“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: הקרן שהכניסה את ההייטק הישראלי לארה”ב

בתמונה למעלה מימין לשמאל: רועי פשין (Simlat), ד”ר איתן יודילביץ’ (קרן בירד) ונתן זוטא (IOSight)

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

התוכנית מוקדשת לקרן בירד (Bird Foundation), אחת מקרנות התמיכה החשובות ביותר, המלווה את ההייטק הישראלי כמעט מראשיתו, ותומכת בפרוייקטי פיתוח טכנולוגי משותפים בין חברות ישראליות ישראליות לחברות אמריקאיות. הקרן הוקמה בשנת 1988 ותמכה עד היום ביותר מ-1,000 פרויקטים בהיקף כולל של כ-360 מיליון דולר.

בתוכנית מתארחים מנכ”ל הקרן ד”ר איתן יודילביץ’, ולאחריו רועי פשין מחברת סימלאט (Simlat) ונתן זוטא מחברת IOSight, שתי חברות ישראליות שזכו למענק תמיכה מהקרן לפרויקט משותף עם חברה אמריקאית. ד”ר יודילביץ’ מספר בשיחה הראשונה בתוכנית, על פעילות הקרן לאורך השנים, על מספר פיתוחים בולטים שבוצעו בתמיכת הקרן, ומספק טיפים כיצד להתנהל מול השותפים שמעבר לאוקיאנוס האטלנטי.

סימולטורים לאימון מפעילי רחפנים

חברת סימלאט הישראלית מפתחת סימולטורים לאימון מפעילי רחפנים ומערכות רובוטיות. כיום היא מפתחת ביחד עם סינקלייר קולג’ מאוהיו  ובתמיכת קרן ביטחון המולדת של בירד, מערכת AI לניהול ציי רחפנים באזורי אסון כמו שטפונות, שריפות או פיגועי טרור. המטרה: לאתר במהירות ניצולים כדי שניתן יהיה לפנותם ולהציל את חייהם. בשיחה השנייה בתוכנית, מספר הטכנולוג הראשי של סימלאט, רועי פשין, על הפרויקט, וכיצד הוא מסייע לחברה לפתח קו מוצרים חדש.

ניהול תשתיות חכם

חברת IOsight היא חברת ישראלית המפתחת מערכות ניהול חכמות למתקני תשתית בעיקר עבור תחום המים והאנרגיה. בתמיכת קרן בירד ובשיתוף פעולה עם חברת American Water היא פיתחה לפני מספר שנים מערכת ניהול חכמה למתקן המים וסילוק השפכים של אמריקן ווטר בניו-ג’רזי, במטרה לשפר את התפעול ולחסוך בעלויות.

בשיחה השלישית בתוכנית מספר מנכ”ל החברה, נתן זוטא, על הפרויקט המשותף עם ענקית המים האמריקאית וכיצד הוא סייע לחברה להיכנס למגזר התשתיות העצום בארצות הברית.

להאזנה לתוכנית:

 

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

קרן בירד תכריז בינואר על ארבעה מאגדים ישראלים-אמריקאים בתחום האנרגיה

בתמונה למעלה: מנכ”ל קרן בירד, ד”ר איתן יודילביץ. צילום: סטודיו איריס תל אביב

קרן בירד (BIRD Foundation) הישראלית-אמריקאית צפויה להכריז בינואר 2020 על הקמתם של ארבעה מאגדים בתחום האנרגיה, בהשתתפות חברות, מוסדות מחקר אקדמיים ומעבדות לאומיות מישראל ומארצות הברית. לאחר שפרסמה בחודש אפריל “קול קורא”, הקרן הצליחה לגייס מספיק חברות וגופים משתי המדינות כדי להרכיב ארבעה מאגדים בנושאים: אנרגיה מחצבית (בעיקר גז טבעי), הגנת סייבר על מתקני אנרגיה ומים, ממשקי מים ואנרגיה ואגירת אנרגיה.

ל-Techtime נודע כי המאגדים כבר הגדירו שורה של תחומי עניין שבהם יתמקדו, ובכלל זה טכנולוגיות לניצול מרבי של מאגרי גז, טכנולוגיות שמאריכות זמן אגירת אנרגיה, יישום טכנולוגיות סייבר מתקדמות לחיזוק תשתיות אנרגיה ומים, שיפורים אנרגטיים משמעותיים במערכות מים ושפכים ועוד.

האמריקאים גילו את מגזר האנרגיה הישראלי

אלה הם המאגדים הראשונים שקמים תחת התמיכה של קרן בירד, שממומנת שווה-בשווה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ומעניקה מענקי מחקר ופיתוח עד מיליון דולר לתמיכה בתוכניות פיתוח משותפות של חברות אמריקאיות וישראליות בתחומים טכנולוגיים מגוונים, מבריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, חיישנים חכמים, סייבר, אגרו-טק, ביטחון מולדת, טכנולוגיות מידע ועוד.

בשנת 2009 הקימה בירד תוכנית מענקים נוספת, שמתמקדת בתחום האנרגיה, אשר כבר חילקה עד היום מענקים בהיקף של כ-35 מיליון דולר לכ-40 פרויקטים. השנה, בעקבות העניין שמגלות שתי הממשלות בהידוק שיתופי הפעולה דווקא בתחום האנרגיה, החליטה הקרן ליזום לראשונה הקמה של מאגדים שיפעלו בתמיכתה ויסייעו לביסוס אקוסיסטם דו-לאומי בתחומי האנרגיה. הקרן תעניק לכל מאגד מענק של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ואילו השותפות במאגד יוסיפו סכום דומה לתקציב המאגד. כל מאגד יכלול לפחות 4 שותפים, וינוהל במשותף על ידי חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

“האמריקאים מזהים את הפוטנציאל של ההייטק הישראלי במגזר האנרגיה, וראוי לציין כי זה קרה עוד הרבה לפני גילוי מאגרי הגז,” אמר מנכ”ל הקרן ד”ר איתן יודילביץ בשיחה עם Techtime. יודילביץ מנהל את בירד כבר 14 שנה, ולפני כן שימש כמנהל השיווק של חטיבת הטילים של רפאל. יו”ר הקרן הוא עמי אפלבאום, המדען הראשי של משרד הכלכלה.

מכירות של 10 מיליארד דולר

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

יודילביץ: “80% מהנתמכות הישראליות הן חברות סטארט-אפ, שעבורן להיכנס לארצות הרית זה הדבר הכי חשוב. מדובר לרוב בחברות שאינן בשלות עדיין לשיתופי פעולה מסחריים עם חברות אמריקאיות גדולות, והדרך הטובה היא ליזום שיתופי פעולה של מחקר ופיתוח. זה כרטיס כניסה לשוק האמריקאי, וכאן בירד באה לעזרה.”

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

הכול מתחיל בשידוך נכון

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-991 פרויקטים בהשקעה כוללת של כ-354 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

בירד אינה קרן פסיבית המסתפקת בהענקת המענקים, אלא היא פועלת באופן יזום ב”שידוך” (Match-Making) בין חברות ישראליות ואמריקאיות ובכלל בחיזוק הרישות הטכנולוגי בין שתי המדינות.

יודילביץ’: “הצוות שלנו עסוק כל הזמן ביצירת חיבורים. אנחנו מבקרים בחברות אמריקאיות ובונים מעין ‘רשימת מכולת’ של טכנולוגיות שמעניינות אותן, ואז מחפשים את הפרטנר הנכון בישראל, ולהיפך. יש לנו רשת של גורמים שאיתם אנחנו עובדים כדי לייצר את השותפויות.”

מהם המפתחות להצלחה של שיתוף פעולה בין שתי חברות?

“עשינו פעם מחקר לחקר הסיבות לכשלונן של הפרויקטים שלא צלחו. רק 17% מהכשלונות נבעו מסיבות טכנולוגיות. במחצית מהמקרים הסיבה לכישלון היתה נעוצה בניהול לא נכון של השותפות. המפתח הוא ששני הצדדים ירוויחו מהפרויקט ויראו תועלת הדדית לאורך כל הדרך. אני אומר, אל תנהלו את הטכנולוגיה, אלא את השותפות. יש בזה היבטים של יחסי אנוש, מעקב הדדי וטיפוח שוטף. חברות אמריקאיות מנהלות עסק, לא טכנולוגיה, ואם הם לא רואים את התועלת גם בטווח הקרוב השותפות תעמוד בסכנה.”