סקיילו וסוני ישראל (אלטייר) פיתחו מסוף IoT לווייני

בתמונה למעלה: מסוף התקשורת Skylo Hub. המטרה: תקשורת לוויינית זולה וזמינה

חברת סקיילו (Skylo) האמריקאית וחברת סוני סמיקונדקטור ישראל (לשעבר אלטייר), פיתחו טכנולוגיה מסוג חדש המאפשרת להתחבר אל אבזרי IoT באתרים מרוחקים מאוד, באמצעות שילוב של טכנולוגיות סלולריות וטכנולוגיות לווייניות, ולממש את פרוטוקול התקשורת צרת הסרט של הדור החמישי (5G-ready NB-IoT). הפיתוח התנהל בשנתיים האחרונות במסגרת שיתוף פעולה בין סוני סמיקונדקטור ישראל לבין מרכז הפיתוח הישראלי של סקיילו.

סקיילו השיקה בתחילת השנה רשת תקשורת ייחודית המאפשרת לחבר אביזרי IoT לתקשורת לוויינית באמצעות מודמים סלולריים פשוטים ותוך שימוש בפרוטוקול NB-IoT. הקונספט הייחודי הזה נותן מענה לכמה בעיות הנוגעות לקישוריות של אבזרי IoT המצויים באתרים רחוקים וללא גישה אל רשת סלולרית, דוגמת חיישנים מקושרים המוטמנים באדמה ביישומי חקלאות, מערכות טלמטריה במשאיות הנוסעות באזורים ללא כיסוי סלולרי, שירותי הודעות מיידיות מספינות דיג בלב-ים ועוד.

סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ שלה בישראל, משה נוח, הסביר ל-Techtime שהדרך היחידה להתקשר עם אבזרים אלה היא באמצעות תקשורת לוויינית, אולם היא מחייבת שימוש בחומרה יקרה ותשלום עלויות שימוש גבוהות. נוח: "תקשורת לוויינית היא מצרך אקסקלוסיבי ויקר. הפתרון שלנו מביא את התקשורת הלוויינית אל רמת הצרכן".

תקשורת סלולרית לא נועדה למכונות

סקיילו הוקמה ב-2017 על-ידי קבוצת חוקרים בראשות ד"ר אנדרו קלמן וגייסה עד היום כ-116 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות Innovations Endeavors של אריק שמידט, ובהשתתפות סופטבנק היפנית ו-DCM ההודית. היא פיתחה מסופי תקשורת קומפקטיים בגודל של 20 ס"מ על 20 ס"מ, המשמשים כמעין נקודת גישה (hot spot) שדרכה מתחברים אביזרי IoT לרשת התקשורת הלוויינית של החברה. "באמצעות הרשת שלנו ניתן לחבר כל סנסור אל הלוויין, וממנו אל הענן".

ניטור משאית בלב מדבר. המחשה לצורך בפתרון התקשורת שפותח על-ידי סקיילו וסוני
ניטור משאית בלב מדבר. המחשה לצורך בפתרון התקשורת שפותח על-ידי סקיילו וסוני

קטגוריה חדשה בתחום ה-IoT

התקשורת מתבססת על פרוטוקול NB-IoT המגדיר לאבזרי IoT פרוטוקול של תקשורת צרת-פס (NB) וחסכונית מאוד באנרגיה. זהו בדיוק התחום שעבורו פיתחה אלטייר את משפחת שבבי Altair cellular IoT. באמצעות שיתוף הפעולה הזה הצליחו שתי החברות לייצר גשר בין תקשורת סלולרית לתקשורת לוויינית. לדברי סקיילו, הפתרון שלה מוזיל את עלויות הקישוריות הלווייניתב-95%: המחיר של מסוף התקשורת הלוויינית סקיילו, Skylo Hub, הוא 100 דולר בלבד, ודמי השימוש בו הינם 1 דולר לאבזר מקושר.

סגן נשיא סוני סמיקונדקטור ישראל, דימה פלדמן, אמר ששיתוף הפעולה בין שתי החברות הניב "קטגוריית IoT חדשה לגמרי בתחום הקישוריות בין מכונות". לדברי נוח, "טופולוגיית התקשורת הסלולרית נבנתה סביב אנשים, אבל היא לא מצליחה לספק תשתית תקשורת רציפה כשמדובר במכונות או בחיישנים המנטרים למשל צינורות גז או ספינות דיג. שברנו הרבה מוסכמות בתקשורת לוויינית. כל הרכיבים, הסיליקון, מגיעים מעולם המובייל, לא מעולם הלוויינות".

נוח גילה שסקיילו מחפשת כעת לייצר שיתופי פעולה עם חברות IoT ישראליות. "יש פה הרבה חברות המפתחות חיישנים חכמים אשר יכולים להיות חלק משרשרת האספקה שלנו. במקרים רבים, הם הטמיעו בפתרונות שלהם מודם סלולרי למרות שהאביזרים הללו מיועדים לפעול מחוץ לעיר ולכיסוי הסלולרי".

אלטייר נכנסת לתחום חדש: מנוע AI לחיישני תמונה

בתמונה למעלה: רכיב IMX501 (מימין) ורכיב IMX500. כוללים חיישן תמונה של סוני ומעבד DSP של אלטייר

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), הרחיבה בחשאי את פעילותה אל מעבר לתחום ה-IoT ונכנסה אל שוק שבבי הבינה המלאכותית (AI). הדבר נודע לאחר שחברת סוני הכריזה בחודש שעבר על חיישן תמונה חדש עבור מערכות בקרה חכמות. הרכיב בנוי משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני, ומעבד DSP שפותח על-ידי חברת אלטייר ואחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית. מדובר במשפחה חדשה של חיישני תמונה חכמים הכוללת בינתיים שני רכיבים: IMX500 ו-IMX501.

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מבצע עיבוד ושולח למרכז הרשת רק את פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת רבים ומאפשר לתפקד כחיישן חכם בלא לפגוע בפרטיות של האנשים המצולמים. מצלמה חכמה המצויידת בחיישן הוויזואלי-לוגי יכולה למנות את מספרם של אנשים בחנות ולשדר את המידע בלא צורך לשלוח לענן את תמונותיהם. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – ובלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

התמונות נשלחות לאחור במגוון תצורות (בתמונה למטה): מידע מפוענת שאין בו מרכיב ויזואלי, תמונה בפורמטים שונים או רק האזור הרלוונטי. מבחינת סוני, מדובר בכניסה אל שוק מרכזי ובעל צמיחה גדולה מאוד. מבחינת חברת אלטייר, מדובר בהתפתחות מפתיעה מאוד שכן עד היום החברה התמקדה בפתרונות תקשורת לאבזרי IoT ולא בפיתוח מעבדי DSP או מעבדי בינה מלאכותית.

פעילות הליבה של אלטייר ממוקדת בתחום שבבי הקישוריות לאבזרי IoT, כאשר מוצר הדגל שלה הוא השבב ALT1250, המספק מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT: תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT. הוא כולל מעגל RF front-end התומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. מעגל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגל קליטת אותות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה, מעגל eSIM המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך השבב, ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

אסטרטגיה חדשה גם לאלטייר וגם לסוני

ההכרזה של סוני מכניסה אותה לשוק ענק והופכת אותה לשחקנית IoT על-גבי חיישני התמונה. המהלך יכול להבטיח הזמנות לאלטייר בכמויות גדולות מאוד. אולם היא יכולה גם לרמז על אסטרטגיה חדשה של אלטייר שיש לה שני כיווני התפתחות מעניינים: הראשון הוא שילוב טכנולוגיות של ALT1250 בתוך חיישני התמונה העתידיים של סוני – לצד מעבד ה-AI שנחשף לאחרונה.

הכיוון השני הוא עצמאי: שילוב מעבד הבינה המלאכותית בתוך שבב קישוריות מהדור הבא – מעין ALT1250 מחוזק באמצעות בינה מלאכותית. לבינה מלאכותית בשבב קישוריות IoT יש יתרונות רבים – החל ממתן בינה מלאכותית למצלמות טיפשות – עבור יכולות ניהול תקשורת משופרות – וכלה בשיפור מערך האבטחה הפנימי של ALT1250 מהדור הנוכחי.

אלטייר, וודאפון ו-ARM הקימו ברית לקידום SIM-בשבב

ההכרזה של חברת וודאפון משבוע שעבר שלפיה היא מתחילה לספק שירותי תקשורת למדבקה המקוונת של חברת Bayer, היא אבן דרך בהתפתחות רעיון ה-SIM בתוך שבב (Integrated SIM – iSIM) שפותח בחברת אלטייר  (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), ומקודם בשיתוף פעולה עם ARM. מדובר בחידוש טכנולוגי בעולם ה-IoT, שבימים כסדרם היה מעורר כותרות ותוכנן להיחשף במהלך תערוכת MWC, אולם ביטול התערוכה והשקיעה אל תוך המאבק בקורונה הסיטו את תשומת הלב העולמית לנושאים אחרים.

אלא שמבחינת ARM מדובר בבניית מודל עסקי חדש, ומבחינת אלטייר מדובר בהכרה עולמית בפריצת דרך טכנולוגית שעליה היא עבדה בשנים האחרונות, ושאותה הצליחה להביא לדרגה של מוצר שלם. טכנולוגיית הסים הנוכחית מהווה מגבלה הבולמת כיום את השימוש הנרחב במערכות IoT, מכיוון שמדובר בפריט חומרה גדול מאוד ויקר, אשר מסרבל את תהליך ההתחברות לרשת. התפיסה של אלטייר היא שהפחתת העלות והסיבוכיות תאפשר להגדיל את שוק ה-IoT. על הרקע הזה, אגב, פיתח ארגון GSMA את טכנולוגיית eSIM – embedded SIM, המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך שבב עצמאי.

אלא שגם היא לא עונה לצורך לייצר מיליארדי מכשירי IoT זולים מאוד וחסכוניים מאוד המתחברים אוטומטית לרשת. סגן נשיא לפיתוח מוצרים בחברת אלטייר, דימה פלדמן, סיפר ל-Techtime שעל הרקע הזה נכנסה החברה לפני ארבע שנים לפרוייקט פיתוח שאפתני: "במקום להוסיף רכיב נוסף לחומרה, החלטנו לשלב את פונקציית ה-SIM בתוך שבב ה-Soc שלנו למערכות IoT, הכולל מודם, מעבד יישומים ומודולי אבטחה".

ראש תחום טכנולוגיות אבטחה בחברה, אבישי שרגא, הסביר את גודל האתגר: "כרטיסי ה-SIM המצויים בשוק נחשבים לבטוחים מאוד. קשה מאוד לשלוף מהם מידע. היינו צריכים לפתח טכנולוגיה המאפשרת שילוב כל היכולות של ה-SIM קיים, אבל בתצורה המתאימה לעולם ה-IoT, מבלי לפגוע ברמת הבטיחות שלו. הרעיון יביא לשינויים רבים שוק. יצרנים רבים, למשל, בחרו לקשר את המערכות שלהם באמצעות Wi-Fi. כעת הם צפויים לעבור לקישוריות סלולרית בזכות העלות והנוחות של תקשורת מבוססת iSIM".

העיסקה שהפכה את אלטייר לשותפה אסטרטגית של ARM

טכנולוגיית iSIM מותקנת בתוך רכיב ALT1250 של חברת אלטייר ועובדת באמצעות תוכנת Kigen SIM של ARM. שיתוף הפעולה עם ARM החל בעקבות העיסקה שבה ARM רכשה את חברת Simulity בשנת 2017 תמורת כ-15 מיליון דולר. סימוליטי פיתחה תוכנות משובצות לציוד תקשורת ורכיבי eSIM. למרות המחיר הנמוך, זו היתה עסקה אסטרטגית: ARM היתה זקוקה לתוכנת Kigen של סימוליטי כדי להשיק את פלטפורמת Pelion IoT Platform, שבאמצעותה היא מציעה שירותי ניהול לאבזרי IoT.

מבחינת ARM, אשר המודל העסקי המרכזי שלה מבוסס על מכירת רשיונות שימוש בתכנוני מעבדים ומודולי סיליקון (IP), זוהי כניסה לשוק חדש של מתן שירותים, בתחום אשר צפוי לצמוח ולהיות מרכזי בשנים הבאות. מבחינת אלטייר, זו היתה עיסקה אסטרטגית לא פחות: סימוליטי שיתפה פעולה עם אלטייר בפיתוח טכנולוגיית iSIM, ובאמצעות העיסקה הפכה אלטייר לשותפה אסטרטגית של ARM, שהטכנולוגיה שלה מסייעת ל-ARM לבנות מודל עסקי חדש.

ועדיין נשארה תעלומה מסקרנת: השבב ALT1250 הוכרז בתחילת שנת 2019, אז מדוע רק עכשיו החברה חושפת את טכנולוגיית iSIM? דימה: "מאחורי טכנולוגיות ה-SIM השונות פועל מערך תעשייתי גדול מאוד של חברות אשר צריכות לבצע את כל תהליכי הרישום, החיבור וההסמכה לרשתות סלולר כדי להבטיח התקנה מסודרת ויעילה.

"רק עכשיו השלמנו ביחד עם ARM את התקנת האקוסיסטם התומך בטכנולוגיה, והצטרפו אליו ספקיות סלולר מובילות כמו וודאפון, סופטבנק ו-AT&T, ויצרניות מודולים כמו מוראטה. כעת זהו כבר מוצר מלא. אנחנו רואים סימנים שעוד חברות מעוניינות בפתרון מהסוג הזה, ומאמינים שהתעשייה תלך בכיוון הזה".

אלטייר ו-Polte מפתחות פתרון זיהוי מיקום סלולרי באבזרי IoT

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון החלה בפרוייקט פיתוח משותף עם חברת פולטה (Polte Corporation) מריצ'רדסון, טקסס, שיעניק יכולות יזהוי מיקום לאבזרי IoT בלא שימוש בטכנולוגיות זיהוי לווייניות (GNSS). שתי החברות ישלבו את טכנולוגיית הזיהוי הסלורית של פולטה ביחד עם כרטיסי ה-IoT ממשפחת ALT1250 של חברת אלטייר. זיהוי המיקום הסלולרי של פולטה מתבצע בענן, ומאפשר חיסכון רב בהספק הדרוש להפעלת האבזר המרוחק.

בטכנולוגיה הזו (C-LoC technology), האבזר קולט את האותות המגיעים מכל תחנות הבסיס הסלולריות המצויות בסביבתו. הוא שולח את המידע לענן של חברת פולטה, ששם מתבצע עיבוד האותות וחישוב המיקום של האבזר. תוצאות החישוב נשלחות לאבזר עצמו או לגוף אשר מפעיל אותו. שבב ALT1250 כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

מנכ"ל אלטייר, עודד מלמד, אמר שהטכנולוגיה של אלטייר מחזקת את מעמד כרטיסי ALT1250  כפתרון דו-שימושי (סלולרי ומבוסס לוויין). "זיהוי מיקום היא יכולת מרכזית ביישומי IoT רבים, כמו מודדים חכמים, מערכות ניטור ומעקב ועוד, שבהן גודל קטן וחסכון בהספק הם מרכיבים הכרחיים". חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית לשעבר, בהם: המנכ"ל מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ופועלת כחברה עצמאית בבעלותה. לפני כחצי שנה החברה מסרה שהיא הגדילה את מצבת העובדים שלה, ומעסיקה כיום כ-330 עובדים, שכ-290 מהם עובדים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל.

אלטייר גייסה 60 עובדים במהלך 2018

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון הגדילה את מצבת העובדים שלה ב-20% וגייסה השנה 60 עובדים חדשים. בעקבות הגיוס, היא מעסיקה כיום כ-330 עובדים, שכ-290 מהם עובדים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. החברה מסרה שהמהלך זה נועד לענות על הדרישה הגוברת לשבבי IoT מבוססי סלולר המסוגלים להשתלב ביישומים דוגמת מונים חכמים, מחשוב לביש רפואי, שעונים חכמים, מכשירי מעקב ואבטחה ועוד.

להערכת המנכ"ל עודד מלמד, החברה תספק מיליוני יחידות בשנת 2019. חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בהם: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ופועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics.

לאחרונה היא הכריזה על שבב IoT סלולרי חדש מדגם ALT1250, המאופיין בצריכת הספק מאוד נמוכה המאפשרת פעולה לאורך מספר שנים באמצעות סוללה יחידה ללא צורך בהטענה. השבב כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) לפיתוח יישומים ייחודיים.

אוטוסטרדה דו-ערוצית: Cat-M ו-NB-IoT

השבב מיועד לשימוש ברשתות סלולריות מסוג Cat-M ו-NB-IoT, ולהערכת החברה הוא הזעיר מסוגו בעולם וכולל מערך אבטחה מבוסס חומרה. טכנולוגיות התקשורת Cat-M ו-NB-IoT משמשות לחיבור אבזרי IoT אל הרשת הסלולרית. טכנולוגיית NB-IoT משמשת בעיקר ליישומים נייחים הזקוקים למסרים קצרים בקצב העברה של עד 50Kbps, במערכות דוגמת חיישנים פשוטים, תקשורת אל פנסי רחוב, קריאת מונים וכדומה. טכנולוגיית Cat-M היא בעלת ביצועים גבוהים יותר וניתנת לשימוש גם תוך כדי תנועה. היא מספקת קצב העברת מידע של עד 300Kbps, ומתאימה ליישומים דוגמת מעקב אחר נכסים, הפעלת מכונות תעשייתיות בזמן אמת, תמיכה ביישומים קוליים וכדומה.

שיתופי פעולה טכנולוגיים

בחודש שעבר אלטייר דיווחה שהשבב הותקן בעשרות מוצרים שונים, וזכה בכמה עשרות נצחונות תכנון בתחום ה-IoT. בין השאר, הוא שולב בלפחות שני מוצרים שונים של חברת Murata ובשעון הספורטיבי Vivoactive 3 של חברת Garmin. במסגרת ההיערכות לשוק המתפתח, היא נכנסה למספר שיתופי פעולה שיאפשרו להקל על ההטמה של פתרונות IoT: שיתוף הפעולה עם Giesecke+Devrient ממינכן איפשר להטמיע SIM בתוך השבב, וביחד עם חברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), היא שילבה את השבב עם אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole.

מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, העריך שהשילוב בין הטכנולוגיה של אתרטרוניקס והאלגוריתם של אלטייר, איפשר לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם. שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם חברת HERE Technologies איפשר לשלב בתוך ה-ALT1250 גם את יכולות זיהוי המיקום שלו. חברת HERE היא ענקית פתרונות מיקום שמרכזה באמסטרדם. היא מעסיקה כ-8,000 עובדים בעולם ורוב מניותיה נמצאות בבעלות יצרניות רכב גדולות מגרמניה, דוגמת אאודי ובמוו.