בתמונה למעלה: מערכת הניווט MagNav שהותקנה במטוס C-17A של חה"א האמריקאי, במסגרת ההדגמה למשרד ההגנה שהתקיימה במאי 2023. צילום: SandboxAQ
יצרנית המטוסים Airbus וחברת SandboxAQ האמריקאית, השלימו באחרונה ניסוי מוטס מוצלח במערכת ניווט של SandboxAQ אשר מבוססת על חישה קוונטית ואינה תלויה בלווייני GPS. במהלך יותר מ-150 שעות טיסה ברחבי ארצות הברית, הוכיחה מערכת MagNav יכולת לקבוע את מיקום המטוס בדיוק של פחות מ-2 מייל ימיים, וביותר ממחצית מהקריאות אף דיוק של פחות מ-550 מטרים – כך דיווחו שתי החברות. התוצאה הזו אינה רק טכנית, היא עומדת בקריטריונים שמציבה רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב (FAA) לדיוק ניווט עבור טיסות אזרחיות בשלב הקריטי של en-route navigation, כלומר, ניווט בין־עירוני בגובה שיוט. זוהי רמת הדיוק הנדרשת ממערכות GPS לצורך ניהול מסלולים בטוחים במרחב האווירי.
הניסוי הוכיח ש-MagNav בשלה לשימוש בשוק האזרחי והצבאי. הוא מגיע על רקע בעיה גוברת: התלות המוחלטת של עולם התעופה ב-GPS הפכה לנקודת תורפה אסטרטגית. בעשור האחרון דווח על מקרים רבים של שיבוש מכוון (Jamming) וזיוף אותות (Spoofing), במיוחד באזורים מתוחים כמו אוקראינה, ישראל ואפילו בחלקים מאירופה. שיבוש כזה עלול להוציא מטוס ממסלולו ואף לסכן חיים. לצד הפיתוח של מערכות הגנת GPS, ישנו מאמץ בתעשייה לפתח מערכות ניווט שונות, שאינן תלויות ב-GPS.
לא רואה – אלא מרגישה
מערכת MagNav מציעה גישה שונה בתכלית. במקום לקלוט אותות מלוויינים, היא מסתמכת על מדידת השדה המגנטי של כדור הארץ. כל אלמנט גיאוגרפי, אם זה הר, עמק, יער או עיר, מייצר שדות מגנטיים מקומיים ייחודיים, הנובעים מההרכב הפנימי של הקרקע: כמות המתכות בקרום האדמה, פיזור סלעים מגנטיים, שינויים גיאולוגיים ועוד. השדות המגנטיים המקומיים מתועדים במפות מגנטיות המכסות כיום כמעט את כל כדור הארץ. המפות האלה יוצרו בעיקר במהלך סקרים גיאופיזיים שנעשו לצורך חיפושי גז, מינרלים וניטור קרינה קוסמית. בצפון אמריקה, מערב אירופה ואוסטרליה, קיימות כבר מפות מגנטיות ברזולוציה גבוהה. באזורים אחרים ניתן להשלים את הנתונים תוך כדי תנועה – ממש כמו שרכב אוטונומי לומד את הסביבה תוך כדי נסיעה.
מערכת MagNav אינה מבוססת על מגנטומטרים סטנדרטיים, אלא על חיישנים קוונטיים המבוססים על תופעות קוונטיות יציבות במיוחד, כמו תגובת אלקטרונים באטום לשדה מגנטי חיצוני (אפקט זאמן): אטומים כמו רובידיום או נתרן כלואים בתוך תא אטום מוקרן בלייזר. כאשר האלקטרונים בתוכם משנים את מצבם בעקבות שינוי זעיר בשדה המגנטי, הם פולטים אור ייחודי, שהמערכת מנתחת את האור הזה בדיוק של חלקי ננוטסלה. בניגוד לחיישנים מגנטיים רגילים, החיישן הקוונטי מסוגל למדוד שדה מוחלט (ולא רק שינויים יחסיים), לזהות הבדלים זעירים בין אזורים קרובים, לפעול ביציבות בתוך מטוס מתכתי רועש בלא צורך בכיול מתמיד, ולהתמודד היטב עם רעשי רקע בזכות בידוד אקטיבי ופאסיבי. זוהי מערכת המבוססת על מדידת תכונות פיזיקליות "טהורות".
מערכות ניווט רב-שכבתיות
לאחר שהחיישן מודד את השדה המגנטי המקומי, המערכת משווה את החתימה המגנטית שהתקבלה למפת שדות ידועה, במטרה להעריך היכן המטוס נמצא. מדובר בתהליך הנעזר בבינה מלאכותית ומתבצע בזמן אמת. מערכת MagNav אינה משדרת אתות ואינה קולטת אותות. לכן היא נחשבת למערכת ניווט עצמאית לגמרי בעלת עמידות בפני שיבושים או זיוף. חברת SandboxAQ שפיתחה את המערכת יצאה מתוך חברת גוגל. מלבדה, גם בואינג מפתחת כיום פתרונות דומים המבוססים על אינרציה קוונטית.
בבריטניה מתבצעים כיום ניסויים ניסויים במנהרות הרכבת התחתית בלונדון, בהם נבדקים חיישנים קוונטיים מסוג שונה. העתיד שמסתמן בתחום הניווט הוא של מערכות רב־שכבתיות: שילוב של GPS, חישה מגנטית קוונטית, חיישני אינרציה, ניווט כוכבים, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. בדיוק כפי שרכב אוטונומי לא נשען רק על מצלמה אחת, כך גם המטוס לא יסתפק באות לווייני בודד. התוצאה תהיה ניווט בטוח, עמיד וגמיש – גם במרחבים עוינים, מתחת לפני הקרקע, או במצבי קיצון של לוחמה אלקטרונית.


