי היעד שלה הוא להחליף את כל הסטטוסקופים המבוססים על טכנולוגיה מיושנת בסטטוסקופים החכמים החדשים.

גוף האדם מפיק קולות גם בספקטרום תת-השמע, בין 3 ל-40 הרץ, אשר נוצרים כתוצאה מתהליכים פיזיולוגיים כדוגמת זרימת הדם בכלי הדם והלב או תנועת האוויר בריאות. התנודות המכניות הזעירות הללו מייצרות גלי קול  בתחום תת-השמע אשר חודרים בקלות את הרקמות בגוף, ועל כן ניתן לקלוט אותם בחיישן חיצוני. לפי מחקרים שונים שפורסמו בספרות המדעית, קולות אלה טומנים בחובם מידע קליני רב על תפקוד הלב, הריאות, וכלי דם, וממצאים חריגים בתדרי התת-שמע עשויים להצביע על תסמונות שונות. כך למשל, בהיצרות עורקים נוצר לחץ אשר מייצר עם שחרורו מערבולות, שאותן ניתן "לשמוע" בתדרי תת-השמע.

ואולם, קולות אלה לא היו נגישים עד עכשיו לאוזנו של הרופא בקליניקה. הסטטוסקופ של סנולה כולל מד תאוצה ומיקרופון, אשר ביחד מסוגלים לקלוט את טווח המלא של הקול, מתת-השמע ועד לתדר הנשמע. בנוסף, באמצעות עיבוד אותות ואלגוריתמים ייעודיים להסטת תדרים, המכשיר מתרגם בזמן אמת את הקולות הנקלטים בתדרי תת-השמע לתדרים שהאוזן האנושית יכולה לשמוע.

הסטטוסקופ של סנולה, VoqX, מסייע לסווג מחלות לב-ריאה לרבות מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), דלקת ריאות, אסתמה ומחלות לב. לדברי החברה, המוצר אף פותח פתח לאבחון מחלות לב-ריאה שלא ניתן היה, עד היום, לאבחן אותם באמצעות האזנה. החברה הגישה 20 בקשות לפטנטים ש-8 מהן כבר אושרו.

סנולה נוסדה בשנת 2016 על ידי ד"ר דורון אדלר (המנכ"ל) ועל ידי דוד לינהרד (COO). עד היום החברה גייסה 16 מיליון דולר: מהמייסדים, ממשקיעים פרטיים, מקרן NextLeap Ventures,  מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי ומרשות החדשנות. החברה מתעתדת לצאת בחודשים הקרובים לסבב גיוס A על מנת להאיץ את מאמצי השיווק, המכירות, הרגולציה, והמשך הפיתוח.

קוגניפייבר מפתחת מחשב בינה מלאכותית אופטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדמיית קונספט של מחשב-העל האופטי העתידי של חברת CogniFiber

חברת CogniFiber מראש העין מפתחת מחשב מסוג חדש המיועד לבצע עיבוד מהיר מאוד של פעולות חישוב נוירוניות באמצעות רכיב אופטי, ולא באמצעות מעגלים אלקטרוניים. המחשב החדש ייקרא DeepLight ויתבסס על תגלית מדעית של פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר אילן ושל ד"ר אייל כהן. השניים גילו דרך חדשה לבנות רשתות נוירוניות באמצעות מארג של סיבים אופטיים מותכים (Multicore Fiber). המחשב מזריק אותות אל תוך המארג, והאינטראקציה בין האותות השונים בתוך אגד הסיבים מייצרת תופעה של רשת נוירונים עם משקלים הניתנים לשליטה באמצעות מערכת בקרת אותות חיצונית.

הטכנולוגיה נמצאת עדיין בשלבי מחקר ופיתוח בסיסייים, אולם להערכת החברה, בתוך מספר שנים היא תוכל לייצר מסד הכולל 1,800 מעבדים אופטיים העובדים במקביל, כאשר שילוב של מספר מסדים (תמונה למעלה) יאפשר לייצר מחשב-על ליישומי בינה מלאכותית מבוססת רשתות נוירוניות – הצורך אנרגיה של כ-10 קילו-ואט בלבד – פחות מ-1% בהשוואה למחשבי-על בקטגוריה מקבילה הקיימים היום בשוק. "רשתות נוירוניות הן יישום טבעי לעיבוד אופטי", הסביר כהן ל-Techtime. "מכיוון שהן מבוססות על סיווג ועיבוד סטטסטי. נוכל להזריק למחשב כמויות נתונים אדירות, ולקרוא במהירות את התוצאה בלא הפסדי הספק וללא חימום".

הסיב הוא הרשת

חברת CogniFiber הוקמה בשנת 2018 על-ידי זלבסקי (טכנולוג ראשי) וכהן (מנכ"ל), על בסיס תגלית מדעית. אייל כהן הוא מהנדס אלקטרוניקה שעבד במלאנוקס ובסייפאן, ולאחר מכן קיבל תארי מאסטר ודוקטורט ממכון וייצמן למדע בתחום חקר המוח. בשנת 2013 הוא החל במחקר הפוסט דוקטורט בהנחיית זלבסקי, שהתמקד בדרכים שבהן ניתן לממש רשתות נוירוניות באמצעים אופטיים. במסגרת המחקר הם גילו את הפוטנציאל הטמון במערכי Multicore Fiber ורשמו שני פטנטים (הנמצאים בבעלות האוניברסיטה).

מייסדי החברה (מימין לשמאל): פרופ' זאב זלבסקי וד"ר אייל כהן
מייסדי החברה (מימין לשמאל): פרופ' זאב זלבסקי וד"ר אייל כהן

למעשה, מדובר ברכיב המוכר מתחום התקשורת: סיבים מותכים מרובי-ליבות משמשים בכבלים תת-ימיים למרחקים גדולים. אלא שבניגוד לנהוג בתעשיית התקשורת, המערכת של החברה לא מבוססת על הרחקת הליבות אחת מהשנייה, אלא על קירוב הליבות במערך, כדי שניתן יהיה לקבל מעבר מבוקר של אור בין הליבות. כיום החברה מעסיקה 18 עובדים. מאז הקמתה ב-2018 היא גייסה כ-8.5 מיליון דולר ונכנסה לשלב הוכחת ההיתכנות, אשר הניב עד היום פטנט רשום שלישי ועוד 22 פטנטים בתהליך אישור.

המוצר הראשון ייצא לשוק בתוך כחודשיים

כהן: "בשלב הראשון יישמנו שכבת נוירונים אחת המבוססת על מערך של סיבים עם 7 כניסות ו-7 יציאות, אשר קיבל אותות באורך גל של 1550 ננומטר, עירבבב אותם וסיפק תוצאה חישובית. על-הבסיס הזה בנינו מודל וירטואלי של מערכת גדולה יותר הכוללת רשת נוירונים מלאה בעלת 50 שכבות (ResNet50), אשר הראתה יכולת להגיע לרמת הדיוק של כרטיס גרפי של אנבידיה, אבל עם ביצועים גבוהים בהרבה: עיבוד של 3700 תמונות לכל ואט, בהשוואה ל-47 תמונות אצל אנבידיה".

כעת החברה נערכת להשקת המוצר הראשון שלה, אשר מתוכנן לצאת בעוד כחודשיים לשוק, אשר מיישם רשת נוירונים לומדת מסוג מקודד אוטומטי (Autoencoder). זהו סוג של רשת לומדת בקטגוריה של Generative Adversarial Network, אשר יודעת להעתיק את הפלט לקלט ועל-ידי כך לשפר את הביצועים. "הוא יהיה בגודל של ארון תקשורת סטנדרטי (40U) במרכזי נתונים, וכולל מעבדים אלקטרונייים, ממשקי תקשורת ומודול אופטי. הוא צורך הספק של 500 ואט בלבד, ויאפשר לספק מהענן שירותי עיבוד מטלות בינה מלאכותית. כיום יש לנו מספר לקוחות פוטנציאליים הממתינים למוצר כדי לבדוק אותו. להערכתנו, המקודד האוטומטי שלנו צפוי להיות מהיר יותר לפחות פי 100 מאשר המקודד המקביל של אנבידיה, כאשר הוא רץ על-גבי מחשב Nvidia DGX-A100".

נועם זילברשטיין מונה למנכ"ל HP Indigo במקומו של חיים לויט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: חיים לויט (צילום: שחר גרבר) ונועם זילברשטיין (צילום: ענת פנחס)

חברת HP אינדיגו הודיעה על מינויו של נועם זילברשטיין למנכ"ל החברה במקומו של חיים לויט, אשר קודם לתפקיד של סגן נשיא עולמי בכיר ומנכ"ל חטיבת הדפוס התעשייתי של חברת HP העולמית. חטיבת HP Indigo שמרכזה בישראל מפתחת ומייצרת מערכות דפוס דיגיטלי, ומעסיקה כיום כ-2,500 עובדים במרכז המו"פ ברחובות ובמפעל הייצור בקרית גת.

מדובר בהיערכות חדשה של החברה, לאחר ש-HP הגדירה לאחרונה את תחום הדפוס התעשייתי כמנוע צמיחה. במסגרת המהלך החדש, יאוחדו כל פעולות הדפוס התעשייתי תחת ניהולו של חיים לויט אשר יוביל אותו ב-HP העולמית ויהיה אחראי על אסטרטגיית החברה בתחום. הדבר כולל גם את חטיבת HP Indigo. כלומר זילברשטיין ידווח לחיים לויט.

תחום הדפוס והמדפסות אחראי לכשליש ממכירות HP

בשנת 2021 הסתכמו המכירות של HP העולמית בכ-63.5 מיליארד דולר (צמיחה של 12% בהשוואה לשנת 2020), כאשר מכירותיה בתחום המדפסות הסתכמו בכ-20.1 מיליארד דולר (צמיחה של 17% בהשוואה לשנת 2020). מתוך זה, מרכיב המדפסות הצרכניות לשוק המחשבים הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר, מרכיב המדפסות התעשייתיות (מערכות דפוס דיגיטלי, הדפסת אריזות ומדפסות תלת מימד), הסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר. מרכיב החומרים המתכלים (לכל המגזרים) הסתכם בכ-12.7 מיליארד דולר.

חיים לויט התחיל את דרכו בחברה לפני כ-27 שנה, כאשר הצטרף לחטיבת הרכש של אינדיגו בשנת 1994. לאחר מכירת אינדיגו ל-HP בשנת 2001, הוא המשיך למלא תפקידים בחברה עד למינויו כמנכ"ל החברה בשנת 2020, לאחר 16 שנה בארה"ב שבהן הוביל את פעילות המכירות החברה בעולם. זילברשטיין הצטרף ל-HP לפני כשנה וחצי לאחר כ-20 שנות פעילות ב-GE Healthcare, שם כיהן כמנכ"ל יחידת הגלאים הגלובלית (רפואה גרעינית), עם אחריות על תחום מחקר, פיתוח וייצור בחמישה אתרים של החברה בעולם. בשנה וחצי האחרונות הוא שימש כסמנכ"ל התפעול של חטיבת Indigo ב-HP, והוביל את הפעילות הגלובלית של חטיבות תפעול מכונות הדפוס והמוצרים המתכלים (Supplies), כולל מפעלי הייצור, גופי ההנדסה ושרשרת האספקה.