מערכות ניטור הקשישים של Essence הפכו למערכות ניטור חולים

חברת אסנס (Essence) מהרצליה פיתוח מתמודדת עם סדרה של הזמנות דחופות לאספקת ציוד ניטור ובקרה עבור חלי קורונה, אשר פותחו במקור עבור ניטור וטיפול באוכלוסייה מבוגרת. מנהל החברה הבת Essence SmartCare, ברק כץ, סיפר ל-Techtime שהחברה מתמודדת עם הזמנות דחופות מאוד למערכות ניטור המבוססות על חיישני קול ותנועה, אשר מאפשרות לצמצם את המגע בין החולים לבין הצוות הרפואי המטפל בהם. מספר פרוייקטים כאלה מתנהלים כעת בהולנד ובבלגיה.

החברה פורסת את פלטפורמת [email protected] במספר "מלונות קורונה" שהמדינות מקימות, אשר מנטרים את מצבם של החולים ומזהים הידרדרות מהירה בבריאותם כדי להזעיק צוות רפואי. מדובר במערכת שפותחה על-בסיס טכנולוגיות קיימות של החברה בתחומי האבטחה ומערכות האזעקה. היא כוללת מספר חיישנים ומערכת למידה ותקשורת, המנתחת את דפוסי ההתנהגות של האדם הבודד ומזהה חריגות, נפילות ומצבי מצוקה.

השלב הבא: חישה מרחוק של פרמטרים רפואיים

בין החיישנים במערכת: מכ"ם גלים מילימטריים המבוסס על שבב של טקסס איסטרומנטס (TI) שפותח במקור עבור תעשיית הרכב, חיישן תרמי המזהה תנועה בחלל הבית, חיישן קול המזהה אירועים במרחב ומאפשר בקשת עזרה קולית, מערכת בקרת סגירת ופתיחת דלתות ועוד. להערכת כץ, השימוש בטכנולוגיות ניטור מרחוק למאבק במגיפה, ישנה את האופן שבו יטופלו אנשים בעתיד.

"כיום אנחנו מבצעים התקנה בבית אבות באוסטרליה הכולל כ-300 יחידות דיור למבוגרים. במהלך ההתקנה, הצוות המקומי קישר את פלטפורמת [email protected] שלנו אל מצלמות תרמיות במבואות הבניין למדידת החום של מבקרים ואנשים הנכנסים למבנה. כשהן מאתרות מבקר עם חום גבוה, המערכת נועלת את כל הדלתות, מנטרת את המבקר ועוקבת אחריו, ומתריעה בפני כל הדיירים שהמבנה נכנס למתכונת של סגר זמני. זה רעיון שנולד בעקבות הקורונה ושלהערכתנו יישאר בבית האבות לתמיד".

מערכת Care Home המלאה
מערכת Care Home המלאה

הקורונה גם משפיעה על מפת הדרכים של החברה: רק בינואר 2020 היא השיקה את חיישן המיקום מבוסס מכ"ם, אשר סורק את החדר ויודע מיידית האם הנבדקים נפלו והיכן הם מצויים. כעת, כאשר גם חולים הם שוק יעד, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הוספת מימד נוסף: מדידת פרמטרים רפואיים של האדם הנבדק, כמו דופק לב למשל.

ייצור באופקים של 50 מיליון מערכות בשנה

חברת אסנס היא יצרנית אלקטרוניקה גדולה המוכרת בעולם יותר מאשר בארץ. היא הוקמה בשנת 1994 על-ידי ד"ר חיים אמיר, ופועלת בתחום ה-IoT מבוסס-ענן בעיקר בשוק מערכות האבטחה והאזעקה והבית החכם. החברה מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם כ-300 עובדים במרכז הפיתוח והמטה בהרצליה פיתוח. בנוסף, היא מייצרת את המערכות בקו ייעודי של חברת flex אשר פועל מהמפעל של פלקס באופקים, אשר מייצר עבורה כ-50 מיליון מערכות אבטחה בשנה.

אחת מהסיבות לאלמוניותה היחסית נעוצה בעובדה שהחברה מייצרת מערכות עבור חברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה, דוגמת Verisure האירופית ו-G4S העולמית, אשר מספקות אותן ללקוחות עם הלוגו שלהן. לפני כ-10 שנים היא זיהתה הזדמנות להתאים את הטכנולוגיות שלה לשוק חדש של ניטור קשישים, במטרה לסייע להם להמשיך בחיים עצמאיים. גם כאן היא פועלת ברוב המקרים בשיתוף פעולה עם ספקי השירותים, כמו חברות אבטחה או ספקי שירותי תקשורת וספקי שירותי בריאות. "אנחנו מאמינים בשותפויות אסטרטגיות ובעבודה במתכונת של B2B2C".

הטכנולוגיה מסייעת להיאבק בבדידות

בכל המערכות שהיא מספקת לניטור חולים או קשישים, החברה נמנעת משימוש במצלמות כדי לא לפגוע בפרטיותם. "גם העיבוד נעשה בקצה, כדי לא להעביר אל הענן מידע הפוגע בפרטיות. הרבה מאוד מהמידע מתקבל באמצעות ניתוח דפוסי התנהגות. כך למשל, אנחנו בונים תרחיש יומי (Day Story), המבטא את תבנית ההרגלים של האדם.

"כשהתבנית מתחילה להשתנות, אנחנו יכולים לקבל התראות. לדוגמא, המערכת מבצעת הצלבה בין קימה מרובה לשירותים ודילוג על ארוחות – ויודעת להפיק מזה מידע המספק למשפחה או מטפלים הרפואיים התרעה על התפתחות בעיה רפואית. זה מידע שלא מבוסס על פעולה אקטיבית של המבוגר ולא על מקרה חירום.

"פיתחנו יכולות זיהוי קולי המאפשרות לקרוא לעזרה. התברר לנו מהלקוחות, שהבדידות היא אחת מבעיות הקורונה הגדולות ביותר. יש מצבים שבהם כמעט ואין לחולים או לקשישים קשר אנושי, ולכן רבים מהם פונים אל המוקד רק כדי שיוכלו לשוחח אם מישהו. כיום יש רמקולים בקופסאות הניטור המפוזרות בכל הבית, המאפשרים לקשיש לפתוח ערוץ קולי ולדבר עם ישירות המוקדן" .

פאורסיה הקימה חברה בת בישראל בתחום אבטחת הרכב

ספקית מכלולי הרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia) השיקה בסוף השבוע מרכז חדשנות בתל אביב אשר מיועד לספק לה טכנולוגיות אבטחה למכלולי-רכב. מנכ"ל פאורסיה ישראל, אורי פחטר (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחברה החליטה למקם בישראל את האתר המרכזי שבו היא תפתח טכנולוגיות אבטחת סייבר עבור שלושת קבוצות המוצר המרכזיות של החברה.

כיום החברה פועלת בתחומי מערכות הישיבה, מערכות הפנים (לוח מחוונים, מערכות בידור פנימיות וכדומה), ופתרונות תחבורה נקייה. התחום האחרון הוא תחום חדש בחברה: בעבר החטיבה הזו התמקדה במערכות אגזוז, אולם בשנים האחרונות היא נכנסה לתחומים חדשים כמו מערכות טעינה לכלי-רכב חשמליים, תאי-דלק ועוד.

הפעילות של החברה החדשה, Faurecia Security Technologies, מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם חברת GuardKnox מלוד, אשר מפתחת מערכות הגנת סייבר עבור כלי-רכב. לפני ארבעה חודשים ביצעה פאורסיה השקעה של 6 מיליון דולר בחברת גארד-נוקס וכיום יש לה דירקטור בחברה הישראלית. פאורסיה ישראל נמצאת בתחילת דרכה ומעסיקה כיום 3 עובדים ומתחילה בתהליך איתור עובדים חדשים. בשלב הראשון יתבססו פתרונות האבטחה על הטכנולוגיה של גארד-נוקס, כאשר המטרה היא להגיע להיקף של כ-20-25 עובדים ולפיתוח טכנולוגיות עצמאיות.

פרוייקט הסקאוטינג הפך למרכז פיתוח

פאורסיה החלה את הגישושים בשוק הישראלי בשנת 2016, כאשר גייסה את פחטר לתפקיד סקאוטר בישראל, במטרה לאתר טכנולוגיות אבטחה עבור הקבוצות המרכזיות של החברה. פחטר הוא בעל נסיון של 14 שנים בתחום הרכב, שבהן שימש שימש כמנהל מחלקת פרויקטים בינלאומיים, ערים חכמות ותעשיית הרכב במכון הישראלי לייצוא. לצד הפעילות של פאורסיה סקיוריטי בתחום הסייבר לרכב, תימשך גם פעילות הסקאוטינג של החברה עבור כל אחת מהקבוצות העסקיות של פאורסיה.

קונספט של פאורסיה עבור תא הנהג העתידי
קונספט של פאורסיה עבור תא הנהג העתידי

חברת פאורסיה מעסיקה כ-122 אלף עובדים ומנהלת כ-300 קוויי ייצור ב-37 מדינות. לחברה ארבעה מרכזי חדשנות מחוץ לצרפת: בסיליקון ואלי, בטורונטו, בשנזן ובישראל. החברה נסחרת בבורסה של פאריס לפי שווי שוק של כ-5.7 מיליארד אירו. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-17.5 מיליארד אירו. בין לקוחותיה: קבוצת פולקסווגן, פיז'ו-סיטרואן, רנו, פיאט-קרייזלר, פורד, GM, דיימלר, BMW, טויוטה, יונדאי־קיה, מקלארן ועוד.

אחד מהפרוייקטים המרכזיים שלה כיום הוא תכנון תא הנהג העתידי (Cockpit of the Future). לדברי פחטר, מדובר בתפישה חדשה, שלפיה סביבת הנסיעה תתאים את עצמה למאפייני מטרת הנסיעה ברכב. "כאשר תתבצע נסיעה אוטונומית המושבים יותאמו לשהות נוחה ברכב, חיישנים ינטרו נהג עייף ויפעילו מערכת מסאג'ים כדי להעירו, ואם תתרחש תאונה, החיישנים יזעיקו עזרה וישדרו מידע רפואי על כל אחד מהנוסעים. כל המידע הזה חייב להיות מאובטח וזו תהיה אחת מהמטרות שלנו".

טלטוניקה תתקין את מערך ההגנה של NanoLock בנתבים סלולריים

חברת Teltonika שהנהלתה נמצאת בליטא, תתקין בנתב הסלולרי החדש שלה, RUT955 (בתמונה למעלה), את פתרון ההגנה של חברת NanoLock Security מניצני עוז שבשרון. חברת ננו-לוק הוקמה בשנת 2016 ופיתחה פלטפורמת הגנה על מערכות משובצות, במיוחד ליחידות קצה מקושרות ו-IoT. הטכנולוגיה מגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה.

בתחילת השנה היא הדגימה שיתוף פעולה עם חברת מיקרון (Micron) להגנת זכרונות הבזק (flash) באמצעות שילוב של הטכנולוגיה שלה ביחד עם טכנולוגיית Authenta של מיקרון, המגינה גם היא על הגישה לזיכרון. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT והרכב החכם, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה.

הנתבים הם נקודת תורפה

חברת טלטוניקה מייצרת ציוד קישוריות לתעשייה, IoT ו-M2M. קו המוצרים שלה כולל גם נתבים ו-gateways סלולריים לרשתות 4G LTE. כיום החברה מעסיקה כ-750 עובדים ב-10 מדינות, ועד היום היא סיפקה ללקוחות כ-8.6 מיליון יחידות של הציוד שלה. בשנים האחרונות הפכו הנתבים לאחת מנקודות החולשה של אבטחת תשתיות התקשורת. להערכת חברת סיסקו, בשנת 2018 פגעה נוזקת VPNFilter לבדה בכחצי מיליון נתבים. התקפות אשר גורמות להשבתת מכשירים ולגניבת ססמאות קריטיות.

סמנכ”ל שיווק טלטוניקה, מינדאוגס נביקאס, הסביר שהחברה בחרה בפתרון של NanoLock מכיוון שהוא מאבטח את הנתב מתוך הזיכרון הבלתי-נדיף שלו. "הדבר מאפשר לנו להגן על המכשירים והמידע של הלקוחות גם כאשרהמעבד, התוכנה או הרשת – נפרצו". סמנכ"ל לקוחות בחברת NanoLock, יוני כהנא, אמר שהחברה מאמינה שהגנה על רכיב הזיכרון מהווה את הבסיס של מערך האבטחה כולו, "מכיוון שהיא ממשיכה להגן על הקוד הקריטי גם לאחר שכל ההגנות האחרות נפלו".