אדיוניקס

אלרון ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת אדיוניקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור וסללות בחברת אדיוניקס.

קרן ההון-סיכון אלרון ונצ'רס (Elron) נכנסה כמשקיעה אסטרטגית בחברת אדיוניקס (Addionics), במסגרת סבב טרום-C, כחלק מהיערכותה לקראת סבב גיוס משמעותי בהמשך. היקף ההשקעה לא נמסר. המהלך נועד לתמוך בהאצת פעילותה של אדיוניקס, אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, ובמיקוד גובר בשוקי הביטחון והחלל שבהם יש לסוללות חשיבות קריטית. גיוס טרום־C הוא שלב ביניים אופייני בחברות טכנולוגיה עמוקה שעברו את שלב האימוץ הראשוני של הטכנולוגיה בשוק, ונערכות לגיוס הון גדול המיועד לממן את הגדלת קיבולת הייצור וחדירה לשוק רחב. עבור אדיוניקס, משמעות ההשקעה של אלרון היא מעבר ממיקוד ביישומים אזרחיים ותשתיתיים, לשווקים שבהם אנרגיה היא רכיב מבצעי קריטי, דוגמת מערכות ביטחון וחלל.

עד כה גייסה אדיוניקס התל אביבית כ-80 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים ותעשייתיים, בהם GM Ventures ו-Deep Insight, לצד שותפים גלובליים מתחומי הרכב, החומרים והתעשייה ובהם Avery Dennison, Scania, Magna, Novelis ו-JX Nippon. כניסתה של אלרון עשויה לחזק את נגישותה של אדיוניקס למשקיעים ולשותפים אסטרטגיים מעולמות הדיפנס.

התאמה טבעית לשוק הביטחוני

ליבת הטכנולוגיה של אדיוניקס מבוססת על שיפור הביצועים של סוללות ליתיום-יון נטענות באמצעות מבנה פיסיקלי שונה של הסוללה. הסוללות של החברה מבוססות על פיתוח מתכות חכמות ואוספי זרם תלת־ממדיים (3D Current Collector) המשפרים את הולכת הזרם בתוך התא, את יעילות פיזור החום, מאריכים את חיי הסוללה ותומכים בטעינה ופריקה בהספק גבוה. כל זאת מבלי לשנות את הכימיה של הסוללה. הגישה האגנוסטית לכימיה נחשבת ליתרון משמעותי בשווקים שמרניים כמו ביטחון וחלל, שבהם מחזורי הסמכה ארוכים מקשים על אימוץ טכנולוגיות חדשות.

בשוק הביטחון הסוללות צריכות לעמוד בדרישות מחמירות במיוחד. כלים בלתי מאוישים ורחפנים צבאיים נדרשים ליחס אנרגיה־משקל קיצוני, ליכולת פריקה בעוצמות גבוהות ולפעולה אמינה בתנאי חום, קור, רטט ועומסים משתנים. סוללה אינה רק מקור אנרגיה, אלא גורם שמשפיע ישירות על טווח, זמן שהייה באוויר, יכולות חישה ושרידות מבצעית. היכולת של אדיוניקס להעניק הספק גבוה מבלי לפגוע ביציבות ובאורך החיים של התא, מהווה יתרון בתחום הפלטפורמות הצבאיות. לוויינים, במיוחד במסלול נמוך (LEO), פועלים במחזורי טעינה ופריקה חדים לאורך שנים, תחת קרינה ובלי אפשרות לתחזוקה. כשל בסוללה עלול להביא לאובדן משימה. השילוב בין יציבות תרמית, עמידות מכנית והתנהגות צפויה לאורך אלפי מחזורים הופך את הגישה המבנית של אדיוניקס לאטרקטיבית עבור יישומי חלל.

ליסיה בכר מנוח הצטרפה לדירקטוריון אדיוניקס

מבחינת אלרון, אדיוניקס מייצגת את ההתמקדות בדיפ־טק ובטכנולוגיות בעלות חשיבות ביטחונית ותעשייתית ארוכת טווח. במסגרת העיסקה מצטרפת יו"ר אלרון ונצ'רס, ליסיה בכר מנוח, לדירקטוריון אדיוניקס. לדבריה, "הפתרון של אדיוניקס מבוסס על גישה פיזיקלית אגנוסטית לכימיית הסוללה, שאינה מחייבת שינוי בתהליכי ייצור קיימים. הדבר מציב את הטכנולוגיה הזו כבעלת פוטנציאל אימוץ מהיר בשווקים כמו חלל וביטחון. מייסד משותף ומנכ"ל אדיוניקס, ד"ר מושיאל ביטון, אמר שהחברה נכנסת כעת לשלב הצמיחה הבא. לדבריו, היא יכולה לקבוע סטנדרט חדש לסוללות עתירות ביצועים עבור יישומי ביטחון וחלל.

גם בשוק האזרחי החברה שינתה את מוקד העניין למוצרים בעלי חשיבות קריטית. לאחרונה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת PNT Materials מדרום קוריאה בפיתוח תאי LFP פריזמטיים עבור מרכזי נתונים ומערכות אגירת אנרגיה בקנה מידה תעשייתי. תאי Lithium Ferro Phosphate – LFP מבוססים על כימיית ליתיום־ברזל־פוספט ומגיעים במארז קשיח ומלבני המותאם לפריסה צפופה במערכות אגירה גדולות. תאים מהסוג הזה מיועדים לעבוד זמן רב מאוד, לעבור אלפי מחזורי טעינה ופריקה ולספק רמת בטיחות גבוהה.

עוד על החברה: Addionics

אדיוניקס ו-PNT חוברות לפיתוח סוללות אגירה למרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס (Addionics) הישראלית וחברת PNT Materials מדרום קוריאה הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח, ייצור ומסחור של תאי סוללה פריזמטיים מסוג LFP, המיועדים למערכות אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול. שיתוף הפעולה מתמקד במיוחד בצרכים האנרגטיים של מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית, על רקע העלייה החדה בצריכת החשמל של תשתיות מחשוב עתיר ביצועים והדרישה לאספקת אנרגיה יציבה, אמינה ובעלת עלות כוללת נמוכה.

תאי LFP (ר"ת Lithium Iron Phosphate) פריזמטיים הם תאי סוללה המבוססים על כימיית ליתיום־ברזל־פוספט ומגיעים במארז קשיח ומלבני, המותאם לפריסה צפופה ומבוקרת במערכות אגירה גדולות. בניגוד לתאים קטנים המיועדים למכשירי קצה, תאים מסוג זה מיועדים לעבוד לאורך שנים, לעבור אלפי מחזורי טעינה ופריקה ולהציע רמת בטיחות גבוהה במיוחד. עבור מרכזי נתונים, שבהם סוללות משמשות כבסיס ליציבות רשת החשמל וכגיבוי לפעילות רציפה של מערכות AI, השילוב בין בטיחות, אורך חיים וניהול תרמי יעיל הופך את כימיית LFP הפריזמטית לבחירה מועדפת.

המהלך נועד לשלב בין הטכנולוגיה המבנית של Addionics לבין היכולות התעשייתיות של PNT, במטרה לפתח דור חדש של סוללות אגירה שיותאמו לפעילות רציפה של דאטה סנטרים ולפריסה רחבה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת ומערכות אחסון אנרגיה (ESS). עבור מרכזי נתונים, סוללות אינן עוד פתרון גיבוי נקודתי, אלא רכיב תשתיתי שנדרש לפעול לאורך שנים, להתמודד עם עומסים משתנים ולשמור על רמת אמינות גבוהה.

אדיוניקס היא סטארט־אפ ישראלי המתמקד בשיפור מבני של סוללות ליתיום־יון, ללא שינוי הכימיה שלהן. ליבת הטכנולוגיה של החברה מבוססת על אוספי זרם תלת־ממדיים, המחליפים יריעות מתכת שטוחות במבנה נקבובי חכם בעל שטח פנים גדול יותר. מבנה זה משפר את הולכת החשמל בתוך התא, מאפשר פיזור חום יעיל יותר, מאריך את חיי הסוללה ותומך בטעינה ופריקה בהספקים גבוהים, תכונות קריטיות עבור תשתיות AI עתירות אנרגיה.

במסגרת שיתוף הפעולה, הטכנולוגיה של Addionics משולבת בתהליכי הייצור של PNT Materials, חברה קוריאנית בעלת ניסיון רב בייצור חומרים, ציוד ותהליכים לתעשיית הסוללות. PNT פועלת מזה שנים כספקית תשתית תעשייתית לשוק הסוללות הגלובלי, ובשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה לעבר תאי LFP ויישומי אגירה בקנה מידה גדול, בדגש על סקייל, אמינות והפחתת עלויות.

הבחירה בתאי LFP פריזמטיים משקפת מגמה רחבה יותר בעולם האנרגיה וה-AI, שבה הדגש עובר ממרדף אחר צפיפות אנרגיה מקסימלית לפתרונות יציבים, בטוחים וכלכליים בקנה מידה תשתיתי. השילוב בין הארכיטקטורה התלת־ממדית של Addionics לבין יכולות הייצור של PNT נועד למצב את הסוללה כנדבך מרכזי בתשתיות של הכלכלה הדיגיטלית המונעת בינה מלאכותית.

ד"ר מושיאל ביטון, מנכ״ל ומייסד אדיוניקס, אמר כי "שילוב היתרון הטכנולוגי שלנו עם יכולות הייצור של PNT יאפשר לנו להציע סוללות איכותיות וחסכוניות שיסייעו להאיץ את מהפכת ה-AI ולתמוך במעבר הגלובלי לאנרגיה נקייה".

GM משקיעה באדיוניקס הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התל-אביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון נוסף של 39 מיליון דולר בסבב B, בהובלת זרוע ההשקעות של ג'נרל מוטורס (GM) וקרן ההון-סיכון Deep Insight. מאדיוניקס נמסר כי ההון ישמש כדי להרחיב את פריסתה הגלובלית ולהגדיל את יכולות הייצור שלה – ובפרט להאיץ את הקמת מפעל הייצור שלה בארצות הברית. החברה מצפה להתחיל בייצור מסחרי עוד השנה.

בחודש פברואר הכריזה אדיוניקס כי בכוונתה להקים בארצות הברית מפעל לייצור אלקטרודות תלת-מימדיות עבור סוללות ליתיום-יון. המפעל נבנה בהשקעה רב-שנתית של 400 מיליון דולר, והוא יוכל לספק אלקטרודות לסוללות בקיבולת שנתית כוללת של 90 ג'יגה-וואט שעה, ובכך ישפר מאוד את יכולות ייצור סוללות לרכב חשמלי בארצות הברית. המפעל יחל לפעול ב-2027, והרחבה נוספת שלו תושלם ב-2032.

האלקטרודה שמספקת את האיזון בין קיבולת לביצועים

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

החברה משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).

 

אדיוניקס גייסה 27 מיליון דולר לייצור סוללות מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התלאביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון בסבב ראשון (A) בהיקף של 27 מיליון דולר. הגיוס הובל על-ידי חברת ההשקעות Deep Insight שהוקמה על-ידי ג'ף הורינג, מייסד Insight Partners, והשתתפו בו קרן קטליסט, דלק מוטורס וד"ר בועז שוורץ. בגיוס השתתף גם ד"ר דיוויד דיק, לשעבר מנהל תחום הנדסת סוללות בצוות Gigafactory של טסלה, שהצטרף אל דירקטוריון החברה.

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג. לפני הגיוס האחרון החברה קיבלה מימון ראשוני בהיקף של 2.5 מיליון דולר מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי והשקעה של 6.5 מיליון דולר שבוצעה בהובלת Next Gear Ventures.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

הטכנולוגיה של החברה מתאימה לשימוש בכל סוגי סוללות הליתיום-יון הקיימות (המבוססות על תהליכים כימיים שונים). ההון שגוייס ישמש למימון תהליך ההגעה למסחור עד שנת 2024. בין השאר, החברה תקדם את שילוב הטכנולוגיה ביישומים רבים, אבל תתחיל בשוק כלי-רכב החשמליים. היא משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).