אירופה

סקיילוק קיבלה הזמנה של 12 מיליון שקל מלקוח אירופי עבור מערכות הגנה מפני רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוטונומוס גארד (לשעבר טכנופלס ונצ'רס) הודיעה היום (ה') בדיווח לבורסת תל-אביב כי חברת הבת סקיילוק (SkyLock) קיבלה הזמנה מלקוח אירופי קיים בהיקף של כ־12 מיליון שקל (כ־3.68 מיליון דולר) לאספקת מערכות רב־שכבתיות לגילוי וניטרול רחפנים, המבוססות על טכנולוגיית זיוף והתחזות לווינית (Spoofing). האספקה צפויה להתבצע במהלך 2026. מניית אוטונומוס גארד עולה ביותר מ-6% במסחר בתל-אביב בעקבות ההודעה.

לדברי מנכ"ל אוטונומוס גארד, ברוך דיליאון, ההזמנה מהווה “הבעת אמון נוספת בטכנולוגיה של סקיילוק וביכולתה לספק פתרון איכותי ואמין”. דיליאון הוסיף כי החברה פועלת להרחבת פעילותה בארץ ובעולם. ההזמנה הנוכחית מצטרפת לשלוש עסקאות נוספות עליהן דיווחה סקיילוק באוגוסט האחרון, בסכום כולל של כ־10.5 מיליון שקל מלקוחות באסיה ובדרום אמריקה.

העסקה מחזקת את המומנטום העסקי של אוטונומוס גארד, שנולדה ממיזוג בין החברות סקיילוק ו־ביסנס (BeeSense) שבוצע באמצע 2025 במטרה לייצר גוף מאוחד המציע הגנה רב־שכבתית מפני איומים אוויריים וקרקעיים. סקיילוק מתמחה בשכבת ההגנה האווירית באמצעות מערכות נגד רחפנים, ואילו ביסנס משלימה את ההגנה הקרקעית באמצעות מערכות תצפית וחישה רחבות־טווח. השילוב מיועד לייצר מעטפת הגנה אינטגרטיבית המסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת.

המוצרים העיקריים של סקיילוק: SkyDome ו־Portable Dome לגילוי וניטרול רחפנים, ומערכות SkyBeam ו־Doberman לשיבוש אלקטרוני מבוקר. ביסנס מספקת מערכות תצפית ארוכות טווח דוגמת Mantis ו־Firefly, המשולבות כבר כיום בגופי ביטחון ומאפשרות כיסוי היקפי גם בתנאי ראות קשים. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות סקיילוק הכנסות בכ־12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ־3 מיליון דולר. עם זאת, במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה במכירות עקב עיכובים באספקות ועלויות המיזוג.

אירופה חנכה את מחשב-העל Jupiter

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ארונות השרתים של מחשב-העל ג'ופיטר. מקור: מכון המחקר Julich]

אירופה סימנה השבוע ציון דרך טכנולוגי כאשר השיקה את JUPITER, מחשב-העל הראשון ביבשת בקטגוריית ה-exascale – יכולת מחשוב של קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. זהו מחשב-העל העוצמתי ביותר שהוקם אי־פעם על אדמת אירופה. המערכת, שנבנתה במרכז המחקר יוליך שבגרמניה, מציבה את האיחוד האירופי בשורה אחת עם המעצמות הגלובליות בתחום מחשוב-העל. JUPITER מדורג כיום במקום הרביעי בעולם מבחינת כוח חישוב, אחרי El Capitan האמריקני (כ-1.74 אקסה-פלופס), Frontier האמריקני (כ-1.35 אקסה-פלופס) ו־Aurora האמריקני (כ-1.01 אקסה-פלופס).

למרות טקס ההשקה הרשמי, JUPITER טרם נכנס לפעילות מלאה. המערכת נמצאת כעת בשלבי אינטגרציה אחרונים, והפעלתה המדעית הרחבה צפויה להתחיל לקראת סוף 2025 ולהתרחב במהלך 2026.

העוצמה של JUPITER נשענת על ליבת חומרה חדשנית הכוללת יותר מעשרים אלף שבבי Grace Hopper GH200 של חברת NVIDIA, המשלבים כוח עיבוד גרפי עצום עם יחידות CPU מתקדמות. הארכיטקטורה המודולרית של המחשב מחולקת לשני חלקים: מודול הבוסטר ומודול הקלאסטר. מודול הבוסטר מהווה את מנוע החישוב המרכזי ומבוסס כמעט כולו על יחידות GPU, שנועדו לבצע סימולציות אקלימיות, חישובים מדעיים מורכבים והרצות של מודלים עצומים בבינה מלאכותית.

לעומתו, מודול הקלאסטר נשען יותר על יחידות CPU ומספק יכולות עיבוד כלליות וגמישות, כך שניתן להריץ בו משימות הדורשות שליטה רחבה בקלט־פלט או שילוב בין עבודות HPC קלאסיות לבין עומסי AI כבדים. השילוב בין שני המודולים מעניק למערכת גם כוח עצום וגם גמישות שימושית לחוקרים מתחומים שונים.

אחד המרכיבים החדשניים ב-JUPITER הוא מערך הקירור שלו. במקום מאווררים או מים קרים, נעשה שימוש בקירור ישיר במים חמים. הצנרת מעבירה מים בטמפרטורה של כשלושים עד ארבעים מעלות מעל הרכיבים הלוהטים, מה שמאפשר פיזור חום יעיל במיוחד תוך חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה. יתרה מזאת, החום שנפלט מהמחשב נאסף ומשמש לחימום מבנים בקמפוס יוליך, כך שהמערכת הופכת לכלי לא רק מדעי אלא גם סביבתי.

כדי לאפשר תקשורת מהירה בין עשרות אלפי השבבים והמודולים השונים, JUPITER מצויד ברשת InfiniBand Quantum-2 של אנבידיה, שפותחה במרכז המו"פ של החברה בישראל. טכנולוגיית InfiniBand Quantum-2 מספקת קצב העברה של עד 400 גיגה־ביט לשנייה לכל פורט עם השהיה מזערית. היא משמשת את JUPITER לחיבור אלפי שבבים ומודולים כך שיפעלו יחד כמעט כמחשב יחיד, ומאפשרת להריץ סימולציות ומודלי AI בקנה מידה חסר תקדים.

לצד NVIDIA, תרמו לפרויקט גם חברות אירופיות מובילות. Eviden, חטיבת הסופר־מחשוב של קבוצת Atos הצרפתית, ו-ParTec הגרמנית, לקחו חלק מרכזי בהקמה ובניהול המערכת. הן פיתחו יחד את שכבת הניהול ParaStation Modulo ואת פתרונות ה-xScale, המשולבים עם רכיבי תוכנה ייחודיים של מרכז הסופר־מחשוב ביוליך. שיתוף הפעולה הזה מדגיש את השאיפה האירופית לעצמאות טכנולוגית בתחום רגיש ואסטרטגי, שבו עד כה נשלטה הבמה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

הפרויקט כולו נתמך על ידי יוזמת EuroHPC JU, שמאגדת מימון של האיחוד האירופי, מדינות חברות ושותפים תעשייתיים במסגרת תקציב של מיליארדי אירו. היוזמה נועדה להבטיח שיבשת אירופה לא תישאר מאחור במרוץ העולמי אחר עוצמת חישוב. השקת JUPITER אינה רק אירוע סמלי אלא מהלך אסטרטגי שמציב את אירופה בעמדה חדשה במאבק על ההובלה המדעית והטכנולוגית. המערכת צפויה להאיץ את קצב המחקר בתחומים כמו אקלים, בריאות, אנרגיה ובינה מלאכותית.

אלביט: הזמנת ענק אירופית של 1.635 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם מטעד לוחמה אלקטרונית (C4ISR) מתוצרת חברת אלביט. צילום: אלביט]

אלביט מערכות הודיעה היום (ד') כי זכתה בחוזה ענק בשווי כ-1.635 מיליארד דולר – מהחוזים הגדולים בתולדות החברה – לאספקת מגוון פתרונות הגנה מתקדמים למדינה באירופה. החוזה, שתקופת הביצוע שלו היא חמש שנים, כולל גם מרכיב של שיתוף פעולה תעשייתי שמטרתו לחזק את התעשיות הביטחוניות המקומיות במדינה הלקוחה. באלביט הדגישו כי מכלול המערכות כולל מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. 

על פי ההסכם, אלביט תספק חבילת מערכות רחבה המשלבת יכולות תקיפה, איסוף מודיעין, הגנה ולחימה מבוססת רשת. בתחום האש המדויקת תספק החברה מערכות ארטילריה־רקטות לטווח ארוך, בעלות יכולות פגיעה מדויקות במיוחד – תחום שבו אלביט מציעה, בין השאר, את מערכת ה-PULS (Precise & Universal Launching System) ומערכות נלוות לניהול אש.

בנוסף, ייכללו מערכות בלתי־מאוישות – רחפנים ומזל"טים למשימות סיור, איסוף מודיעין ותקיפה. במגוון של אלביט ניתן למצוא דגמים כמו Hermes 900 או Hermes 450, לצד מערכות לופרינג ("משוטטות") ממשפחת SkyStriker, המאפשרות שהייה מעל אזור המטרה עד לקבלת פקודת תקיפה.

בתחום המודיעין והלוחמה האלקטרונית, החוזה כולל אספקת מערכות ISTAR מתקדמות – הכוללות מודיעין אותות (SIGINT), מודיעין תקשורת (COMINT) ואמצעי לוחמה אלקטרונית. אלביט מפתחת, בין היתר, מערכות כמו ELL-8385 לאיסוף מודיעין אלקטרוני, פודים אלקטרו־אופטיים ממשפחת DCoMPASS, ומערכות ראיית לילה אישיות מסוג XACT. החוזה יכלול גם פרויקטים לשדרוג רכבי לחימה והטמעת מערכות הגנה אקטיביות, לצד מערכות דיגיטציה של שדה הקרב – פתרונות פיקוד ובקרה (C4I) ומערכות ניהול לחימה רב־זרועית, המאפשרות חיבור בין כל שכבות הכוחות – מהמטה האסטרטגי ועד הכוחות הלוחמים בשטח.

מאחורי העסקה ניתן לראות עדות לתהליך מואץ של מודרניזציה צבאית במדינה הלקוחה. שילוב של מערכות ירי מדויקות, כלי טיס בלתי מאוישים, חיישנים מתקדמים ופלטפורמות שליטה מבוססות רשת מצביע על שאיפה להביא את הצבא המקומי לסטנדרט טכנולוגי עדכני, עם יכולת פעולה רב-זרועית מלאה והסתמכות על מודיעין בזמן אמת. באלביט מציינים כי הזכייה משקפת את הביקוש ההולך וגובר באירופה למערכות הגנה מתקדמות ורב־תחומיות, המשלבות יכולות התקפיות והגנתיות עם שליטה מרחוק, חיישנים מתקדמים ואינטגרציה מבוססת בינה מלאכותית. החברה רואה בחוזה ציון דרך חשוב בהעמקת מעמדה בשוק האירופי ובפיתוח שיתופי פעולה תעשייתיים חדשים באזור. 

אירופה: השוק השני בגודלו עבור אלביט

ברבעון השני של 2025 רשמה אלביט הכנסות של כ-2 מיליארד דולר, עלייה של כ-21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה ב-59% ל-129.3 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה המשיך לשבור שיאים והגיע ל-23.8 מיליארד דולר, כאשר 68% ממנו מגיעים משווקים מחוץ לישראל, וכ-46% מההזמנות צפויות להתממש כבר בשנים 2025–2026. מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס: "הנוכחות שלנו באירופה, שנבנתה דרך חברות־בנות, תשתיות ייצור ושיתופי פעולה אסטרטגיים, סוללת את הדרך לזכייה בחוזים משמעותיים המעמיקים את הקשר עם הלקוחות".

דבריו משתלבים ישירות עם הזכייה בחוזה הענק שפורסם היום עם מדינה אירופית לא מזוהה, כמו גם עם חוזים נוספים בחודשים האחרונים, בהם עסקה בגרמניה לאספקת מערכות הגנה למטוסי A400M. פילוח ההכנסות הגיאוגרפי של אלביט לשנה החולפת מדגיש את החשיבות הגוברת של אירופה, שתרמה כ-27% מההכנסות הכוללות של החברה. ישראל הייתה האזור המוביל עם כ-29%, ואחריה צפון אמריקה עם כ-22%. יתר ההכנסות הגיעו מאסיה–פסיפיק (17%), אמריקה הלטינית (2%) ושווקים נוספים ברחבי העולם (3%). הנתונים הללו ממחישים את מגמת ההתרחבות בשוק האירופי, שנראה כי צפויה להעמיק בעקבות ההסכם הנוכחי וחוזים נוספים ביבשת.

אירופה אחראית לכמחצית ממכירות נקסט ויז'ן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם המשך צמיחה מהירה ותוצאות שיא, כשאירופה ממשיכה להתבלט כיעד המכירות המרכזי. במחצית הראשונה של השנה, 54% מהכנסות החברה הגיעו מהיבשת – המשך מגמת עלייה חדה בשיעור ההכנסות האירופיות: מ-37% בלבד ב-2022, ל-53% ב-2023, וכמעט 58% ב־2024. מדובר בזינוק של כ-20% בתוך שנתיים בלבד, המעיד על התבססות עמוקה בשוק האירופי.

ההכנסות ברבעון השני צמחו בכ-32% והסתכמו ב-37 מיליון דולר, עם רווח נקי של 23.2 מיליון דולר – עלייה של 46% לעומת התקופה המקבילה. במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה הכנסות של 73.2 מיליון דולר, רווח גולמי של 53 מיליון דולר (72% מההכנסות) ורווח נקי של 43.8 מיליון דולר. צבר ההזמנות נותר גבוה ועומד על 110.4 מיליון דולר, כאשר יעד ההכנסות השנתי נותר שאפתני – 160 מיליון דולר.

החברה, המפתחת מערכות הדמיה מיוצבות (EO/IR) במשקל נמוך לרחפנים ומערכות בלתי מאוישות, נהנית ממגמת התחמשות מואצת באירופה. מאז תחילת המלחמה באוקראינה, מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי ההגנה ל-2%-5% מהתמ"ג, עם דגש על רכישת רחפנים, מערכות צילום מתקדמות ופתרונות AI למעקב וזיהוי. מדינות כמו גרמניה, פולין, בריטניה, צרפת ואיטליה כבר הכריזו על תוכניות רכש רחבות היקף למערכות בלתי מאוישות, לרבות שילוב חיישני EO/IR בפלטפורמות קיימות וחדשות – תחום שבו נקסט ויז'ן ממוצבת חזק.

במצגת למשקיעים שפרסמה החברה, הודגש כי האסטרטגיה להתרחבות באירופה כוללת חיזוק הקשרים עם לקוחות ביטחוניים, התאמת הפתרונות לדרישות הייחודיות של צבאות היבשת והמשך פיתוח טכנולוגיות המאפשרות שילוב מהיר בפלטפורמות חדשות. בשילוב עם מגמות ההצטיידות המואצות, אירופה צפויה להישאר מנוע הצמיחה המרכזי של נקסט ויז'ן בשנים הקרובות.

לקוחות פוטנציאליים כוללים גופי רכש ביטחוני ממשלתיים, קבלני משנה של פרויקטי נאט"ו, ויצרני רחפנים אירופיים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, שכבר שיתפה פעולה עם החברה. יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, חן גולן, ציין כי הביקוש הגואה וההשקעה בחדשנות מאפשרים לחברה לשמור על מעמד מוביל בשוק העולמי. לדבריו, גם במהלך מבצע "עם כלביא", שבו נסגר המרחב האווירי של ישראל לשבועיים, הצליחה החברה לשמור על רציפות תפקודית ולספק את רוב ההזמנות עם תום ההגבלות.

עקבו אחרינו גם בערוץ התוכן ב-WhatsApp>>>

משקיעים אירופים מחפשים בישראל טכנולוגיות צבאיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל Airbus Defence & Space, מיכאל שולהורן

ביום ג', ה-18 במרץ 2025, יתקיים ברחוב דובנוב בתל אביב כנס  Europe Days 2025, שבמהלכו ייפגשו חברות סטארט-אפ ישראליות עם משקיעים ונציגי חברות ענק מאירופה, המחפשים טכנולוגיות ישראליות. הארוע מאורגן ב-11 השנים האחרונות על-ידי מנהל שותף קרן Direct Round, גילי צגלה, אמר שהשנה האירופים מתעניינים בעיקר בשני תחומים מרכזיים העומדים בראש הכותרות הגיאופוליטיות והטכנולוגיות: "בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחון".

בין הגופים שיגיעו לארוע כדי לחפש טכנולוגיות ישראליות ניתן למנות את מנכ"ל Airbus Defence & Space, מיכאל שולהורן, המחפש בארץ חברות חדשניות בתחומי השליטה האווירית (כולל רחפנים ומל"טים), תקשורת מאובטחת וניהול אנרגיה בסוללות. נציג התאגיד הביטחוני הגרמני Hensoldt, כריסטיאן ביין,  מגיע לארוע כדי לחפש חברות בתחומי החיישנים, אוטומציה של כלי נשק, רחפנים ותחומים דומים. הנסולדט היא מהמובילות באירופה בפתרונות חישה ומערכות לחימה אופטיות ואלקטרוניות.

עד לאחרונה נרתעו האירופים מביצוע השקעות בטכנולוגיות צבאיות וביטחוניות. אולם האיומים מכיוונה של רוסיה והברית שלה עם איראן וסין דוחפות את מדינות אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון. גרמניה הגדילה את תקציב הרכש הצבאי שלה ב-2024 בכ-30 מיליארד אירו, להיקף כולל של 97.7 מיליארד יורו. בשנת 2024 הוקמו ארבע קרנות הון חדשות באירופהנ המתמקדות בטכנולוגיות צבאיות וההשקעה בחברות סטארט-אפ ביטחוניות ב-2024 צמחה לכמיליארד אירו.

צגלה מסר שהשנה יגיעו לארץ כמה עשרות נציגי משקיעים, המייצגים הון בהיקף של כ-800 מיליון אירו המחפש שיתופי פעולה טכנולוגיים. ״הצורך של אירופה בפתרונות טכנולוגיים חדשניים המגיעים מבחוץ גדל והולך מדי שנה. ״חברות ומשקיעים באירופה מביטים למקומות כמו ישראל, במטרה למצוא יתרונות יחסיים, טכנולוגיות חדשות ומודלים עסקיים מנצחים".

למידע נוסף והרשמה: Europe Days 2025

 

אירופה רוצה 20% מתעשיית השבבים העולמית

פורסם בתאריך ע"י yochais

אירופה החליטה להצטרף אל מירוץ השליטה בתעשיית השבבים והחליטה לבנות תעשייה מקומית גדולה וחזקה. בשבוע שעבר נעשה הצעד הראשון, כאשר הפרלמנט האירופי ומועצת השרים הגיעו להסכמה על תוכנית האצה רחבת היקף לתעשיית השבבים ביבשת בשם European Chip Act. זהו השלב הראשון במהלך מתואם שישתתפו בו כל מדינות האיחוד האירופי וימומש באמצעות תוכנית המו"פ האירופית המשותפת. המטרה היא לבנות יכולת פיתוח וייצור אירופית, אשר תתבטא בכך שאירופה תספק 20% מכל צריכת השבבים בעולם עד לשנת 2030. בשלב הנוכחי מדובר בפרוייקט פרטי-ציבורי משותף, אשר מיועד לייצר השקעות במחקר ובתשתית בהיקף כולל של יותר מ-43 מיליארד אירו עד לסוף העשור.

על-פי התוכנית המתגבשת כעת, האיחוד האירופי ינתב לתוכנית סכום של כ-3 מיליארד אירו, חלק מהם דרך התוכניות Horizon Europe ו-Digital Europe, אשר ימריצו איגוד כספים מהמגזר הפרטי בהיקף של כ-40 מיליארד אירו נוספים. בכך הולכת אירופה בעקבות ארצות הברית וסין: ממשל ביידן קיבל את  "חוק השבבים" לפני שנה במטרה להגדיל את היקף הפיתוח והייצור בארה"ב, ואילו סין מנסה שנים רבות להגיע לעצמאות בתחום השבבים באמצעות השקעות ממשלתיות רחבות היקף. בהסברים ליוזמה, מסרה הנציבות האירופית שאירופה צריכה להפחית את תלותה של אירופה ביצרנים חיצוניים, בעיקר מסין, ולהימנע מתרחישים של מחסור ברכיבים ובעיות בשרשרת האספקה, כפי שמתרחש בשנים האחרונות מאז משבר הקורונה.

גרמניה תהיה מרכז השבבים האירופי

תוכנית השבבים האירופית מבוססת על שלושה יסודות: הפעלת יוזמת Chips for Europe לבניית יכולות טכנולוגיות והכשרת כוח אדם, בניית תוכנית מסגרת חדשה לעידוד חברות זרות לבצע השקעות תשתית והקמת מפעלים באירופה, ובניית תשתית מידע משותפת לכל חברות האיחוד שנועדה לאתר הזדמנויות, הופעת צרכים חדשים בשוק השבבים וחיזוי וניטור משברים בתעשייה. להערכת הנציבות האירופית, כיום מספקת אירופה פחות מ-10% מהשבבים המיוצרים בעולם. בתוכנית מושם דגש מיוחד על ייצור שבבים קטנים ומהירים ומארזים מתקדמים, הכשרת כוח עבודה, ותמיכה בחברות סטארט-אפ.

מי שצפויה לרכז את עיקר יכולות הייצור של היבשת היא גרמניה. אינפיניאון תניח בחודש הבא אבן פינה למפעל ייצור חדש בדרזדן, וחברת TSMC, הנחשבת לקבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, בוחנת הקמת מפעל ייצור שבבים בדרזדן, אשר יתמקד בתעשיית הרכב ובייצור שבבים בגיאומטריות של 22 ו-28 ננומטר. בגרמניה צפוי לקום גם מפעל ענק של אינטל, בעיר מגדבורג, כאשר בימים אלה מתנהלים מגעים בין אינטל וממשלת גרמניה לגבי היקף הסובסידיות וגודלו של המפעל.

אירופה הזרימה 1.66 מיליארד דולר לסטארטאפים ישראלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2022 הסתכם היקף ההשקעות של גופים אירופים (כולל בריטניה ושווייץ)  בתעשיית ההייטק הישראלית בכ-1.66 מיליארד דולר. כך דיווחה חברת המחקר IVC. בסך הכל, ההון האירופי אחראי לכ-10% מכל ההון שהחברות גייסו ב-2022. שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021, שבמהלכה הסתכמו ההשקעות בכ-2.14 מיליארד דולר. אומנם חלה ירידה במעבר מ-2021 ל-2022, אולם היא תואמת לירידה הגלובלית בהיקף ההשקעות בחברות טכנולוגיות. מנגד, בשנים האחרונות חלה עלייה של 55% בהיקף ההשקעה הממוצע: מכ-3 מיליון דולר לעסקה בשנת 2018, לכ-4.65 מיליון דולר בשנת 2022.

הנתונים פורסמו לקראת כנס Europe Days 2023, שיתקיים ב-21 במרץ בתל אביב, ומיועד להפגשת חברות סטארט-אפ ישראליות עם משקיעים מאירופה. הכנס מתקיים כבר 9 שנים, ומפגיש חברות ישראליות עם משקיעים וחברות מגרמניה, שווייץ ואוסטריה. ראוי לציין שגופים אירופיים גם מבצעים רכישות בישראל. בשנת 2022 רכשו גופים אירופיים 9 חברות ישראליות בסכום כולל של כ-2.34 מיליארד דולר. עיסקת הרכישה הגדולה ביותר היתה בשנת 2021, כאשר קבוצת הקמעונאות הגרמנית שוורץ רכשה את חברת XM Cyber תמורת כ-900 מיליון דולר.

בישראל פועלים 66 גופי השקעות מאירופה (קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות ממשלתיות):  36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה. לדברי מנכ"ל IVC, גיא הולצמן, היקף ההשקעות מאירופה נמצא בתהליך עלייה יציב. "אומנם היקף ההון עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לארה"ב, אבל מדובר בהיקף יציב של יותר ממיליארד דולר. אנחנו גם רואים התפתחות בסוג המשקיעים, ואת כניסתם של גופים הנחשבים לגדולים מסוגם בעולם". ראוי לציין שאירופה היא גם שוק יעד מרכזי של הייצוא הטכנולוגי הישראלי ואחראית לפי הלמ"ס לכ-26% מייצוא הסחורות של התעשייה הישראלית.

למידע נוסף ורישום למפגש:

המהפיכה המשפטית מסכנת את תעשיית ההייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המהפיכה המשפטית שמבצעת הממשלה החדשה מעוררת סערה פוליטית עצומה, אולם השפעותיה חורגות מעבר לסוגיה הפוליטית והיא עשויה להתברר כ"גול עצמי" כלכלי בקנה מידה שלא ידענו כמוהו. תעשיית ההייטק העולמית מבוססת על שיתופי פעולה, ואלה מבוססים על אמון הדדי אשר נשען על ערכים משותפים ועל מערכות משפטיות מוסכמות, אשר מעניקות הגנה לכל השותפים. התעשייה הזאת גם בנויה על מימון ציבורי: הן באמצעות תקציבים ממשלתיים של מדינות בעולם, והן באמצעות גופי מימון פרטיים אשר מגייסים הון מהציבור באמצעות הבורסה.

פירוש הדבר שיש מרכיב חזק מאוד של ערכים ושל סנטימנט ציבורי בפעילותה היומיומית של התעשייה. אתמול דיווח האתר "כלכליסט" על שיחה עם מנהל קרן השקעות של חברה אירופית גדולה, אשר הסביר לו: "למרות אהבתי הגדולה לישראל אנחנו לא נשקיע כאן בשלב הזה, לפני שיתבהר הכיוון של הרפורמה במערכת המשפט והחקיקה המפלה. זו הנחיה מלמעלה שנובעת מאותן סיבות שבגללן אנחנו לא משקיעים בטורקיה ובהונגריה".

תוכנית השת"פ הבינלאומי החשובה ביותר של ישראל

ההנחייה הזאת איננה גחמה של הנהלה אידיאליסטית, אלא נובעת ממרכיב מרכזי בהסכמי שיתוף הפעולה של ישראל עם האיחוד האירופי. ההמחשה הבולטת ביותר לזה היא הסכם ההצטרפות של ישראל אל תוכנית המחקר והפיתוח האירופית, שנחתם בשנת 1996. מדובר בהסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר של ישראל: בין השנים 2014-2020 קיבלו 2,045 חוקרים וחברות ישראליות מענקים בהיקף של כ-1.3 מיליארד יורו. בנוסף, הושקעו בחברות ובקרנות ישראליות עוד 550 מיליון אירו באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו על-ידי הבנק האירופי להשקעות.

ערכם האמיתי של הסכומים האלה גדול בהרבה מערכם הנומינלי, מכיוון שהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות מובילות, שברוב המקרים הפכו לספקים או ללקוחות של הצד הישראלי. אבל השער הזה, שנפתח בעקבות הסכמי אוסלו, עשוי להיסגר במהירות, בגלל סעיפי היסוד של ההסכם. כך למשל, סעיף המבוא להסכם, אשר מעניק גם הצדקה וגם תנאי לקיומו, קובע שהוא נחתם "לאור הערכים המשותפים של ישראל והאיחוד האירופי, והחשיבות שהם מייחסים לזכויות אדם ולדמוקרטיה".

עתיד ההסכם תלוי באווירה הציבורית

הסעיף השני שלו קצר וחד-משמעי: "התנאי לקיום ההסכם הוא שכיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים מדריכים את מדיניות הפנים ואת מדיניות החוץ של שני הצדדים". במידה ותושלם המהפיכה שמוביל שר המשפטים יריב לוין, החל מהחלשת בית המשפט העליון, עבור למינוי פוליטי של שופטים וכלה בביטול העצמאות של היועצים המשפטיים, יכולות להתעורר שאלות קשות בפרלמנט האירופי, ברגע שהוא יחליט לדון בשאלה האם ישראל עומדת בתנאי הזה של ההסכם.

זה עניין של קונסטלציה פוליטית: ברגע שהפרלמנט בבריסל יקבע שישראל לא עומדת בתנאי היסוד – ההסכם כולו מתבטל. אלא שהפגיעה עשויה להיות מוקדמת בהרבה. מכיוון שההון האירופי הוא ציבורי ברובו – החברות האירופיות הגדולות, קרנות ההשקעה, והגופים הפיננסיים המרכזיים – יברחו כמו מאש מפני מה שעשוי להיתפש בציבור האירופי כתמיכה במדינה לא דמוקרטית. הרבה לפני שחברי הפרלמנט יקבעו זאת באופן רשמי. אם תושלם המהפיכה המשפטית, ישראל תיאלץ לעבוד קשה כדי לשכנע את הקהילייה האירופית שהיא עדיין מדינה דמוקרטית כפי שאירופה מבינה את המושג הזה. אחרת התעשייה תאבד את השוק האירופי.

אירופה החליטה לבלום את דעיכת תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרכבת מכונת ליתוגרפיה בחברת ASML האירופית

האיחוד האירופי הכריז אתמול בערב על תוכנית חדשה שנועדה להציל את תעשיית השבבים של היבשת, אשר מאבדת בהדרגה את מעמדה בעולם לנוכח התחרות מול סין, מדינות אסיאתיות כמו סין וקוריאה וכמובן ארצות הברית. תוכנית השבבים החדשה (European Chips Act) של נציבות האיחוד כוללת השקעה וגיוס הון פרטי בהיקף כולל של 43 מיליארד דולר, במטרה להכפיל את נתח השוק של אירופה עד לשנת 2030 ולהגיע למצב שבוא היא תופסת כ-20% משוק השבבים העולמי.

התוכנית נועדה להתמודד עם הדעיכה של תעשיית השבבים האירופית חלקה בשוק העולמי ירד מ-204% בשנת 2000, לכ-8% בלבד כיום. הנציבות הסביר שיש לכלכלת אירופה תלות קריטית בשבבים. אחת מהבעיות היא שאפילו תעשיית השבבים האירופית סובלת מתלות גדולה מאוד בספקים חיצוניים, וכל פגיעה בשרשרת האספקה של יצרני השבבים באירופה, תורגש מיידית לרוחב כל התעשייה האירופית: המלאי של תעשיות ליבה אירופיות, כמו תעשיית הרכב למשל, מספיק למספר שבועות ייצור בלבד.

אירופה התעורררה אחרי כולם

תעשיית השבבים האירופית סובלת מכושר ייצור נמוך מאוד בתהליכים חצי-מתקדמים ייצור כמו 45-22 ננומטר, וחסרת כל יכולת בטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר. בתחום המארזים היא תלויה לחלוטין בספקים זרים. מנגד, בעולם מושקעים תקציבי עתק: הממשל בארה"ב נמצא בשלבי העברת חוק להשקעת 52 מיליארד דולר בתעשייה עד 2026, סין מתקרבת לעצמאות טכנולוגית לאחר שבעשור האחרון השקיעה כ-150 מיליארד דולר בתעשיית השבבים, יפן החליטה לתמוך בייצור מקומי באמצעות תקציב של 8 מיליארד דולר וקוריאה בונה תשתית מימון ממשלתי-פרטי שנועד להזרים לתעשייה כ-450 מיליארד דולר עד 2030.

"לאור המאמץ הגדול הזה בעולם, אם אירופה לא תשקיע בתעשיית השבבים שלה, משקלה יירד במהירות לפחות מ-5% מהשוק העולמי". חברת ASML, אגב, מאמינה שהמצב חמור יותר, ומשקלה של אירופה צפוי לרדת לכ-4% מהשוק. סקר של האיחוד האירופי מגלה שדווקא בתחום המערכות לייצור שבבים, אירופה נמצאת במצב טוב יחסי ומחזיקה בכ-23% מהשוק העולמי. אולם בתעשיית השבבים עצמה, מצבה נחלש מאוד: כיום רק 7% מהייצור העולמי מתבצע על-ידי חברות אירופיות, 8% מתכנוני השבבים נעשים באירופה, ורק כ-5% מעבודות הבדיקות והרכבת מארזי השבבים נעשות באירופה.

יציאת אירופה מהקפאון היא הזדמנות ישראלית

ההפתעה הגדולה ביותר היא מצבה המזעזע של אירופה בתחומי הקניין הרוחני (IP) ותכנון אלקטרוני – היא מחזיקה בכ-2% בלבד מהשוק העולמי. המטרה המרכזית של התוכנית היא לבנות תעשיית שבבים אירופית אנכית, כלומר תעשייה שיש לה את כל היכולות – והמחקר והפיתוח, עבור לקניין הרוחני, לכל השירותים הנלווים וכלה בקניין הרוחני הדרוש. התוכנית תתמוךבפיתוח טרנזיסטורים ברוחב צומת קטן מ-2 ננומטר, חומרים חדשים, מעבדים סופר-חסכוניים באנרגיה ומארזי 3D חדשים.

מבחינת ישראל מדובר בהזדמנות מעניינת, מכיוון שחלק גדול מהתקציבים יגיע לתעשייה באמצעות תוכנית המו"פ האירופית Horizon Europe. ישראל היא חברה משתתפת בתוכנית הזאת, ועד היום הצליחה התעשייה הישראלית לגייס תקציבים רבים ולהשתתף בפרוייקטי שיתוף פעולה תעשייתיים מרכזיים שקיבלו סיוע באמצעות התוכנית הזאת.